העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)בתי כלא: לאב - העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)
 העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
בתי כלא: לאב

לאב

מאת נועם קרני, עבור תחרות בתי כלא

הערת המחבר: הסיפור הבא נכתב בידי לאב, מוטנט צעיר המספר את סיפורו בזמן שהותו בכלא ואחריה. ללאב יש בעיה מוחית חמורה שמאפשרת לאנשים אחרים לנצל אותו. הסיפור כתוב בצורה שלאב כתב אותו. לא היו שינויים בעריכה.


עולם המערכה:שנת 2020. ארצות הברית. כלא למוטנטים מסוכנים ביותר.

הכלא אמור לכלוא מוטנטים שעסקו בטרור.

לאב (LOVE) בעט בדלת בכעס. "אמ-אמא שלהם! הם מאחרים! איפה ארוחת הצהרים שלי?" השומר, החמוש ברובה ליזר תלת-קני, מלמל בישנוניות "בדרך. אני מנסה לישון, אז סתום את הפה". האוכל הגיע באיחור קל, כמו תמיד, דבר שסיפק ללאב סיבה לצעוק על המגישים. הוא ניסה להפעיל את כוחותיו, אבל – כמו תמיד – ציפתה לו אכזבה. תאו היה מוגן מפני כוחות. כוחו היה מיוחד מאוד: שיערו היה בצבע כסוף בוהק וקשה מפלדה. הוא יכול (או לפחות היה יכול) להאריך את שיערו כמה שרצה וללכת כמו עכביש, לעטוף את עצמו אם רצו לירות בו או לשפד אנשים.הוא גם יכל לתקוף כמה אנשים בו זמנית מטווח רחוק, דבר שהפך אותו לרוצח-שכיר די מבוקש. הכלא היה מזכוכית חסינת קליעים, דבר שבמצב רגיל לאב יכול לשבור בקלות. אבל בכלא הזה הוזרם לתאו אוויר שביטל את כוחותיו. לאב לא רצח אף אחד. הוא נשלח למטרות איום וחטיפה. אבל הדבר שמנטרל את כוחותיו של לאב חוץ מהגז שמוזרק לתוך תאו היה ג'ל לעיצוב שיער חזק במיוחד. הבוס שלו דאג להעביר לו מסר סמוי דרך אחד אנשי הקשר הזוטרים שלו שעובדים בכלא. המסר היה שהוא ישלח אנשים כדי לחלץ אותו בהקדם האפשרי. כמובן שלאב דאג להשמיד את הפתק. שהותו של לאב בכלא הפכה אותו לקצר-רוח, פרנואיד וזעפן. הכלא היה די פרימיטיבי, הייתה בו מיטה נוחה, שרותים מאובזרים, טלוויזיה, כדור-סל וסל. בכל יום שעובר לאב מחכה לחילוץ שמבושש לבוא.

לאב לא נתפס בזמן אחת המשימות. מישהו צד אותו.האיש הזה עדין מופיע בחלומותיו. האיש עם הבגדים הכחולים-כהים. הרפלקסים שלו הדהימו את לאב. הוא חשב שלו יש רפלקסים טובים, אבל האיש הזה היה שונה – הוא לא שיחק לפי הכללים.לכל גיבור הרי יש כוח אחד, או שניים חלשים יותר. לדוגמא, מישהו שיכול להכפיל את עצמו לעוד שני אנשים ויש לו כנפיים,כדי שיוכל לעוף. זאת הייתה השקפת העולם של לאב בנוגע לגיבורי על. אבל מי שצד אותו היה מקצוען.

הציד היה מהיר וחזק במידה שלא תיאמן, הלך על קירות והיה חסר רחמים. לאב היה באמצע ניסוי, כי הוא התקדם אצל הבוס שהאמין ביכולת של לאב ורצה להגדיל את כוחו. בזמן הניסוי, הציד הופיע והימם את לאב. לאב התעורר ליד מטה המשטרה הכללי לאכיפת מוטנטים מופרעים. לאחר מכן מצא לאב בכיסו כרטיס ביקור עם תמונה של הציד.

כשלאב היה קטן, עשו עליו בדיקות ואמרו שמצד אחד הוא יכול להיות עזר לאנושות עם כוחותיו ומצד שני,יש לו בעיה במוח. אבל הבוס תמיד הבין אותו, דאג לו ונהג בו בחיבה. הבוס היה כמו אבא בשבילו.

לאב עבד במשך שנים אצל הבוס.הוא אהב אותו. הבוס אהב לקרא ללאב" האספרגר המאומץ שלי". פעם בשבוע היה בא אל תאו של לאב איש אחד. לאב העריך שהאיש בשנות ה40 לחייו. לאיש היה שיער מאפיר וחיוך זחוח ומעצבן. האיש תיחקר את לאב פעם בשבוע. האיש היה נכנס תמיד לתא של לאב בשעה 14:08 ויוצא בשעה 14:32.

עוד דבר שהציק ללאב הייתה הבדידות. בלי חברים, בלי כלום.

יום אחד, היה צליל חזק באורך שלוש דקות ו22 שניות. הצליל עלה וירד,עלה וירד. זה עשה ללאב בחילה, אז הוא התחיל לצרוח ולרוץ בתוך התא.זה היה בזמן החקירה השבועית והחוקר ניסה לשמור על רוגע, אבל הוא הציץ בשעונו כל הזמן ואגלי זיעה קטנים בצבצו על ראשו. באה קבוצה של 12 אנשים חמושים ולקחו את לאב במעלית.לאב שנא את המעלית והחל לצרוח. החיילים לקחו את לאב לחדר אחר בו היו המון חיילים ואנשים שלאב ניחש שהם מוטנטים.לאב שאל למה כולם פה ואמרו לו שיש פריצה באבטחה. המוטנטים עמדו בסוף החדר והחיילים עמדו מוכנים לקרב עם המקלות הארוכים שזורקים גולות ממתכת.

לאב התחיל לנשום נשימות עמוקות.הוא הבין שהבוס נותן לו כרטיס יציאה-מהכלא. בחדר הזה לא היה את אותו גז מציק שנטרל את כוחותיו. הוא ראה כמה אנשים עם חלוקים לבנים מתחילים לשים לכל המוטנטים מעין שעונים.לאב שמע אותם ממלמלים שזה מנטרל את כוחות המוטנטים.

הוא שמע צעקות וזריקת כדורי מתכת מהמקלות.הוא ראה כמה שומרים עפים מעבר לעיקול.הוא חייך חיוך זאבי.הבוס הבטיח – הבוס קיים.לפני כל משימה הבוס היה שואל את לאב מה הוא רוצה לקבל. ובכל פעם הוא דאג שלאב יקבל. פעם שקית ממתקים, פעם גלידה, טיול בגן חיות, לונה פארק, קרנף, אופניים, סוף-שבוע במלון. הכל.

הוא ראה קבוצת אנשים מגיעה מעבר לעיקול עם הסמל של הבוס על החולצות שלהם.החיוך הזאבי של לאב התרחב…..


כתבתי את המשחק בתור לאב,שיש לו תסמונת אספרגר. שמספר על עצמו בגוף שלישי,לא מבין מהם רובים ופוחד מרעשים חזקים.מנוצל בידי הבוס ומשמש ככלי משחק בעולם הזה.

מקווה שנהנתם לקרא. בעיקרון את הסיפור הזה המנחה אמור לספר לשחקנים ואז הם פורצים לבית-כלא,ומשחררים את לאב. בסוף ההרפתקה הם משחררים אותו. השחקנים אמורים לעשות כמה משימות קטנים בשביל הבוס לפני הפריצה לכלא. צריך לתאר לשחקנים שלהציל אותו זאת המטרה הכי חשובה שלהם עד כה.המשחק אמור להסתיים אחרי שהם יוצאים מבית הכלא עם לאב.

אפשר להוסיף קטע שהציד מנסה לצוד אותם במהלך ההרפתקה,או שאחר האויבים יהיה הציד.


הערות השופטים

דניאל רוזנברג

לא ממש מספק מספיק תוכן כדי להשתמש בכלא. יותר סיפור / רקע להרפתקה מאשר כלא מוכן לשימוש. צריך להרחיב, היה כדאי להוסיף אחרי הסיפור גם עמוד או שניים של מידע משחקי על הכלא – כרגע פשוט אין מידע משחקי.

חוץ מזה, צריך לשים רווח אחרי פסיק. ארג.

איתמר ויסברג

הגשה חלשה מאוד- אין כמעט מידע שימושי על הכלא, יש וו עלילה אחד בלבד ואין פה אלמנט של מקוריות.

ערן אבירם

ראשית, עצה לגבי כתיבה: אחרי נקודה יש רווח. זה מאוד יקל על קוראיך, תאמין לי.

יותר מדי סיפור, פחות מדי תוכן משחקי. כמו שביקשנו במפורש, וכמו שכתבו השופטים מספר פעמים בתחרויות הקודמות, אנחנו רוצים כלים שיעזרו לנו לשחק את המשחק, לא סיפור. אני רוצה תיאור של בית הכלא, הסברים שיגידו לי למה הוא מגניב ומעניין, סיבות לחלץ את לאב, ועוד ועוד מגוון פרטים. מומלץ להסתכל על כל אחת מההגשות האחרות שהוצעו לתחרות הזו, כדוגמאות לאופן בו אנחנו רוצים לקרוא הגשה.
פסקה וחצי של הסבר "ככה אמור להתנהל המשחק", ללא ביסוס או עניין… זה לא מספיק.

פורסם ב6 ביולי 2009 בקטגוריה רקעים, מקומות וארועים,תחרויות על-ידי yoavko | לתגובות - בפורום | Tags: , ,

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer