העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)בתי כלא: כלא קלאנק - העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)
 העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
בתי כלא: כלא קלאנק

כלא קלאנק

מאת דרור בר, עבור תחרות בתי כלא

כלא קלאנק נודע ככלא השקט, לא בגלל שהאסירים בו רגועים אלא למעשה כיוון שהצליל נמחק לחלוטין בכלא הנ"ל.

רקע כללי

השימוש שלי בכלא הוא כחלק ממערכה שמתרחשת במדינה רחוקה שם לצליל ולמילה יש כוח רב אדם ששולט במילה יכול לשלוט בדבר מסויים, האדם ששולט בצליל יכול לגרום לאנשים לעשות כרצונו, והתרחשו מקרים רבים כמו החלילן מהמלין עד שהמלך החליט לאסור את האנשים הללו.

בממלכה הזאת כל אדם יכול לזכות בכוח המילה והצליל, אך רק מעטים לומדים לשלוט בו בצורה מלאה ואלה מסכנים את הממלכה. ראשית השלטון ניסה לצרף אותו לצבאם אך הכוח הרב שנצבר עם הצליל והחיות שהוא משחרר יצרו בעיות רבות מידי.

אומני הצליל (ככה נקראים האנשים שלמדו את הכוח של הצליל) יודעים שהמוזיקה משחררת, שהיא הקסם החזק ביותר שקיים עלי אדמות, הם יודעים שהמוזיקה נותנת להם כוח לעוות את העולם, למען שלווה וחופש.
המלך התחיל לאט-לאט לאסור על המוזיקה- בממלכה אסור לנגן, לשיר או לרקוד, אך משזה לא עזר הוקם כלא קלאנק.

הכלא מיועד לאומני הצליל הללו, שהפכו להיות נרדפים ברחבי הממלכה. קשה מאוד להסתיר את מקומם של אנשים הללו כיוון שהמנגינה והצליל זועקים להישמע ולעורר את האנשים שמסביבם, ולכן הדרך היחידה לשלוט עליהם היא לבטל את הצליל.

הכלא נמצא מתחת לפני האדמה, במקום שאפילו הרוח לא יכולה להשמיע את הצליל שלה. הכלא בנוי כך שאומני הצליל לא יוכלו להשתמש בדבר בשביל לברוח.

שומרי הכלא הם טלפתים אכזריים, אין להם שפה ולכן היו מושלמים להיות השומרים, הם מחליקים על הרצפה בלי רעש ונוהגים להתאכזר לאסירים בהשפלות שונות ועינויים מוחיים.

כל אסיר שמגיע מבלה חודש ימים בחדר חשוך ובודד, המכונה חדר השתיקה, כאשר לפחות שלושה שומרים לידו כל הזמן בודקים שהוא לא משתמש בצלילים הפשוטים ביותר כמו דיבור, קול הנשימה, רקיעת רגלים, במהלך החודש הם מענים את מוחו, מוחקים את הצלילים שהוא מכיר, את המילים, כל דבר שעלול לשרת אותו בשביל לברוח, לבסוף הם חוסמים את יכולת השמיעה של האסיר, דבר שרבים מהם מתארים כעיוורון בשבילם.

חיים בכלא

האסירים חיים בחדרים, מדוכאים בגלל העונש שנגזר עליהם ורבים משתגעים לנוכח העינויים המוחים שהם עוברים ואי היכולת לפרוק את זה בצעקה פשוטה, רבים מהם שכחו איך לחשוב כיוון שלא יכולים להביע את מחשבתם במילים, ובינתיים אחרים מנסים להחזיר את השמיעה שלהם, גם אם חלקית.

האסירים יושבים בתאים שלהם עם מכשירי כתיבה רבים ודפים, וככה מתקשרים, בנוסף לכך שפת הסימנים ונגיעות שונות מעבירים דברים. הם יצרו שפה חדשה מיחסים בין אישיים ומדמים את זה לדרגת המוזיקה הנחותה ביותר אך עדיין מוזיקה, דרך לגרום לאחר להבין מה אתה רוצה בעזרת נגיעה בו.

הכלא עצמו במהלך רוב הזמן לא קשה במיוחד. הכלא הוא פתוח- משמע האסירים לא חייבים להיות בתא שלהם כל הזמן, רק בשעות הלילה כאשר הסוהרים מצווים עליהם לישון הם חייבים לחזור לחדר.
במהלך שאר היום האסירים חופשיים לעשות כרצונם, לטייל ברחבי הכלא (לא שיש כל כך מה לראות), רבים מהם מציירים על הקירות, מנסים להפוך את המקום ליפה יותר. אחרים נפגשים יחדיו ומנסים לתקשר בדרכים שונות. אחרים מנסים לכתוב את הזיכרונות שלהם.

יש אולם אחד בכלא שם רוב האנשים נמצאים- זהו אולם האוכל, שם נוהגים האנשים להתאסף ולנסות לגלות כמה שיותר מידע על מה שקורה בחוץ ע"י האנשים החדשים שהגיעו. לרוב הם לא מצליחים כי האנשים שיוצאים מכלא השתיקה פגועים מדי.

כמה דמויות מעניינות בכלא קלאנק

גרונק- מנהיג שומרי הכלא. גרונק ידוע בשנאתו כלפי כל יצור ששונה מהגזע שלו. הוא נהג בעברו להתעלל בכל יצור אחר, בעיקר ביצורים שיכולים לתקשר ולשמוע, ולכן הוא היה בחירה כה מצוינת לשומר הכלא- דבר שנתן לו יכולת להתעלל כרצונו.

האסירים מיד בורחים כאשר נשמעת צעקה, הם יודעים שלרוב בעקבותיה יבוא גרונק ויתעלל באנשים אחרים, הכול בגלל שנאה ולמען הנאה צרופה שלו.

אולרן- אחד מהסוהרים, ידוע כסוהר הנחמד ביותר, לפני זמן רב אולרן הסתלק מבני עמו וטייל בעולם, מנסה להיות יותר ויותר אנושי, מנסה להבין את מהות הצליל. הוא מנסה כל חייו לשמוע צליל בעזרת מחשבה בלבד, בעזרת מוחו, והרבה פעמים התלווה לאומני הצליל וניסה ללמוד מהם כמה שניתן.

ברגע שהכלא הוקם הוא מיהר להגיע לשם, מנסה להקל במעט על החיים בכלא, מנסה להבין מהאנשים הללו את מהות המוזיקה, הוא מאמין שבגלל שלא נשאר לאנשים הללו דבר חוץ מהפשטות הגדולה ביותר הם יצליחו להעביר לו את מהות המוזיקה… הוא משתוקק לכך מאוד אבל לאט-לאט סבלנותו פוקעת והוא מתחיל להרגיש אבוד וכועס בגלל חוסר ההצלחה שלו.

ניקל- ניקל הוא המנהיג הלא רשמי של יושבי הכלא, הוא אומן הצליל הזקן ביותר שנמצא שם, והדבר היחיד שהוא משתוקק אליו הוא למות לאחר שישמע עוד צליל אחד בחייו. הוא האדם שתמיד פונים אליו בבקשות והוא בעל הקשר הטוב ביותר עם אולרן, מנסה ללמד אותו ובאותו זמן מנסה ללמוד ממנו כמה שניתן על שיטות השליטה המוחית, במטרה שיום אחד יצליח לשמוע קצת יותר.

ניקל הוא בשנות השישים המאוחרות לחייו, פניו מקומטות ועל פניו תמיד חיוך חצי עצוב. הוא נהנה במיוחד לרשום זיכרונות שלו במגבלות המילים שהוא רושם. זוקפים לזכותו פעמים רבות את המצאת שפת הנגיעות של הכלא.
ניקל אוהב במיוחד לספר/לרשום/להסביר את הסיפור האהוב עליו על מקרה הבריחה מהכלא: הסיפור של "אלנור האמיתי" כפי שהוא מכונה אצל האסירים, אלנור היה בין אומני הצליל המוכשרים ביותר, למעשה הוא היה נכדו של המלך שנהג להופיע לפניו פעמים רבות לפני שהתחילו החוקים הנוקשים.

אלנור הכיר קצת את מנגנון הכלא כיוון שלא נכלא בין הראשונים ושמע על כך רבות מסבו. כאשר הגיע לחדר השתיקה, הצליח להשאיר מילה אחת בראשו, מילה אחת כדי שתשרת אותו בעתיד.

הוא הועבר לאחד מהחדרים ולאט לאט במשך חודשים התאמן על להגות את המילה עד שלבסוף היה יכול להגיד אותה ולשמוע אותה, "אמת" הוא אמר ואז הוא הבין את כל, את כל מה ששכח, את הדרך שהם גרמו לו לא לשמוע והוא הצליח לתקן את זה וניסה להימלט.

מסופר שהוא מילא את ראשו במוזיקה מרהיבה כך שניסיונות הטלפתיה של השומרים לא הצליחו לחדור דרכו. הם עצמם השתגעו כיוון שבחיים לא שמעו אף לא צליל אחד.

אלנור הגיע ליציאה מהכלא ובשירו הצליח לגרום לאבנים עצמן לזוז ולחזור לפני הקרקע שם התחיל לעבור ממקום למקום ולהפיץ חזרה את המוזיקה.

האגדה שנוצרה בזכותו מספרת שהוא הבין שלא יוכל להמשיך ככה לנצח והשתמש במוזיקה בשביל לפזר את עצמו ברחבי הממלכה כך שתמיד נמצא צליל קטן שנשמע בכל זמן אפשרי.

מסופר שמהרגע הזה בדיוק המלך השתגע, והוא שומע כל הזמן מנגינה חלושה ממקום לא ידוע.
כנראה הסיפור הזה אמיתי, או לפחות יש לו שורשים אמיתיים, כי גם תושבי הכלא יודעים אותו וגם האנשים מחוץ לכלא.

יחס העולם

העולם יודע על הכלא ורגשותיו מעורבים בנוגע עאליו, הזקנים מספרים סיפורים נפלאים על אומני הצליל כיוון שהם היחידים שזוכרים אותם. אך בגלל הפחד מהמלך המשוגע רוב אנשים חושבים שהם רוצים להשתלט ולשלוט באחרים.

מעטים מאומני הצליל נולדים כיום, מעטים עוד יותר מצליחים ללמוד להשתמש ביכולת הזאת. אלה שכן לרוב נתפסים לאחר פעם-פעמים שהם משתמשים ביכולות שלהם, אך הם משאירים אגדות רבות שמעוררות את התושבים לתקופה קצרה מהמחשבות על הרשע הטמון באומני הצליל.

שילוב הכלא בשיטות אחרות

ישנם כמה וכמה אפשרויות לשילוב הכלא במשחקים אחרים, אפשרות ראשונה היא בהחלט ליצור ממלכה כזאת, שהקסם נאמר במילים רבי משמעות.

אפשרות אחרת שמתאימה לדוג' למו"ד קלאסי היא להפוך את האסירים לקוסמים ובארדים חזקים ואת השומרים למצליפי מוחות או יצור טלפאתי אחר.

אפשר להפוך את האסירים לגיבורי על ששוכחים איך להשתמש בכוח שלהם בגלל רצון הממשל.

ועוד שלל רעיונות, הרעיון הבסיסי הוא יצורים שלא צריכים לתקשר ביניהם ומהצד השני יש את היצורים עם הכוח שנוטרל.

שילוב הכלא במשחק עצמו

יכולות להיות כמה וכמה דרכים לשלב את השחקנים עצמם במשחק שקשור לכלא, ראשית הם יכולים לשמוע שמועה על הכלא או לשמוע על התארגנות למרוד במלוכה ולשחרר את האסירים, קיימת כאן דילמה האם מוזיקה וחופש מחשבה היא משהו שצריך לכלוא אותו?

עוד אפשרות שקיימת היא שהמלוכה עצמה מבקשת את עזרת הדמויות בציד אומני הצליל, זה יכול להוביל למערכה ארוכה מאוד הוא להרפתקה קצרה בעקבות כמה שבורחים מהכלא או מהממלכה.

אפשרות נוספת היא שהדמויות מגיעות לממלכה ולא יודעות על הכלא, ייתכן מאוד שהדמויות ישירו, ינגנו, ירקדו או יפעילו קסם בעזרת המילה המדוברת ואז יכלאו בעצמם בכלא.


הערות השופטים

דניאל רוזנברג

הרעיון ספציפי מדי לטעמי – קשה להתאמה לכל מערכה ובנוסף קשה לי לחשוב איך בדיוק לקשר את הדמויות לכלא הזה. צריך לבנות הרפתקה מסביב לכלא ולא להכניס את הכלא להרפתקה. בכלל בעייה של חלק לא קטן מהכלאים כאן, שלרוב צריך לבנות עבורם הרפתקה ייעודית וקשה לשלב במשחק קיים (בין אם פנטזיה, גיבורי-על או מד"ב). חוץ מזה זקוק להיקצוע.

איתמר ויסברג

מקורי ומעניין – השאלה איך מכניסים את עניין הצליל למשחק. ישנם כמה חורים בהגיון והדמויות די שטוחות ולא מעניינות.

ערן אבירם

הרקע של העולם די מגניב, אבל לא מאוד סביר בעיני. מצד אחד, יש אנשים שיכולים לשלוט במוזיקה ולעשות השפעות מופלאות, ומצד שני, אין להם

שום מקום פוליטי. יש מלך, אבל איך בכלל יעלה מלך בכזו ארץ, ולא יהיה איש מוזיקה בעצמו? בהתחשב בכך שכל אדם יכול ללמוד איך לשלוט בכוח המוזיקה, מוזר לי שאין לכך השפעה על התרבות.

ומשום מה, יש טלפאתים. אין אותם בשום מקום חוץ מבכלא, וזה מוזר. היית חושב שבארץ שבה אנשים שיכולים לנגן נחשבים למסוכנים, אזי אנשים שיכולים לקרוא מחשבות ולהשפיע עליהן יהיו מסוכנים פי שבע! אבל לא, איכשהו קרה שהם הסוהרים. מוזר. הרעיון של כלא שקט וחסר מוזיקה הוא מגניב; הטלאפתים הולבשו כאן בכוח והם מיותרים. עדיף היה להחליף אותם במשהו אמין יותר.

מ"דמויות מהכלא" –

"גרונק ידוע בשנאתו כלפי כל יצור אחר ששונה מהגזע שלו" – מה הגזע שלו?

"הוא נהג בעברו להתעלל בכל יצור אחר, בעיקר ביצורים שיכולים לתקשר ולשמוע" – …. אררר… מה? הוא אוהב להתעלל במי "שיכול לתקשר ולשמוע"? כאילו כל אדם ביקום?

"מנסה להבין מהאנשים הללו את מהות המוזיקה, הוא מאמין שבגלל שלא נשאר לאנשים הללו דבר חוץ מהפשטות הגדולה ביותר הם יצליחו להעביר לו את מהות המוזיקה" – מה? איך זה מתחבר לכך שלפני רגע תואר שהחבר'ה האלה מאבדים כמעט כל צלם אנוש והם חיים בתנאים מחפירים וסובלים עינויים מתמשכים?

יש חוסר תאימות קשה בין… הכל להכל, בערך.

הרעיון המקסים של כלא שקט ומדכא מתפוגג כליל בזמן ההצעות לשימוש בכלא במערכות אחרות, ונשאר רק קונספט בסיסי מעניין פחות, של יצורים שלא מתקשרים אחד עם השני ומולם יצורים עם כוח טלפתי מנטרל. וואלה, לא מגניב עד כדי כך. חבל שלא ניסית להישאר עם הקונספט שאיתו התחלת –

השקטה כפויה של אנשים שהאומנות היא בנשמתם.

ההצעות לשילוב הכלא במשחק קצת בנאליות.
"קיימת כאן דילמה האם מוזיקה וחופש מחשבה היא משהו שצריך לכלוא אותו?"
לא ממש דילמה, הרי ברור שהשחקנים יחשבו שצריך לשחרר אותם. במיוחד בהתחשב בכמה אכזרי הכלא, ובכך שהמלך תואר מספר פעמים כמטורף.

פורסם ב6 ביולי 2009 בקטגוריה רקעים, מקומות וארועים,תחרויות על-ידי yoavko | לתגובות - בפורום | Tags: , ,

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer