העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)בתי כלא: כלא הינדנברג - העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)
 העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
בתי כלא: כלא הינדנברג

כלא הינדנברג

מאת איתי לבנה, עבור תחרות בתי כלא

הקדמה

"הסימנים הראשונים של תאונה נצפו כבר ב 7:21 בבוקרו של השישה במאי, 1937. צופים מהקרקע אמרו שהבחינו במה שנראה כמו קרע בבלון העצום, אחד מהם אף טען שראה הבזקים כחולים של חשמל.
7:25, כאשר הספינה כמעט נוחתת, היא פורצת באש. צופה מסוים סיפר שהאש החלה בתחתית הסיפון, אך רוב הצופים האחרים אמרו שהאש פרצה היישר מהמרכז ויצרה ענן גדול בצורת פטרייה. אף אחד מ 36 הנוסעים ו 61 חברי הצוות לא שרד את ההתרסקות של ההינדרברג. בסיפור הרשמי שנמסר לקהל, הוטלה הסיבה לתאונה על בעיה בתאי המימן."
–טום רובינסון, חוקר בצבא האמריקאי, 1955

"10 בפברואר, 1938
שיפור היום בבוקר. נראה כי המטופל מתאושש באיטיות מהתרדמת בה הוא שרוי ומתחיל להגיב לגירויים סביבתיים. הקראת הסיפור לא עוררה תגובה, אך נראה כי הסימפוניה השביעית של בטהובן הרגיעה אותו וחיוך התפשט על פניו. השרירים הלא מאומנים שלו גרמו לחיוך להראות… מלאכותי במקצת. אך התוצאה עדיין חיובית.

13 בפברואר, 1938
נראה כי המטופל סובל מ… סיוטים. בלילות הוא מתהפך מצד לצד, ואחות תורנית אחת אפילו סיפרה לי ששמעה אותו גונח במה שנשמע כמו אימה. המוזיקה של בטהובן רק מחמירה את המצב. התפתחות בהמשך.

18 בפברואר, 1938
אני מודאג. בפעם השלישית השבוע חלתה תורנית הלילה של המטופל וסירבה להמשיך לעבוד איתו ללא הסבר. המיטה של המטופל מזדהמת מזיעה בקצב מדהים, ויש להחליף את המצעים לפחות שלוש פעמים ביום. הכיור נשבר.
אני לא בטוח למה, אבל המוח שלי מקשר בין כל העובדות האלו. הסיוטים של המטופל מחמירים."
–מיומנו של צ'רלס ויליאמסון, רופא בכיר בבית חולים לחולי נפש בהנאול, בריטניה.

"הנה סיפור שלא תשמע בעיתונות, אדוני. ביקשת אחד, ומצאתי אותו. אמרתי לך שאני הטוב מכולם. בית החולים לחולי נפש בהנאול נהרס, כנראה בשרפה, לפני עשרים יום. הגופות של כל המטופלים נמצאו חרוכות כמעט לחלוטין, מלבד של מטופל אחד. מה? כן, אני יודע שבתקשורת אמרו שהיו רק עשרה פצועים קל. המפ.
בכול מקרה, האחד שלא נהרג… הוא נעלם, אתה מבין? שום זכר לקיומו, מלבד אחד. על קיר החדר שלו חרוכה מילה. כלומר, לא חרוכה, מותכת. הקיר פשוט הותך מרוב חום עד שנוצרו עליו אותיות, או לפחות צורות של אותיות. בכול מקרה, המילה הייתה הינדרברג. כן, גם לי זה לא אומר כלום."
–הבלש הפרטי תומפסון מדבר עם מעסיקו המסתורי בטלפון

יש אנשים מסוכנים בעולם. אף ממשלה לא תודה בזה והאנשים עצמם מעדיפים ברובם להסתתר, אבל הם שם, מתהלכים להם בינינו, האזרחים. לא מדובר על סוחרי סמים או רוצחים סדרתיים – אלו הם סתם חרקים עלובים, אפילו שוטר לא מיומן מסוגל להתמודד עם רובם. מדובר על אנשים יותר… מיוחדים.
יש אנשים שמסוגלים לעשות דברים שיסמרו את שערותיהם של הצופים. צפייה במה שהם יודעים לעשות תגרום לאדם לפקפק בכל מה שהוא יודע, בחוקי הפיזיקה והמציאות היציבים שהוא מכיר. אסור לתת לסכנות כאלה להסתובב באופן חופשי.
אבל, גם לכלוא אותם זה לא כזה סיפור קל.

כלא הינדרברג הוא כלא הנועד לשימוש בעולם מערכה שמתרחש בשנות השלושים או לפני כן של המאה העשרים (אבל מומלץ לא להגיע לשלב מוקדם יותר בהיסטוריה משנות העשרים המוקדמות), ולא אחרי 1937. ניתן לשלב אותו בכל מערכת גיבורי על, אך הגשה זו כוללת גם הנחות מסוימות בנוגע לגיבורים ורמת הכוח שלהם. בסוף ההגשה ימצאו הצעות לשינוי ההנחות האלה.
הכלא יתואר לפי שלבי אינטראקציה שונים שיכולים להיות לדמויות איתו- לדוגמה, כלבי הציד (משטרה חשאית שאחראית להכניס אנשים לכלא) הם הראשונים שמתוארים, כיוון שכל אדם מחוץ לכלא שינסה ללמוד עליו משהו ייתקל קודם כל בהם.

יחידות כלבי הציד (the blood hounds)

אין שום דבר רגיל, חוקי ושפוי הקשור לכלא הינדרברג. למעשה, רשויות החוק מורחקות ממנו באלימות. לכן, לא ניתן פשוט לדרוש ממישהו להגיע אליו. צריך לקחת את האנשים.
חמושים בטכנולוגיה הטובה ביותר ובעלי אימונים שנמשכים שנים רבות, כלבי הציד הם כנראה ציידי הראשים המסוכנים ביותר בהיסטוריה. יש להם מימון ממשלתי בין לאומי וחופש פעולה מוחלט כדי להשלים משימה אחת ויחידה- רדיפת ולכידת "אנשי העל." יש להם רשות להרוג, להשמיד רכוש ולעבור על החוק – בתנאי שהם מצליחים להשתיק בעצמם את כל הרעש.
סוג הטכנולוגיה בה חמושים הכלבים תלויה כמובן בדרישות עולם המערכה בו המשחק מתרחש, אך הנה מספר הצעות:
הרחרחן
מכשיר זה הוא למעשה מסכה שלובשים הכלבים כשהם כבר קרובים לקורבן שלהם. הוא מתכתי ומעוצב כראש כלב (כאמצעי איום, לא מתוך סיבה פרקטית כלשהי). כשהרחרחן מופעל, המשתמש מכוון את העינית של המסכה על הקורבן. מרגע זה ואילך הוא מודע למיקומו של האיש לפי ריחו בלבד, שנקלט ב "אף" של המסכה. מדובר בכיוון כללי בלבד, אבל זה יעיל במהלך מרדפים.
הטופר
למרות שרובים משרתים את מטרתם היטב, חלק מהכלבים נהנים מהאכזריות שבקרב פנים אל פנים. האגרופן המסוכן הזה, בעל שלושה טפרים ארוכים ומאיימים, נלבש ככפפה ומזכיר כף של כלב בצורתו הכללית. מכשיר קטן המותקן בו מעביר זרם חשמלי לכל מי שנפגע מהטופר.

בנוסף לציוד מיוחד זה, הכלבים חמושים ברובים מתאימים לתקופה בה מתרחש המשחק, וכן בכל כלי רכב מתאים. יש לתת את התחושה שהם בעלי כל האמצעים הדרושים ושמספריהם אין סופיים – אם הם בחרו מישהו כמטרה, הם יגיעו אליו וילכדו אותו בסופו של דבר. זכרו כי כלבי הצייד אכזריים וסביר שככול שקורבנם חומק מהם לאורך זמן רב יותר, כך שימותו יותר חפים מפשע במרדפים, חקירות והשמדת ראיות.

ההיסטוריה של הכלא

כלא הינדרברג נוסד בסביבות שנות העשרים, והוא אפוף במסתורין תמידי. הוא נועד למטרה אחת בלבד- כליאת "אנשי העל", אנשים בעלי יכולות על טבעיות שלא ניתן להסביר בעזרת המדע.
הבעיה הייתה קיימת מאז ומעולם. בתקופות קסומות יותר אנשים כאלה נקראו קוסמים ונביאים. אך כעת, בעידן הרציונאל, אין להם יותר מקום בעולם. מאז אמצע המאה ה 19 דיווחים רבים של העל טבעי הוזנחו על ידי הממשלה כשטויות, אך בשלב מסוים החלו להתקבל גם ראיות מוצקות. אז גם החלו ממשלות העולם לדאוג.
היותו של הינדרברג פרויקט בינלאומי היא באמת מדהימה, בהתחשב בתקופה בה נבנה. הינדרברג עצמו היה גנרל גרמני במלחמת העולם הראשונה. לאחר שאחיו – ששירת ביחידה עליה פיקד – שחרר בשנתו גז חרדל רעיל לסביבתו וכל אנשי היחידה שלו נהרגו, הינדרברג התוודע לבעיה של "אנשי העל"- האח המהלך מתוך שינה היה צריך לפרוץ לתוך מחסן נעול כדי להניח את ידיו על הגז ובעודו מהלך מתוך שינה הוא הרג את שני שומרי הלילה וריסק את דלת המחסן המשוריינת לגזרים.
"פרויקט הינדרברג 1", שאותו הציע הגנרל, היה בניית כלא תת קרקעי באלסקה לאנשים כאלה, כדי להרחיק אותם מהחברה האנושית חסרת האונים. להפתעתו, עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה המעצמות היריבות התגייסו כדי לממן כלא כזה, ממנו בריחה תהיה בלתי אפשרית.
הכלא התקיים במשך מספר חודשים, עד שהוא התגלה על ידי "איש על" עוצמתי במיוחד, בעל יכולות שכנוע יוצאות דופן. הוא הקים צבא קטן של מתנדבים ופשט על הכלא, משמיד אותו ומשחרר את כל האנשים הכלואים בו. הינדרברג, בהיותו אדם רב משאבים, מיהר ותכנן את "פרויקט הינדרברג 2", כלא עמוק בג'ונגל אפריקאי חסר ציוויליזציה שם יזרקו האנשים המסוכנים לתוך בונקרים מבודדים שמחוצה להם הוטמנו מוקשים ופטרלו שומרים חמושים עם פקודה להרוג כל אדם שיוצא מהבונקר.
גם פרויקט זה נכשל כאשר עיתונאי איטלקי חטטני במיוחד איתר אותו לאחר חודשים של מחקר ופרסם את "המתקן הצבאי המסתורי."
כוחות של האומות המאוחדות שהגיעו לכלא מצאו אותו נטוש. האסירים הועברו כולם באופן זמני לכלא צבאי אמיתי, אבל בעזרת כוחותיהם המיוחדים הם החלו להימלט ממנו במהרה. הינדרברג הנואש הבין את הבעיה שלו – יצירת מקום סודי באמת בכפר גלובלי כל כך קטן היא לא בגדר האפשר. כל מקום, לא משנה כמה נידח ומסתורי, יתגלה בסופו של דבר. לכן, הוא החליט, המקום לא יהיה קבוע.
"פרויקט הינדרברג 3" היה צפלין, וגם הצ'אנס האחרון של הינדרברג להצליח בייעודו, כי הוא מת זמן קצר לאחר שהתקבלה ההחלטה לממן גם את הפרויקט הזה. לצפלין, שנקרא בפשטות כלא הינדרברג, היו מספר תחנות בהן עצר למלא דלק, תחנות שהשתנו כל חצי שנה בערך. הדבר החשוב הוא שהכלא תמיד היה בתנועה. מסביבו חגו מטוסים, בתוכו התגוררו עשרות שכירי חרב (שהוחלפו בקביעות כל שנה בחדשים. הקודמים לא זכו לצאת מהצפלין- יחד עם הפרויקט השלישי נוסדו גם יחידות כלבי הציד, שטיפלו במטרדים מלוכלכים כאלה). אבל אחד הרעיונות המרכזיים של הפרויקט השלישי היה לתת לאנשי העל לטפל עצמם. הם מתגוררים כולם באולם מרכזי, חדר אוכל ועוד שני אולמות קטנים יותר, אליהם הסוהרים לא נכנסים אף פעם.
בשנת 1935 השם הינדרברג התחיל להישמע יותר מדי פעמים לטעמם האישי של ממני הכלא. כדי למנוע את התפשטות השמועות, נוצר קו חדשים של צפלינים שתוכננו כדי לדמות לכלא שלקחו נוסעים. מאז, הכלא מתדלק לפעמים גם בתחנות חוקיות ורגילות, ומעמיד פנים שהוא מסיע נוסעים רגילים. ב 1937, תאונה התרחשה בעת שניסה לנחות והוא הושמד כליל. לא ניתן להשתמש בו ככלא החל מרגע זה בהיסטוריה, אבל ראה הצעות שימוש בסוף ההגשה.

מיקומים חשובים הקשורים לכלא הינדרברג

כל בניין ממשלתי
כלא הינדרברג הוא פרויקט בינלאומי סודי ביותר ושורשיו נעוצים עמוק בדרגים הגבוהים של כל ממשלה.

תחנות דלק
הרגש חופשי להתפרע עם התחנות הארעיות בהן הצפלין עוצר כדי לתדלק: פסגת הר האוורסט, תחנה צבאית בלב ים, ערבה אוסטרלית. מ1935 התחנות יכולות להיות אפילו בפריז או בלונדון. זכור שתחנות התדלוק משתנות תדיר ושהצפלין לא צריך לנחות כדי לתדלק, אבל המטוסים החמושים שמלווים אותו כן והם מוחלפים לעיתים תכופות.

בתוך הכלא ישנם מספר מקומות חשובים-
האולם המרכזי
כאן גרים, ישנים וחיים רוב אסירי הכלא. הרעיון שעומד מאחורי המגורים המשותפים הוא שבתנאים קשים אנשים נהיים אכזריים זה לזה. הרעיון הזה פועל בצורה יוצאת דופן – בריונות ואלימות הם חלק שגרתי ביום יום. שטחו הדו מימדי של האולם הוא 25X25 מטר וגובהו שישה מטרים. על משטחים תלויים מעליו מסיירים שכירי חרב וצופים בנעשה למטה. בשל יכולתו של אחד האסירים לזנק לגובה של עשרה מטרים ללא מאמץ מיוחד, נוספה רשת מתכת שמשמשת כגג לאולם. בכל האולם מפוזרות מיטות שמחליפות בעלים בכל לילה. ישנם שלושים ושבעה גברים שמתגוררים באולם זה.

אולם הנשים
הנשים נשמרות באולם הקטן בערך פי שניים מזה של הגברים ונמצא בשטח גבוה יותר בספינה. יש להן גישה לאולם המרכזי במהלך היום (עד לשעה 7 בערב, זמן מקומי) וכן לחדר האוכל ולמרפסת. הן נקראות לאולם ההרגעה באותה תכיפות כמו הגברים ויש רק 10 נשים פחות מגברים. הן זוכות ליחס משפיל מהסוהרים.

חדר האוכל
אולם צר וארוך זה מכיל שולחן אחד ארוך מאוד עם מקום לכל האסירים ודוכנים מהם הם יכולים לקחת אוכל בעצמם. האוכל מונח במקומו לפני שהדלתות לאולם נפתחות על ידי הסוהרים. הדלתות נפתחות פעם ביום, בשעות הצהריים, ובשאר הזמן הן נעולות והחדר נמצא בשימוש על ידי הסוהרים. כמות האוכל במקום רחוקה מלהספיק לכל האסירים.

המרפסת
"המרפסת" היא כנראה החלק האכזרי ביותר שנבנה לתוך הצפלין. כיוון שאף אחד מהאסירים לא יכול לעוף, יש אליה גישה חופשית כל עוד הצפלין לא טס מעל אזורים מתורבתים. המרפסת היא משטח קטן המגיח מהצפלין. בשל הגובה בו כלי הטייס שוהה רוב הזמן לא באמת ניתן לצאת לשם כדי להתרווח(לכן הפתח אליו סגור ונעול), וזו גם לא מטרתו. הוא שם כדי לתת לאסירים לסגור ביניהם חשבונות באופן נקי וחלק יחסית. כאשר אסיר מסוים מנסה להפטר מאויב אישי, הוא משליך אותו מהמרפסת. ראה "אישים" לפירוט נוסף.

חדר ההרגעה
חדר זה הוא קטן, קלסטרופובי ומאיים. אסיר אקראי מוכנס אליו אחת ליום. אסיר ש"עושה צרות" זוכה גם הוא בביקור בחדר. בפנים, יחידה קטנה של כלבי צייד מעבירה את זמנה. כאשר נקרא לשם אסיר, הוא זוכה ל"הרגעה". בזמן שהוא מעונה במגוון דרכים אכזריות ולא הומאניות, מוזיקה קלאסית משודרת מהרמקולים ומחניקה את כל צרחותיו עבור אלו שנמצאים בחוץ. ראה "אישים" לפירוט נוסף.
מפקדה ומגורי חיילים
מאחר שהגשה זו מניחה שהמשחק לא ישוחק מנקודת המבט של שכירי החרב או כלבי הצייד, כל אזורי הצוות של הצפלין לא יתוארו בפירוט.

אישים

כלא הינדרברג כולא סוגים רבים של אנשים – עקרות בית, מתכנתים, אנשי עסקים, שפים ועוד. השתדל להציג את מרבית הדמויות כאנשים רגילים שנתקעו במשהו שגדול עליהם בכמה מספרים ולכן הם הידרדרו לאלימות ולהסתגרות עצמית קיצונית. רבים מהם איבדו את אהוביהם כאשר כלבי הציד תפסו אותם (חיסול כל מי שהיה ביחסים מאוד קרובים עם השבוי הוא הליך סטנדרטי בתפיסתם, כדי להשתיק שמועות על היעלמויות מוזרות. לרוב, החיסול מבוצע בצורה של תאונה המונית מזויפת) וחוששים להתחבר מחדש לאנשים בשל ה"אסונות" שקורים ללא הפסקה בכלא. כאן אציג מספר אישים בולטים בכלא.

ג'זים קאסאם, האתיאיסט

קאסאם הוא אחד משכירי החרב האכזריים ביותר ששומרים על הכלא והוא מוביל קבוצה של שכירי חרב סוריים, מהטובים שבלוחמי ארצם. בין שאר שכירי החרב הוא ידוע בתור "האתיאיסט", שכן מבין כל שכירי החרב הערבים והמוסלמים שאי פעם שירתו בספינה, הוא היחיד שנטש את ערכי האיסלם (וכל דת אחרת). למרות היותו מסוכן גם לעמיתיו שכירי החרב ולמרות שתי תאונות בהן השתכר והכה מישהו כמעט למוות והשחית ציוד, הוא שכיר החרב ששרד הכי הרבה זמן בכלא (כבר שלוש שנים), כיוון שהרג את כלבי הציד המקוריים שניסו לצוד אותו. הישג מרשים זה גרם למנהיגי ארגון הציידים להחליט לגייס אותו לשורותיהם, אך חוסר המשמעת העצמית שלו והשכלתו הנמוכה מהווים מכשול רציני בהתקדמותו. עובדה זו גורמת לו תסכול רב אותו הוא פורק על האסירים. השתמש בקאסאם בתור השומר הרע שנטפל לדמויות (בהנחה שהן כלואות בהינדרברג).

קפטן אדריאן

אדריאן הוא הקפטן של ההינדרברג, והוא כנראה הטייס המסוכן ביותר בעולם. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא פיקד על אינספור משימות סודיות בשטח גרמניה, וכולן זכו להצלחה מסחררת. לאחר שקיבל את אות הכבוד הגבוהה ביותר של אר'מה דה טררה, הוא החל להשתעמם בביתו שבפריז. כאשר כלבי הציד באו אליו כדי לגייס אותו לשירותיהם, הוא הסכים מייד. הצורך שלו בריגוש ואדרנלין משתיק את לבטיו המוסריים בנוגע לפעילותו המפוקפקת. לאחר שצד בהצלחה אנשי על רבים, הוא מונה לקפטן של ההינדרברג. אם הדמויות מנסות לרדוף אחרי הספינה או שמישהו מנסה להציל אותן, הקפטן יציב בפניו אתגר רציני מאוד.

בוס

בוס הוא כנראה השבוי המסוכן ביותר בהינדרברג. מאז שגילה בגיל 10 שהוא יכול לספוג נזק שהיה מפוצץ פיל לחלקים ולשרוד, בוס השתמש לרעה ביכולותיו וגרם מהומות רבות בארצות שונות. לא ברור מה המוצא של בוס – עורו השחום לא באמת מגלה דבר והעובדה שנדד במקומות שונים לאורך חייו הקנתה לו את היכולת לדבר כמעט באיזה מבטא שיבחר. מייד כשהגיע לכלא הוא פיזר כמה איומים בסביבתם של כמה אנשי מפתח וקיבץ אותם לכנופיה קטנה. שמונה גברים ושלוש נשים עובדים בשביל בוס ושליטתם באגף האסירים של הכלא אינה ניתנת לערעור. בוס אפילו החל לקבל חופש תנועה נוסף בצפלין והוא מעשן עם השומרים פעמים רבות. להנאתו, בוס הקים "זירת גלדיאטורים" בכלא – בכל פעם שמתפתח ריב בין שני אנשים הם חייבים לפתור זאת בזירה. הם מכים זה את זה עד שאחד מהם מאבד את הכרתו. הקורבן חסר המזל נקשר, ולאחר שהוא מתעורר הוא מושלך אל מותו מהמרפסת.

זקני הזקן (Old Oldie)

האיש הכי מבוגר בכלא, גרמני זה מסרב לגלות את שמו האמיתי, ולכן הודבק לו הכינוי Oldie. לכאורה לא ברור מה הוא עושה בכלא בכלל כי הוא לא מפגין שום יכולת מיוחדת, אך למעשה זקני פעיל רק בשעות הלילה. כל לילה, בחצות בדיוק לפי זמן מקומי, זקני קם משנתו ומשוטט בכלא. שלושה שכירי חרב נבחרים כל יממה לתורנות לילה ועומדים דרוכים, מכוונים אליו את רוביהם. כאשר הוא מהלך בשנתו, זקני הוא מכונת קטל בלתי ניתנת לעצירה והוא מחפש דרכים להרוג כל אדם בו הוא נתקל. אך הישות הישנה של זקני היא ערמומית ומסוכנת והיא יודעת שאם השומרים יראו אותו חונק מישהו הם ירו בו. לכן, הוא מחכה להזדמנות מתאימה.
למעשה, שם המשפחה האמיתי של זקני הוא הינדרברג. מדובר באחיו של הגנרל הגרמני שאחראי לכל העניין. המרירות המפעפעת בו בראותו איזה מפעל מוות ורוע תכנן אחיו לא יודעת גבולות. הוא יעשה כול דבר כדי לפגוע בשוביו ויסכים לקחת חלק בכל תוכנית הימלטות, מטורפת ככל שתהיה. אם יש צורך לעדכן את הדמויות בהיסטוריה של הכלא, זקני הוא מקור מצוין, אך יש לשים לב שהוא מעדיף לשמור את זהותו סודית וידרוש מהדמויות להוכיח את עצמן קודם שישתף אותן בסודותיו.

מה ק'אי

ק'אי היא הסינית היחידה בכלא, והיא כנראה גם היצור הכי פחות שפוי בו. ק'אי יכולה לראות את העתיד לטווח קצר ולכן היא חייה את חייה בעיכוב של דקה בערך. לפעמים הסמים ששכירה החרב מלעיטים אותה בהם גורמים לטעויות בחזיונות שלה וחוסר ההתאמה בין מה שמוחה אומר לה שיקרה לבין המציאות גורם לה להחליק מהשפיות באיטיות.

אנדרו כהן

אנדרו היה אמריקאי ממוצע לפני שגילה את יכולות השליטה המדהימה שלו בחשמל. לא רק שהוא יכול היה לגרום למכונות לפעול ולהחיות בטריות, הוא הולך ומקבל שליטה על החשמל הסטטי באוויר והוא יכול ליצור פרצים הולכים וגדלים של ברק.

אנרו ליטי

ליטי הוא מנהיג אוגדת כלבי הציד על סיפון ההינדרברג. כל שאר האנשים בספינה פוחדים ממנו ורואים בו פסיכופט וסדיסט – כנראה בצדק. הוא מנהל את חדר ההרגעה ביעילות, ומכאיב כאילו היה השטן בכבודו ובעצמו. בזמן שהוא עושה מה שהוא עושה, הוא מכריח את קורבנותיו לחייך בעת שהם שומעים את המוזיקה הקלאסית המתנגנת ברקע, מתוך טיעון ש"באך ובטהובן הם גאונים – כבדו אותם לפחות בחיוך!". ליטי לא דורש מקורבנותיו מה שהוא לא עושה בעצמו – בכל פעם בה הוא שומע מוזיקה קלאסית, הוא מחייך ברוגע, לא משנה מה עוד הוא עושה באותו הזמן.

אמברוגיו

אמברוגיו לעולם לא מסר את שם משפחתו לאיש, ולכן הוא ידוע רק בשמו הפרטי. לשעבר חבר זניח במאפיה האיטלקית. אפילו יכולתו של אמברוגיו להעלות באש דברים בהם הוא מתרכז לא הצילו אותו מכלבי הצייד. לא ברור לאיש איך, אבל אמברוגיו הצליח להימלט מההינדרברג, תוך כדי קטל של עשרות אנשים. אבל, האירועים שהתרחשו שם ערערו את נפשו, ולכן הכלבים הצליחו לפגוע בו שוב. הפעם הם שיתקו אותו והוא שקע בתרדמת. הוא אוכסן בבית חולים לחולי נפש – בעמוד הראשון ניתן ללמוד על בריחתו משם.

התאמת ההינדנברג למערכות אחרות

בעולם אליו מותאם הכלא, לגיבורי על יש כוחות די ממוצעים – חסינות על טבעית, שליטה באלמנטים מסוימים וכו'. אם אתה משתמש בעולם יותר אפי, כל שעליך לעשות הוא, כמובן, להקצין את הכול. במקום סתם ספינת אוויר, הפוך את הינדרברג למבצר מעופף של ממש, אולי תשקול גם לתת לחלק משכירי החרב וכלבי הציד כוחות מיוחדים (ואז לכל אדם שנתפס יש את האופציה להצטרף לכלבים או להירקב בכלא). אם אתה רוצה עולם פחות אפי, אני מציע להפוך את כלבי הציד לסתם ארגון ציידי ראש, בלי יכולת בלתי מוגבלת לאתר את הדמויות בכל מקום וללא משאבים בלתי נדלים. כמו כן, החלש מעט את בוס ואת אמברוגיו.

איך להשתמש בהינדרברג

ישנן מספר דרכים בהן אפשר להשתמש בכלא:
1)תיאורית קונספירציה- העדויות שנתנו עדי הראייה על התפוצצות הינדרברג ב 1937 מבולבלות ולא אמינות. כמו כן, מצלמה הסריטה את נחיתת ספינת האוויר וכובתה דקות ספורות לפני האסון- למה? דמויות בזמנים מודרניים יותר יכולות לחקור את המסתורין האופף את ההתרסקות ולגלות כמה דברים מפתיעים…
2)מחקר צמוד- לאן נעלמו כל האנשים בבסיס הצבאי הסודי שבאפריקה? מסתבר שיש מי שחקר את העניין. יתכן שהדמויות מנסות להבין מה הוא ההינדרברג עוד לפני ההתרסקות. במקרה כזה צפויה להן הפתיעה לא נעימה כשהכלבים ינסו להשתיק אותן. בשביל קו העלילה הזה וקו עלילה מספר שלוש תוכנן אמברוגיו- בתור היחיד שאי פעם הצליח להימלט משם בחיים, יש לו מידע חשוב.
3)חילוץ נועז- מישהו היקר לדמויות נחטף על ידי הכלבים והן מנסות להתחקות אחר מסלולו ולהצילו. שיא ההרפתקה יהיה, כמובן, סצנת אקשן מרהיבה בה הדמויות עוקפות את המטוסים, נכנסות לספינת האוויר ומחלצות את יקירן. כמובן, קשיים רבים יקדימו שלב זה.
4)מנוסה מהכלבים- אם לדמויות יש כוחות מיוחדים, הן יהפכו בשלב מסוים למטרות. קו עלילה זה מורכב ממרדפים, פיצוצים ואקשן יותר מכול הקווים האחרים. הוא נועד לשימוש (וקל לשלב אותו) במערכת גיבורי על טיפוסית למדי. בנוסף, הוא בהחלט עשוי להתפתח לקו עלילה 5. אם הדמויות חומקות מהכלבים מספיק זמן קו עלילה זה יכול לפנות לכיוון קו עלילה 2, ואולי לבסוף לעימות נגד אלו המשתיקים את אנשי העל.
5) כלואים- החיים בכלא הינדרברג אינם קלים, והיחלצות משם קשה עוד יותר- אך אפשרית. נסה לגרום לקו העלילה להרגיש ממש כמו אבודים, והשתמש במגוון הרחב של הדמויות שמוצעות כאן ובנוספות שתתכנן בעצמך.

סיכום

הינדרברג, למרות שידע שהדבר הנכון לעשות הוא להפטר מבעלי הכוחות המיוחדים ( כי לפי השקפת המוסריות שלו הם סיכון לחברה), הוא לא מצא בליבו את האומץ להשמיד אותם ולכן הציע את הכלא. במשך כל שנות חייו הכריזמה הטבעית שלו שכנעה את הממשלות השונות ואת המשטרות החשאיות המעורבות בעניין לשמור על מידה כלשהי של מוסריות, אך מאז שהוא מת העניינים הולכים ומידרדרים במהירות. פחות ופחות אסירים חדשים מובאים לכלא, כי הכלבים הורגים יותר משהם באמת חייבים. המצאות כמו המרפסת לעולם לא נכללו ברעיון המקורי של הינדרברג (שאילו היה חי היה עושה הכל כדי למנוע דברים כאלו). העובדה שהכלא על כל יושביו הושמד שנים ספורות אחרי מותו אינה מקרית. הינדרברג הוא כלא מסוכן, חסר רחמים וסודי ביותר והוא טמון במרכז הסוד הגדול ביותר של האנושות- קיומו של העל טבעי.

הערת צד- הינדרברג
הינדרברג היה קו אמיתי של צפלינים גרמניים, ולחלוטין באופן מקרי ובלתי תלוי גם שם של גנרל גרמני אמיתי. החלטתי לקשר בין שני הדברים ובין הנסיבות המוזרות שסביב התרסקות הצפלין (האירוע שפסל את הצפלינים בתור כלי מסע פופולארי והכחיד את השימוש במימן במנועים, שהיה הסיבה האמיתית לפיצוץ) ולקשר ביניהם. מקווה שנהנתם).


הערות השופטים

דניאל רוזנברג

מושקע מאוד, רעיון מקורי והרבה תוכן משחקי ופלאף שמקל על השימוש בתוכן. הטקסט זקוק לעריכה, והרעיון קשה ליישום לפי דעתי במשחק.

איתמר ויסברג

אהבתי את מקוריות הרעיון והפרטים שניתנו.
יש כמה אפשרויות לשילוב, ואני מעריך מאוד את ההצעות שניתנו להגברת\הפחתת האפיות.

מה שכן, ההצעה כפי שהיא מאוד מוגבלת בשימושיות שלה מבחינת תקופת זמן\ז'אנר – אבל יכולה להוות פתח להתאמות למערכות שונות.
גם, יש אויב כל-יכול (הכלבים) שאני לא אוהב.

ערן אבירם

תיאור אווירתי: סבבה.
הסבר לשילוב במערכה: מצוין.
אישים: מצוין, עם הסבר מלא כיצד להשתמש בהם.
אופן ההגשה: מסודר, הגיוני, מצוין.

אבל יש בעיה בסיסית ברציונל מאחורי הכלא הזה, למה בעצם לכלוא אותם ולא להרוג וזהו? בכל מקרה מתייחסים אליהם כמו חיות, והם בבירור חסרי

זכויות. מה הטעם לכלוא אותם, אם יש לך קבוצת כלבי ציד מוצלחת כל כך בלצוד אותם? שיצודו ויהרגו, ויסגרו עניין.

מילא אם היה עניין מדעי באנשים האלו, כך שכולאים אותם כדי לחקור אותם, אבל זה בבירור לא קורה. (וגם קשה מאוד לביצוע, בהתחשב במצב המתואר). אני לא קונה את ההסבר המתואר, לפיו הגנרל הינדרברג הצליח לשכנע את כל הממשלות המוערבות להשאיר את האנשים בחיים מטעמים מוסריים.

בסך הכל: הגשה מצוינת ומעניינת.

פורסם ב6 ביולי 2009 בקטגוריה רקעים, מקומות וארועים,תחרויות על-ידי yoavko | לתגובות - בפורום | Tags: , ,

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer