העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)בתי כלא: LIVEATHAN - העמותה למשחקי תפקידים בישראל (אתר היסטורי)
 העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
בתי כלא: LIVEATHAN

LIVEATHAN

מאת מיכאל פבזנר, עבור תחרות בתי כלא

אינספור פעמים ראתה ההיסטוריה יחידים הקובעים את גורלם של מיליונים, אך מעולם עד כה היא לא ראתה מיליונים קובעים את גורלם של יחידים.

ברוכים הבאים לעתיד הקרוב מכפי שאתם מקווים. בתי הכלא בארצות הברית עברו לידיים פרטיות, התיקונים החדשים בחוקת ארצות הברית מתירים לפרט לעשות פחות או יותר את כל מה שברצונו, ו-LIVEATHAN היא תוכנית ריאליטי שסחפה מיליוני אנשים ברחבי העולם. התוכנית סובבת סביב הכלא פנדמוניום, שממוקם על אי מלאכותי במפרץ מקסיקו. זהו כלא לאסירים אשר הוגדרו "משוללי זכויות" על פי החוק – בית המשפט חרץ שכל זכויות האדם והאזרח באשר הן נשללות מהם, והעם רשאי להחליט על גורלם. והעם אכן עושה זאת. כל העולם, למעשה, במידת חוקיות זו או אחרת במדינות שונות.

יש לציין שבתי המשפט נוטים לקבוע גזר דין זה לעתים קרובות בהרבה משניתן היה לצפות, ומסיבות שמעידות פחות על עומק המחשבה המוסרית שלהם ויותר על עומק הכיס שלהם.

בכלא פנדמוניום יש מצלמות כמעט בכל מקום. האסירים בכלא עוברים מסכת של עינויים, של מבחנים ושל ניסויים, וצופים נלהבים בעולם כולו דבוקים למסך המרצד כדי לראות את האסירים הללו סובלים בבית הכלא. וכל אותם צופים מצביעים על האסירים אשר לדעתם יש להוציא להורג, ואסירים אלה עוברים הלאה והלאה באגפי הכלא, מתקרבים עוד ועוד אל אגף ההוצאה להורג במערבולת שאין ממנה דרך חזרה.
אבל פנדמוניום מסתיר סוד אפל שמעטים יודעים עליו, ולמנהל הכלא, הסוהר העליון, עמנואל קדר, יש תוכניות משלו וסיבות משלו לערוך את התוכנית…

מה עובר על האסירים

האסירים בפנדמוניום עוברים מסכת הזויה של עינויים, מבחנים וניסויים, אשר נועדו, באופן פורמלי, להציג את האסירים לקהל במלוא רבגוניותם ועושרם, כדי שיוכלו להגיע למסקנותיהם על פי הבסיס הנרחב ביותר. למעשה, המטרה האמיתית מאחורי חלק ניכר מה"חוויות" אשר עוברות על האסירים לא ממש ברורה לאיש.

הנפוצים ביותר הם עינויים "רגילים" – אלו נלקחים ממגוון רחב לאין שיעור של תרבויות ומסורות עינויים. הכלל היחיד הוא שהם לעולם אינם מביאים למוות, אם כי הם בהחלט יכולים לגרום מומים תמידיים. החל בבתי הכלא של אירן, דרך הכלים הנפלאים שהציגה האינקוויזיציה וכלה בנפלאות התרבות הסינית – שום שיטה לא הוזנחה או נשכחה, והסוהר העליון, עמנואל קדר, יחד עם עוזריו הנאמנים, ממציאים שיטות חדשות ומגוונים באלו הישנות בכל הזדמנות. עינויים אלו מלווים לעתים קרובות – אף כי לא תמיד – בתחקורים שונים ומשונים. לפעמים מתחקרים את האסירים על הפשעים שביצעו, ולפעמים על הממתקים שאהבו לאכול כשהיו קטנים.

מעבר לעינויים, האסירים עוברים לעתים קרובות מבחנים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומנטליים שונים. מעבירים להם שאלוני אינטליגנציה ושאלונים מקצועיים, הם נדרשים לצייר צורות ולהתאים ציורים, הם נדרשים לנתח כתמי רורשאך שנעשו בדם קודמיהם ולרוץ בעודם עירומים על הליכונים המכוסים בקוצים חלודים כשאלקטרודות מחוברות לראשם. לעתים קרובות מאוד הם אלו שנדרשים לבצע עינויים ולהעביר שאלונים לחבריהם האסירים – ורצוי שאלו יהיו אכן חברים ומכרים שלהם.

אך השיא הוא בחוויות המועברות בעזרת משדר התודעה, טכנולוגיה מופלאה אשר פיתח הסוהר העליון עמנואל קדר בכבודו ובעצמו. טכנולוגיה זו מאפשרת להעביר את תודעתו של אדם לתוך תודעה אחרת, קיימת או מלאכותית. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן להעביר את האסירים חוויות שונות אשר אינן משפיעות כלל על גופם הפיזי. דבר נפוץ – מה שנקרא, "חוויה חינוכית" – הוא לגרום לאסירים לחוות מחדש את פשעיהם מצד הקורבנות. חוויות אלו מוקלטות ומשודרות לאחר מכן לעולם כולו.

חייו של אסיר בפנדמוניום אינם צפויים בעליל. כל יום האסירים מתעוררים ליום חדש ולא צפוי בבעיטות נמרצות בצלעות מצד הסוהרים, ואין להם ולו שמץ של מושג אילו זוועות צופן עבורם היום החדש.

מה מקבלים הצופים

בכל הכלא (מלבד אגף אחד) מותקנים עשרות אם לא מאות מצלמות ומיקרופונים. הם מותקנים בכל מקום – במסדרונות, בחדרי העינויים, בחדרי האוכל, במקלחות, בשירותים, בתאי האסירים… אין מקום שאותו עין המצלמות אינה רואה והמיקרופונים אינם שומעים. כל זה משודר בחמישה עשר ערוצים בכל רחבי העולם ללא תשלום נוסף. כל אדם בעולם זכאי לצפות בערוצי ה-LIVEATHAN וליהנות ממה שעיניו רואות ואוזניו שומעות.

כל אחד רשאי להצביע עבור האסירים אותם ראוי ביותר, לדעתו, להוציא להורג, באמצעים שונים – בעיקר הודעות סמ"ס ואתרי אינטרנט, אך ניתן גם באמצעות הטלפון ואף בעזרת מכתבים. LIVEATHAN מבטיח לכל אדם ואדם שאם הוא רוצה להצביע – דבר לא ימנע ממנו לעשות כן.

בתשלום נוסף ניתן לקבל את האפשרות לבחור באופן ידני באיזו מצלמה הצופה מעוניין לצפות בכל רגע.

אך השיא האמיתי של מה שכסף יכול לקנות בקרב צופי ה-LIVEATHAN טמון בטכנולוגיית משדר התודעה – העשירים באמת יכולים לקנות לעצמם שעות שבהן תודעתם מחוברת לתודעתו של אסיר לבחירתם. בזמן זה, הם חווים את כל חוויות האסיר כאילו הן קורות להם עצמם, אף כי אין להם שליטה ישירה על גופו של האסיר. זהו תענוג יקר אשר רק העשירון העליון מסוגל להרשות לעצמו, וזהו גם סמל סטטוס מובהק – אין דבר אשר מעיד יותר על מעמדך בחברה מאשר מספר השעות שאתה מבלה כשתודעתך נמצאת בפנדמוניום. זו גם לא חוויה שניתן לתאר אותה אם לא עברת אותה באמת ובתמים, מה שעוזר לשמר את הסטטוס ולמנוע מאלו שאין כיסם – או מצפונם? איזו בדיחה – מאפשר להם לחוות את LIVEATHAN במלוא העוצמה, לשקר בנוגע לכך.

מבנה וארגון הכלא

הכלא הוא מבנה ענק הבנוי על אי מלאכותי במפרץ מקסיקו. בכל רגע נתון הכלא יכול לאכסן 10 אלף אסירים, אלפיים בכל אחד מחמשת אגפיו.

הכלא בנוי בצורת מחומש, ובתוכו מחומש נוסף הפוך (ראה שרטוט). בתוך המבנה עוברים קירות עבים במיוחד העשויים מתערובת של כסף וגופרית אשר תוכננה בידי עמנואל קדר עצמו, אשר, במבט על אל תוך הכלא מבעד לתקרה, משרטטים פנטגרמה מושלמת בין כותלי הכלא, המשתרעת על כולו. פרט זה, אמנם, אינו ידוע לאיש פרט לאלה שצריכים לדעת – וכן חלק קטן מהמהנדסים שעבדו על בניית הכלא, אך כל אלה הלכו מאז לעולמם בנסיבות מסתוריות אלו ואחרות.

המחומש הפנימי מהווה את הפנטהאוז, אף כי השם לא מדויק, שכן הוא מתחיל כבר בגובה הקרקע. זהו ארמונו ומשכנו של הסוהר העליון, עמנואל קדר. זהו מבנה ענק ומפואר, ומכיל חדרי שינה רבים, בריכה, וכן את הספריה הענקית של עמנואל קדר, המוקדשת רובה ככולה לתורת הנסתר. דלתות מתכת ענקיות בגימור עץ כבד מחברות את הפנטהאוז עם כל אחד מחמשת אגפי הכלא.

החלק שבין המחומש הפנימי לחיצוני הוא הכלא עצמו, המחולק לחמישה אגפים. אגפים אלה נקראים למ"ד, ו"ו, יו"ד, ת"ו ונו"ן, והם מסודרים לפי חומרתם. אסירים טריים מתחילים באגף למ"ד, שם הסוהרים נוטים להיות נחמדים יותר, העינויים פחות תכופים ופחות מכאיבים ואפילו האוכל אכיל. ככל שהאסירים צוברים יותר ויותר קולות מהצופים הם מועברים הלאה בסדרת האגפים, עד לאגף ת"ו. האגף האחרון הינו אגף נו"ן – זהו המקום היחיד בו אין שום מצלמה ושום מיקרופון, ודבר אינו יוצא ממנו החוצה. לכאורה, זהו אגף לאסירים אשר אינם חלק מתוכנית הריאליטי, שאת שמם לא ניתן לחשוף לציבור מכל מיני סיבות.

אסירים אשר זמנם באגף ת"ו תם עוברים "הוצאה להורג" – זה מה שהציבור הרחב מאמין. למעשה, התהליך רק נראה כך על המסך (ואין שידור תודעה להוצאה להורג עצמה – זהו דבר מאוד מסוכן לעשות, לטענתו של עמנואל קדר). למעשה, האסירים לא באמת מומתים בתהליך. לכן הכלא נוקט תמיד בגישות הוצאה להורג אשר ניתן לזייף את אמיתותן – בדרך כלל זריקת רעל שלמעשה אינה קטלנית או כסא חשמלי שעוצמתו נמוכה מכפי שהיא אמורה להיות. לאחר מכן האסירים מועברים בסתר לאגף נו"ן, שם הם נמצאים עד להוצאתם להורג באמת.

בכל הכלא פרט לאגף נו"ן מועסקים סוהרים אשר נשכרים מבחוץ. כל אחד זכאי להתקבל לתפקיד של סוהר בפנדמוניום, אך מבין המוני המעוניינים, רק מעטים מצליחים לעבור את המבחנים ולהתקבל לתפקיד המכובד. הסוהרים בכלא מתהלכים בשריון אלסטי ייחודי ונושאים כלי נשק משתקים על בסיס חשמל וגז. איש אינו הורג את האסירים בפנדמוניום מבלי שהצופים יחליטו – אך הסוהרים בהחלט מצוידים היטב כדי שהאסירים לא יכולו להוות נגדם שום איום ממשי.

הכלא האחר

המטרה האמיתית של עמנואל קדר אינה כלא ואינה תוכנית ריאליטי. עמנואל קדר חתום על חוזה שכתוב בדברים הרבה יותר אפלים מדם. הוא ספק נשמות, ובתמורה לכך הוא ואנשיו – כת טורפי הנשמה – מקבלים שליטה בכוחות שבני אדם מעולם לא היו אמורים לשלוט בהם. נשמות האסירים אשר נהרגים בכלא נלקחות מטה, אל צינוקות אינסופיים שמעבר לתודעת האדם, אל מסדרונות שמוארים על ידי הזעם בעיני רוצחים מטורפים ומוצללים על ידי החשיכה שבנפש האדם, אל מדבריות של אפר כהה ודביק שנופל מטה תמידית כשלג כבד מארובות של משרפות בהן שורפים תמימות, אהבה ושפיות.

במקומות אלה, נשמה היא משאב יקר, ונשמה אשר נהרגה קושרת בתוכה חלקיקים מנשמותיהם של אלה שהרגו אותה, וככל שהקשר בחיים היה חזק יותר – כך חזק יותר הקשר גם במוות. עמנואל קדר מספק משאב שהיה עד כה נדיר ביותר – נשמות עם מיליוני רוצחים. ולא זאת בלבד שאלו רוצחים, אלא שהרוצחים מכירים באופן אינטימי את הנרצחים – הם רואים אותם, הם שומעים אותם, ולפעמים הם אפילו מרגישים אותם ממש דרך משדרי התודעה. ועם כל נשמה אשר יורדת מטה, מיליוני המצביעים מאבדים מעט מנשמתם שלהם.

פנדמוניום נבנה ותוכנן בתור כלי המקל על מעבר הנשמות אל אותם היכלות אסורים שמעבר לתודעתנו, ומעבר זה שובר ומקלף את המחסום שבין העולמות. ככל שנשמת האסירים מתקרבת יותר ויותר אל סופה המר, כך רופף יותר הקשר בין העולמות – והאסירים עצמם מרגישים זאת, מרגישים את אלפי האצבעות השלדיות והרקובות הנשלחות לתפוס את נשמתם, מרגישים את הבל הפה של אלפי פיות רעבים הנפערים לעברם כקברים עתיקים ששכנו בתחתית של ביצה. ככל שמתקדמים לעבר אגף נו"ן, כך הופכים שני המקומות – הפנדמוניום והכלא האחר – למקום אחד. שריטות מדממות של אצבעות האסירים השבורות על קירות תאיהם, כתובות שנכתבו בדם בשפה שאיש אינו יודע, אורות אפלים ששום נורה לא מטילה, דמויות שנקלטות לעתים בזוית העין – כל אלה נראים יותר ויותר ככל שמתקדמים הלאה באגפים.

ולבסוף, באגף נו"ן, שתי המציאויות נושקות. כאן יש דלתות אשר נפתחות אל עבר מקומות-לא-מקומות, שלפעמים מופיעות ולפעמים נעלמות, כאן דם רוצחים זורם בצינורות במקום מים, כאן מתקלפים מהקירות גלדי עור של ילדים שילדותם נלקחה מהם, כאן אין הווה ואין עבר ואין עתיד, אין פה ואין שם, אין למטה ואין למעלה. כאן שולט הכלא האחר.

וכאן מהלכים הסוהרים האחרים.

הסוהרים האחרים

הסוהרים האחרים הם אלו אשר מבצעים את ההריגה בפועל של האסירים, אם כי לא ברור אם זה תפקידם הבלעדי או שיש להם מטרות נוספות. הם לא מדברים עם איש כמעט פרט לעמנואל קדר עצמו, וגם איתו הם מדברים לעתים רחוקות מאוד. עמנואל משער שהם באים לכאן גם כדי לחוות מעט מהעולם האמיתי, עד כמה שאפשר לכנות כך את אגף נו"ן.

איש אינו יודע מי הם באמת ומי הם היו בעברם – אם בכלל יש להם עבר כלשהו.

אבל הסוהרים האחרים לא רק הורגים אסירים – לפעמים הם מענים אותם אך משאירים אותם חיים, ולפעמים ניתן לראות אותם מהלכים ברחבי המסדרונות ללא כל מטרה נראית לעין.

כאן מתוארים שלושה מבין הסוהרים האחרים, אלה אשר מגיעים לעתים הקרובות ביותר. הכינויים הם הכינויים בהם הם מכנים את עצמם, עד כמה שניתן לשפוט.

קליפות

קליפות נראה כמו נער בן 16. פניו נראות עדינות, אך מעטר אותן בדרך כלל חצי חיוך ציני, ועיניו שחורות לחלוטין. לגופו מכנסיים שחורים מבד שנראה דק, אשר מתרחבים לעבר כפות רגליו ומסתירים אותן כליל. פלג גופו העליון חשוף.

בנוסף, עורו האפור נראה סדוק ומתקלף, כמו אדמה יבשה מדי, ודם שחור סמיך נוטף מהסדקים העמוקים בגופו ובפניו.

קולו שבור כמו גופו. הוא לעתים עולה לפלסט קורע אוזניים ולפעמים יורד לבאס המגיע מעומקים שרגל אדם לא דרכה בהם מעולם; לעתים הוא צורח כך שהקירות מהדהדים, לעתים הוא נשמע כאילו הוא צרוד בצורה שלא תיאמן – וכל זה נוטה להשתנות כמה פעמים במהלך משפט אחד. אך תמיד נלווה לקולו איזה צליל רקע של התפוררות, כמו אבנים קטנות המדרדרות במורדו של מדרון תלול ואינסופי.

עינוייו של קליפות מתרכזים בעור האסירים בדרך כלל – הוא אוהב לקלף את העור מעל אסיריו, לבצע בו חתכים עמוקים, לתלות את האסירים על ווים חלודים ולוהטים הנעוצים דרך עורם וכיוצא באלה. לעתים הוא יוצר במגעו שלפוחיות חולניות על עור האסירים ועל פניהם, או גורם למחלות עור למיניהן – בין אלה הוא אוהב במיוחד את מחלת הנוֹמה.

איש הקש

איש הקש לבוש בברדס אפור וכבד שמוכתם בדם ובריר צמיגי. פניו לא נראות לעולם מעבר לברדס, אך בחשיכה שנפערת במקום בו אמורות להיות פניו ניתן לראות לפעמים צלליות הנראות כמו אלפי רימות קטנות ועוורות המתפתלות ומטפסות זו על זו.

כשהוא מדבר, קולו רטוב ודביק ומתפתל כמו אלפי התולעים שלו, ומילותיו מתפתלות באותה המידה – הוא נוטה לא לסיים את משפטיו או לסיים אותם לא במקום בו הם אמורים להסתיים.

אצבעות ידיו המבצבצות מתוך הברדס הן ארוכות וגרמיות, דקות בצורה לא טבעית וצבען כצבע החיטה. כשהוא הולך לאורך מסדרונות פנדמוניום, הוא נוטה להעביר אצבע אחת לאורך הקיר, משמיע צליל של גיר הנחרק על פני לוח ומותיר על הקיר פס ארוך של סיד שבור המדמם דם כהה.

איש הקש אוהב עינויים מעודנים ופסיכולוגיים יותר. מילותיו התולעיות חודרות למח האסירים כמו רעל איטי וגורמות להם לבצע את רצונו, יהא אשר יהא. הוא גורם לאסירים להלחם זה בזה למוות, הוא הופך אחים לאויבים מושבעים ואוהבים לשונאים. דרכו המועדפת להוציא את האסירים להורג היא לגרום להם לתלוש את ליבם מהחזה במו ידיהם.

מפצח האגוזים

מפצח האגוזים הוא ברוטליות בהתגלמותה. מראהו כשל הכלאה מעוותת ומדממת בין אדם לבין מכונה ישנה מאוד וחלודה מאוד. כל גופו קרוע ומרוטש על ידי בוכנות אשר מזרימות דם סמיך ומוגלה שחורה וגלגלי שיניים עבים וחלודים, שחורקים לאיטם על ציריהם ללא הפסקה. אין לו ראש כלל – במקומו יש רק גלגל שיניים ענקי, ציר הסיבוב שלו היכנשהו בחלק העליון של בית החזה, ובסיבובו האיטי הוא יוצא מתוך הכתף הימנית ונכנס אל הכתף השמאלית. אין לגופו בגדים כלל, וצבע עורו דומה לצבע החלודה של גלגלי השיניים שלו.

כשהוא מדבר, קולו יבש ומתכתי, ומילותיו נוצרות מתוך חריקתם של גלגלי השיניים ומאנפוף הבוכנות שלו.

אהבתו הגדולה היא לשבור. בעיקר עצמות, אך גם כל דבר אחר. הוא אינו צריך אף לבוא במגע לשם כך – די שיסתכל על הקורבן חסר המזל, ועצמותיו מתחילות להסדק, להשבר או להתפורר. לעתים קרובות הוא משאיר את קורבנותיו חיים, גם אם חסרי יכולת לזוז, מייבבים בכאב על הרצפה המטונפת.

כאשר הוא מתקדם בהליכה האיטית והכבדה שלו במסדרונות, לעתים ניתן לראות את אבני הקירות נסדקות ומתרסקות, לעתים ניתזות כמו באקראי בין קירות המסדרון. מספרים שקורבנות חסרי מזל במיוחד נקלעו אל מטחנת בשר של אבני קיר כאשר מפצח האגוזים בא עבורם. מפצח האגוזים אמנם מחזיר את האבנים למקומן החוקי כאשר הוא מסיים להשתעשע בהן, ופירוש הדבר שהוא יודע גם לבנות ולא רק להרוס – אבל את הצד הפרודוקטיבי הזה שלו הוא שומר אך ורק לאבנים.

הצד האפל של שידור תודעה

לתהליך שידור התודעה יש תופעה לא נעימה אחת – אם במהלך קישור התודעות של הצופה והנצפה הנצפה מת, הצופה יכול לראות למשך רגעים מספר את ההיכלות אליהם עוברת נשמתו של הנצפה – ואלה השוכנים בהיכלות האסורים יכולים גם הם לראות אותו.

החוויה בהחלט לא נעימה. כאשר הנצפה מת, הצופה מרגיש את עצמו נשאב לתוך מערבולת שחורה של אלפי עיניים שלוטשות מבטים ואצבעות שנשלחות כדי לתלוש, לקרוע ולגרור. כשההיכלים האסורים נגלים אל הצופה, לא כולם רואים אותו הדבר. לא כולם מגיעים בדיוק לאותו המקום, וממילא התודעה האנושית אינה מסוגלת לתפוס את העולמות שמעבר בצורה טובה, ולכן כל אחד יוצר לעצמו דרכים להשלים את מה שהוא לא יכול באמת לתפוש ולתת לו פירוש.

הרוב מוצאים את עצמם באולם ענקי ובו עמודי אבן אפורים וסדוקים, אשר מיתמרים למעלה ונעלמים בחשיכה ממעל. האולם רועד תמידית כאילו הוא כלוא במרכזה של רעידת אדמה רבת עוצמה, וגושי אבן מתנתקים מדי פעם מהעמודים ומתרסקים מטה ברעש איום. לעיתים העמודים מוחלפים בגזעים של עצים ענקיים ועתיקים, שענפים מלאים בקוצי ברזל חלוד צומחים מהם לכל אורכם. במקרים אחרים רצפת האולם היא ביצה צמיגה במקום רצפת אבן, ומתחת לפני הביצה ניתן לראות פנים אנושיות או כמעט אנושיות, קרועות בהבעות אחרונות מלאות אימה.

באולם מהלכים מיני יצורים, אך כמה שלא תנסה, לא נראה שאפשר ממש לתפוש אותם במוחך – שום תודעה לא מצליחה באמת להעניק צורה ומשמעות לדמויות הללו כשהן בעולמן שלהן. הדבר היחידי שניתן לזכור הוא את עיניהם הלטושות, הנשלחות אל עבר האורח הלא צפוי, זוהרות בצבע דם, או שמא אלו ארובות עין ריקות אשר דם סמיך נוזל מהן מטה על הפנים… עיניים אלו משדרות אל הצופה תחושה יחידה: רעב.

בעולם האמיתי החוויה אינה ממושכת – תודעת הצופה מתנתקת מעצמה כמה שניות לאחר מותו של הנצפה. ברמה הסובייקטיבית, החוויה יכולה, עקרונית, להמשך יותר, אם כי זה כמעט ולא קורה. הצופה עצמו זוכר את כל החוויה כמו חלום רע. הפרטים חומקים כמו חול בין האצבעות, קשה לתאר משהו ספציפי שקרה במהלך החוויה. ההסבר ה"טבעי" שניתן הוא הרדמות של המוח כתוצאה מהטראומה וכניסה למחזור REM רגעי.

אבל הצופים שחוו חוויה זו אינם מסוגלים להתנער מההרגשה שזה היה הרבה יותר מחלום. הרבה יותר עמוק, הרבה יותר אמיתי – והרבה, הרבה יותר מפחיד.

זו הסיבה מדוע מקפידים בצורה כה הדוקה שאיש מהאסירים, יסבול כמה שלא יסבול, לא ימות בבית הכלא – מחוץ לאגף נו"ן, זאת אומרת. עמנואל קדר אינו מעוניין שאנשים יגלו את האמת על הכלא ולא רוצה שאנשים נוספים יעשו את העסקה שהוא עצמו עשה.

אף על פי כן, תאונות קורות ואין זה מן הנמנע. כת טורפי הנשמה של עמנואל קדר משקיעה מאמצים רבים לאתר את אלה אשר הנצפה שלהם נהרג בתהליך זה, ורוב הזמן הם גם מצליחים.

אך גם בתחום זה, טעויות קורות, ולא את כל המקרים מצליחים לאתר. מה גם שהם לא היחידים שיודעים לחפש.

עמנואל קדר וכת טורפי הנשמה

עמנואל קדר הוא הסוהר העליון של כלא פנדמוניום והמח מאחורי LIVEATHAN. בעברו היה ביולוג וחוקר בתחום מדעי המוח, והוא זה שפיתח את טכנולוגית שידור התודעה. במהלך אחד הניסויים, תקלה נוראית בציוד הביאה למותו של הנבדק – וברגע המוות, ראה עמנואל, אשר עמד מעברו האחר של המכשור, את העולם שמעבר ואת ההיכלות האסורים. והוא פגש את קליפות, אשר הציע לו הצעה – ועמנואל הסכים. עד היום, עמנואל הוא היחיד אשר מי משוכני ההיכלות האסורים דיבר איתו הלכה למעשה. אולי כי הוא היה הראשון לבקר אצלם בדרך זו, והם לא צריכים אדם נוסף לתפקיד.

עמנואל עומד בראש כת שלה קרא "כת טורפי הנשמה". את חברי הכת הוא בוחר באופן אישי ובקפידה מסיבות לא לחלוטין ברורות. חברי הכת עסוקים תמידית בחיפוש אחר מועמדים פוטנציאליים – בעיקר בקרב חוגי תורת הנסתר והמדעים השחורים.

בתמורה לנשמות שהוא מספק, עמנואל ואנשיו מקבלים שליטה בכוחות של כישוף ומאגיה שחורה. הם מסוגלים לכופף את המציאות סביבם לרצונם, הם יכולים לראות אל גורלם של אנשים ולהושיט ידיהם אל עבר מארגו העדין של גורל זה. הם גם מסוגלים להאריך את חייהם שלהם – יתכן שכרגע עמנואל עצמו הינו בן אלמוות, או קרוב לזה. כוחותיהם מתחזקים עם כל נשמה שעוברת אל ההיכלות האסורים מתוך בית הכלא, אם כי הם עדיין מוגבלים למדי, וגם בכוחות שיש ברשותם נדרשות שנים על גבי שנים ללמוד להשתמש כראוי ובמלוא הפוטנציאל.

חלק מהסוהרים בבית הכלא באים משורות הכת – ואך ורק חברי הכת מורשים להכנס לאגף נו"ן.

עמנואל עצמו גר בפנטהאוז שבמרכז הכלא, שם הוא מנהל חיים רוויי קוקאין ובחורות – אך מהבחורות ומיחסי הציבור הוא ככל הנראה יאלץ להיגמל מתישהו, לפני שמראהו הצעיר באופן מוזר לגילו יתחיל להעלות חשדות.

בנוסף, הפנטהאוז מכיל ספריה ענקית המוקדשת רובה ככולה לתורת הנסתר. היא מכילה ספרים נדירים ביותר, ועמנואל מקדיש שעות רבות לקריאת ספרים מספריה זו, ופועל בהתמדה כדי להרחיב אותה.

שאר העולם

אף שרוב העולם שבוי בקסמי LIVEATHAN – או שפשוט לא אכפת להם – יש אלה אשר מרוצים פחות מהמצב.

יש אשר לא יודעים דבר, אך מתנגדים לכלא מסיבות אידאולוגיות של התאכזרות ושלילת זכויות אדם – אבל באמת, מי מקשיב ליפי נפש? רציניים יותר הם אלה אשר יודעים כמה דברים, או לכל הפחות חושדים.

אלה נחלקים לכמה סוגים. ראשית, קיימים אלה אשר אין להם רקע בנושאי תורת הנסתר, אך מסוגלים לחבר אחד ועוד אחד ועלו על כמה מקרים מוזרים הקשורים בכלא, בתוכנית, בעמנואל קדר או בכל דבר אחר הסובב את הנושא. ברמת החוק, עמנואל קדר חסין לחלוטין – בכספו אפשר לקנות את כל עורכי הדין שבעולם ועוד ישאר לקינוח, וללא ספק הוא מסוגל לשלם גם למשטרה ולרשויות החוק אם יצטרך. לכן, אלה אשר רוצים לחקור את העניין עושים זאת בעיקר באופן עצמאי. הם לא תמיד מוצאים את מה שהם מחפשים, הם לא תמיד מקבלים אותן החלטות לגבי מה שהם כן מוצאים – והודות לכת טורפי הנשמה, הם גם לא תמיד שורדים די זמן כדי לספר. אבל הם ללא ספק קיימים.

שנית, קיימים בעולם חוגים רבים אשר עוסקים בתורת הנסתר. יש בהם גם כאלה אשר מבינים, או לפחות מנחשים במידת דיוק גדולה מספיק, מה בדיוק עמנואל קדר עשה ולמה משמש – או יכול לשמש – הכלא. בידי איש מהם לא מצויים האמצעים הדרושים לבניית כלא מתחרה – לא כשטורפי הנשמה מוכנים להתערב בכל רגע. חלקם הגדול מעוניינים במפלתו של קדר. הסיבות לכך רבות: חלקם מאמינים כי הוא מפר את האיזון בין העולמות וכי הדבר יכול להביא לתוצאות הרסניות. חלקם פשוט רוצים נתח מהעוגה.

חלק מחוגים אלה מנסים לאתר אנשים אשר ראו את העולם שמעבר דרך שידור התודעה. הם מקווים לדלות מהם מידע יקר ערך, למצוא דרך להתמודד עם קדר, או פשוט לנצל אותם כפתיון לטורפי הנשמה.

שילוב במשחק

חשוב לשים לב שאין מדובר כאן רק בכלא – זהו עולם שלם. אי אפשר ממש להכניס את האלמנטים הללו כבדרך אגב (אולי את שידור התודעה בתור אלמנט טכנולוגי, אבל לא הרבה יותר מכך), ומשחק שנערך בעולם זה יצטרך, ככל הנראה, להתרכז כולו במה שנאמר כאן. יחד עם זאת, יש הרבה דרכים לעשות זאת והרבה אפשרויות שונות למשחק.

  • הדמויות נמצאות בכלא. המשחק יתאר את חוויותיהן, את חייהן ואת האינטראקציה עם שאר האסירים והכלא באופן כללי כשהם עוברים בין האגפים. הכלא מספק הרבה מאוד הזדמנויות למשחק תפקידים מעניין, גם אם אכזרי ועם סוף רע. שידור תודעה במיוחד פותח פתח למגוון כמעט אינסופי של סצינות. אמנם בהצגה המקורית של הטקסט מדובר בעיקר בסצינות יחידות, אך אפשר בהחלט להרחיב לשידור תודעה של מספר אנשים לתוך מציאות אחת כלשהי. ככל שהדמויות יתקדמו באגפים, הן יתחילו להחשף אל הכלא האחר. לדמויות אין אפשרות ריאלית להבין את האמת מאחורי הדברים בצורה כזו, אך בהחלט יש מקום רב לאימה על-טבעית במהלך החשפותן אל הכלא האחר. כמובן, צריך שחקנים מאוד ספציפיים, שיוכלו ליהנות מחוויה שכזו.
  • כהרחבה לרעיון הקודם ועם מעט יותר אופטימיות, ניתן להריץ משחק של בריחה מהכלא. חשוב לזכור שכל דבר שמתרחש בין כתלי הכלא נראה ונשמע, מה שמקשה מאוד על תכנון תוכניות כלשהן. אבל בשביל זה יש את אגף נו"ן. לא מצוין כמה זמן בדיוק אסירים מבלים שם – יכול להיות ששעה, יכול להיות ששנה. הדבר תלוי בעמנואל, בחברי הכת, בסוהרים האחרים ובמזל – אך בראש ובראשונה במנחה. תכנון של תוכנית בריחה מתוך אגף נו"ן יכול להיות עניין בהחלט מעניין. אולי באגף נו"ן ניתן לקבל מסרים בדרכים נסתרות מהעולם שבחוץ – אולי אגודה כלשהי המתמחה בתורת הנסתר מצליחה לתקשר כך עם אסירים מסויימים, או אולי הדמויות יודעות בעצמן דבר או שניים בתורת הנסתר ומצליחות לתקשר עם גורמים בחוץ דרך אגף נו"ן, וכך הן מצליחות להשיג עזרה חיצונית לצורך בריחתן. אולי חלק מהסוהרים האחרים מאסו בכלא, או שהיו מחלוקות בעולם שמעבר. אפשר אף להביא זאת לסיום אפי שבו הגיבורים מביאים להשמדת הכלא וחשיפתם של עמנואל קדר וכת טורפי הנשמה שלו.
  • הדמויות יכולות להתחיל את דרכן בתור חבורה של אנשים ללא ידע מוקדם, אשר חושדים שמשהו לא בסדר בכל הנוגע ל-LIVEATHAN. יכול להיות שידיד משותף של הדמויות עלה על משהו ונהרג בנסיבות מסתוריות לא הרבה לאחר מכן. יכול להיות שהם קישרו סדרה של מקרים כביכול לא קשורים לתוך תבנית מדאיגה שהמשותף לה הוא LIVEATHAN וכלא פנדמוניום. כך או אחרת, הדמויות מציבות לעצמן את המשימה לגלות את האמת מאחורי LIVEATHAN. דבר זה מתאים לקמפיין של אימת חקירה, אפילו עם נגיעה לאבקראפטית משהו, שכן סביר להניח שכת טורפי הנשמה תעלה על הדמויות ותנסה להפריע להן במהלך דרכן. בסופו של דבר, הדמויות עלולות למצוא עצמן בתוך הכלא עצמו, לאחר שכת טורפי הנשמה לא הצליחה להגיע אליהן בדרך אחרת. משם, אנו עוברים לשתי האפשרויות הראשונות.
  • יכול להיות שהדמויות חברות באגודה העוסקת בכישוף ובתורת הנסתר. הם יודעים מלכתחילה את האמת מאחורי הכלא, או לפחות מנחשים במידת דיוק גדולה, והם רוצים לפעול נגד עמנואל קדר בדרך זו או אחרת – אולי הם רוצים להשמיד את הכלא ולהפסיק את קיומה של LIVEATHAN, אולי הם רוצים לקבל חלק בעסקה, אולי הם רוצים להקים מקום דומה משל עצמם. כך או כך, כת טורפי הנשמה תנסה להפריע להם. זה קמפיין שמכוון יותר לאקשן-אימה עם הרבה מיסטיקה. שוב, יכול להיות שהדמויות ימצאו את עצמן בכלא בסופו של דבר – ואולי הן אפילו ינסו להגיע לשם. כאן מתאים להריץ את גרסת הבריחה האפית שתוארה באופציה השניה לעיל.
  • יכול להיות שהדמויות עברו תהליך של שידור תודעה שבמהלכו האסיר בו הן צפו מת, וכך הן יכלו לראות את העולם שמעבר. דבר זה יכול לשמש בתור נקודת ההתחלה לחיפושים של הדמויות אחר האמת, לפי דוגמא 3 לעיל. מאידך, יכול להיות שהדמויות מבינות שמשהו משתבש לאחר שכת טורפי הנשמה מתחילה לרדוף אחריהן ולנסות להרוג אותן אחת אחת. בשביל אמינות האירוע, יכול להיות שכל הדמויות צפו בו זמנית באותו האסיר, בתור אירוע מתוכנן מראש. כשדב"ש שצפה יחד עם הדמויות נהרג על ידי הכת, הדמויות מבינות שהן נמצאות בסכנה ומנסות לעשות משהו בנידון.

שילוב עמנואל קדר וטורפי הנשמה

עמנואל קדר וכת טורפי הנשמה הם הכח העיקרי שפועל כנגד השחקנים, ויש להם דרכים מגוונות לעשות זאת. מחוץ לתחומי הכלא הם מעדיפים להשתמש בדרכים עקיפות, שכן אין להם כל עניין לחשוף את היכולות העל-טבעיות שלהם. מה שכן יש להם זה כסף – הרבה ממנו. ובכסף הזה הם קונים אמצעים טבעיים לחלוטין כדי לפעול נגד השחקנים.

ראשית, ברמה הלא פיזית, השחקנים כנראה יצטרכו להתמודד עם רשויות החוק. שוטרים, שופטים ועורכי דין אפשר לקנות, את הדמויות אפשר להפליל, אפשר לחשוף פרטים מעברן. אפשר גם לסחוט אותן ישירות, מבלי לעבור דרך רשויות החוק. על הדמויות להבין שיש ארגון כלשהו חזק מאוד ועשיר מאוד הפועל נגדן, וכי אין להן באמת על מי לסמוך. במקרה הטוב יש לדמויות בסיס פעולה, כמו חברי האגודה לתורת הנסתר שהם משתייכים אליהם אם יש כזאת, אבל יכול להיות שימצאו אצלם בוגדים מבפנים – במיוחד אם אלה אנשים שמחפשים עוצמה ולא צדק.

ברמה הבאה, טורפי הנשמה יכולים לשלוח נגד הדמויות רוצחים שכירים כדי לעשות את העבודה. הם לא ימהרו לשלוח את אנשיהם, שכן, כאמור, הם לא רוצים להשתמש בכוחותיהם אם אין צורך בכך, והם גם לא רוצים להסתכן שלא לצורך.

חברי הכת עצמם, עם מלאי הכוחות העל-טבעיים שברשותם, יפעלו נגד הדמויות רק כאשר כל שאר האמצעים נכשלו, והם יעשו את מיטב יכולתם כדי לא לחשוף את עצמם ולגרום להכל להיראות טבעי. גם בין חברי הכת, אנשים שונים שולטים ברמות שונות של כח. מה בדיוק הם יכולים לעשות ובאיזו מידה של אפקטיביות נתון להחלטת השה"מ, בהתאם לסיטואציה שהוא רוצה ליצור. עקרונית, אין מגבלות ברורות – הם יכולים לעוות ולשנות מציאות פיזית, הם יכולים לשלוט בתודעה, במחשבות, במזל. יש להניח, בכל זאת, שגם החזקים מביניהם מוגבלים בכוחותיהם – אם הם היו יכולים לשלוט בעולם, סביר להניח שכבר היו עושים זאת. אם הדמויות עצמן באות מרקע של מיסטיקה ותורת הנסתר, הכוחות עלולים אפילו להיות שווים במקרים מסויימים – אבל עדיין צריך לזכור שטורפי הנשמה מקבלים את הכוחות שלהם ממקור ישיר בהרבה והפוטנציאל שלהם גבוה בהרבה.

שילוב הסוהרים האחרים

הסוהרים האחרים פועלים, כמובן, רק באגף נו"ן – אבל זהו מקום גדול מספיק כדי לנהל בו חלק ניכר מהמשחק, כפי שכבר נאמר. ברמה הזאת, הם בנויים להיות מעין "בוסים" במשחק שבו השחקנים מנסים לברוח מאגף נו"ן.

הם לא באמת ניתנים להבסה במובן הישיר של המילה – ככל שיהיה לשחקנים כוח, אין בידם האפשרות להלחם בסוהרים האחרים פנים אל פנים ולהביס אותם. אף שהסוהרים האחרים לא משתמשים בכוחות שלהם במלוא עוצמתם כדרך שגרה, הם חזקים יותר ממה שבן אנוש יוכל להיות אי פעם. אבל ישנן דרכים אחרות להתמודד איתם.

ראשית, יתכן שאפשר יהיה לברוח מהם, אם יש בפניהם די הסחות דעת באותו רגע. שנית, ניתן לדבר איתם, וכנראה גם לרמות אותם, אף שהם רחוקים מלהיות טיפשים. הם אמנם חזקים אבל אינם יודעי כל. יתכן שהם מלכתחילה פועלים זה נגד זה – מי יודע אילו אג'נדות קיימות בעולמות שמעבר. אם כן, יתכן שהדמויות יוכלו לנצל איבה זו, לפחות כדי לברוח בכאוס שנוצר. תיאורטית, יתכן שחלק מהסוהרים האחרים אף יעזרו לדמויות. אם כל מה שהדמויות רוצות זה להיות חתומות על העסקה במקום עמנואל קדר, בהחלט יתכן שהסוהרים האחרים אכן יחשבו שהן מתאימות יותר לתפקיד.

על מה הייתי כשכתבתי את זה

סדרת Hellraiser, בעיקר. ה-Cenobites, ובמיוחד הארבעה המקוריים, הם אחלה סוהרים אחרים, והלבירינת הוא דוגמא סבירה למה שאפשר למצוא אם פותחים דלת לא נכונה באגף נו"ן.


הערות השופטים

דניאל רוזנברג

ברמה הראשונה זה כלא שדי מזכיר בתי-כלא שמופיעים בסרטים אלו ואחרים (השמות פרחו מראשי), גם העולם הוא מוכר. ואז הכלא צולל לרמה השנייה שלו – וזה מגניב. לא אתן הערות , כי אין ממש הערות – חוץ מזה שמומלץ לקרוא ומה שיפה שהכלא מתאים כוואן-טיימר, מערכה שלמה חלק ממערכה וכך הלאה. מאוד גמיש, קונספט סבבה.

איתמר ויסברג

מקורי מאוד, מושקע, עם פרטים רבים. הייתי שמח לראות דוגמאות לאסירים וגם להקטין מאוד את מימדי הכלא (עשרות\מאות אסירים

ערן אבירם

כלא שהוא תוכנית ריאליטי – קונספט מגניב. כלא שהוא תחנת מעבר לנשמות לעולם התחתון ותוכנית הריאליטי הופכת אותן ל-"עסיסיות" יותר וגורמת לרוב אנשי העולם להיות חוטאים מנוולים ללא ידיעתם – עוד יותר מגניב.

ולכן הרעיון שמאחורי משדר התודעה, ומכירת "שעות שידור" לעשירים, קצת מוזר לי, ומרגיש שקצת לחצו אותו פנימה בכוח. זה מיותר, בכל מקרה הקטע עם הכלא הזה הוא עניין המחומש והנשמות. נראה לי שזהו ניסיון לאפשר בלגנים, חריגות בתוכנית המושלמת של עמנואל קדר, ומקום כלשהו שבו הדמויות יכולות להתחיל, אבל זה פשוט חורג מדי מהאופי של הכלא, לטעמי. הייתי מחפש דרך אחרת לעשות את זה.

ההצעות לשילוב במשחק מוצלחות, ותיאור האופוזיציה מוצלח גם הוא.

פורסם ב6 ביולי 2009 בקטגוריה רקעים, מקומות וארועים,תחרויות על-ידי yoavko | לתגובות - בפורום | Tags: , ,

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer