העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
תמוקו / אלי לוינגר

תומוקו, אלי לוינגר

המראה החיצוני שלה הוא כשל בת קיסרים . היא מכנה את עצמה לעיתים " שופראר" (שם קוד , גיבור עם עתיק) . שמה הפרטי הוא תומוקו (שמשמעותו בת החוכמה)

מראה : תומוקו נראית כבת 25 (אף שגילה האמיתי הוא 29 ) ,גובהה מטר ושמונים ,משקלה הוא כחמישים ושש קילו . מבנה הגוף שלה הוא יציב , חטוב ,חזק במידה אתלטית ורזה . צבע עורה לבן אם נגיעה קלה של צהוב , שערה בצבע שמנת ועיניה חומות גדולות וקשות . שערה הוא גלי , סמיך ומגיע עד הכתפיים ,אין לה כמעט שום שער גוף אחר . רבים הרואים אותה נמשכים אליה , מאנשי כפר ועד דוכסים גבוהים בבתי המלוכה של בני הדרקון , היא שופעת וזוהרת .

סמל אחד ויחיד המצלק את גופה הוא קעקוע קטן על גב ידה (שתמיד מכוסה במטפחת ,כפפה ,צעיף וכדומה ) המציין את בית האצילים שאליו הייתה משועבדת בעבר הרחוק (דג נהר כשראשו מונח על זנבו). היא גילתה שהיא איננה יכולה להורידו ושהוא צומח תמיד יחיד אתה בעת שהיא מתחדשת . היא הגיעה למסכנה שכאשר תשלים אם עברה , תחזיר את אחותה ,בנייה ותפסיק את העבדות הסמל יעלם גם הוא ,לצמיתות .

תומוקו לבושה תמיד בסטייל ובהתאם למקום או הזמן הרצוי . היא לעיתים לבושה בגדי משי , תחרה ושמלות או בגדי שק אך תמיד הבגדים נראים מדהימים על גביה ,מתנופפים ומרשימים יותר משהיו אם כל אדם אחר היה לובש אותם . לרוב היא לובשת בגדי משי קלים , גלימות ושמלות אם קפל המאפשרות תנועה קלה . היא נוהגת ללבוש צעיפים , ברדסים וכסיות שונות למטרת דרמטיות . בכלליות תומוקו משנה את בגדיה בהתמדה , לפי הרגשות שלה באותה עט ובהתאם לצורך המדויק .

כמעט תמיד (אלה אם הדבר דורש זאת ) נתן לראות מתחת לבגדיה שריון אוריקלקלום מדהים ביופיו , הצבעים של בגדיה עזים , ישנן אבנים נוצצות בהתמדה וצעיפים המכסים את פלג אופה העליון .

לפני החיים הללו :

תומקו נקראה באידן הראשון בת שמיים והייתה ידועה בארץ כמורה דגולה ,היא אגרה ידע מכל סוג ובכל צורה כאשר היא מעודדת אנשים מכל מעמד להביא ונוסחאות ,מסמכים הסטורים ,יומני מסע ,מרשמי תרופות ,מתכונים לאוכל ,חלשי הגנה מרוחות ועוד . אהבתה לידע נבעה מהאמונה שבעזרת ידע ניתן לבנות עולם ולעצב את המציאות לפי תפיסת היושבים בו (בני האדם). את הידע העצום היא איגדה וסידרה ,בדקה ואימתה ולאחר לימדה אותו לכל הרוצה בחינם כאשר היא מאמנת מורים ומלמדים רבים שלימדו את אותו ידע בשכירות ממנה. רצונה ללמד לא נבע מבושה בעוצמתה או כספה , היא קיבלה בהשלמה את הכוח שניתן לה מעל בני אנוש אחרים אבל היא דאגה לאילו שאין להם ,חיפשה דרכים בהם המערכת תוכל לעזור להם וכיצד לבנות מערכת שתטיב עימם. בנוסף לכל זאת בת שמיים יצרה בזמנה בחופשי המצאות שהגנו על בני האדם בזמנים שונים (ולא תמיד במקומות הירואים) והיא אהבה לחקור אגדות ,כתבים מוזרים ולפתור חידות יותר מכל.

חוץ מאהבתה לידע ולעצב את העולם בת שמיים אהבה יותר מכל את אהוב ליבה ,קרן איתנה שהיה בן לחברת פגיונות השמימיים ,מסדר הלילה . היא הכירה בו כאשר אזר לה (ללא ידיעתה המלאה) במציאת פטרון למחלות נוראיות ששבו וחזרו לאדמה פורייה ,שדים שהצליחו תמיד לחדור ברכים לא דרכים. לאחר אותו מקרה הם נפגשו פעמים רבות, שניהם נמשכים למעשים שהעם יאהב ולא דפקה הרואיים. הוא הלך וקסם לבת שמיים ומההתיעצות ההדדית נולדה קירבה והבנה של בן אלמוות אחד לאחר ,הם השלימו אחד את השני בכך שהוא תמיד נדד אך היה חסר מקור אנרגיה פנימית יציבה והיה לו חסר סיבה נוספת חוץ משירות השמש כדי לפעול. מצד שני היא הייתה כבולה לכל כך הרבה מחויבויות ,תמיד חלמה לראות את המישורים שמחוץ לבריאה ואהבה לשמוע ולדעת לגביהם מפיו. במהרה הרומן הפך לאהבה ויחסים קרובים .

יש לציין היחסיים הללו מנוגדים לכל יחס מיני שתומוקו אי פעם חוותה ובהזכרות בהם היא לא מבינה כיצד דבר כזה היה יכול להתקיים אף שהיא מודעת שלמרות כל הספקות שלה ,הם התקיימו.

לאחר כשלוש מאות שנים שחייהם סבבו אחד סביב השני ,הולכים וקרבים ,תמיד חיים אחד ליד השני ומשלימים את משפטי השני הם פנו לשמש בעצמו ובקשו ממנו לאחד בקשר נצחי את נשמותיהם בנות האלמוות והשמש הסכים. החיבור היה שיא אנרגתי שמעולם לא חזר על עצמו (אף חזק מההתעוררות עצמה) ,איחוד וחיבור בין שתי ישויות ,רגש ברגש ומחשבה במחשבה. מאז אותו יום הם ידעו תמיד את רגש ומצב האחר ובמאמץ קטן גם שלחו אנרגיה אחד לשני באופן תדיר (חיבור זה מהדהד עד ההווה כאשר תומוקו זוכרת אותו במלואו).

באותם זמנים בת שמיים הייתה מוכרת בהרבה מקומות בבריאה ומוערכת מעוד ,היא קיבלה את הזכות לעצב אזור ענק מעבר לאי המבורך לאזור ישוב בעקבות שאל השמש ראה את מעשייה וטוב ליבה ,שהיא נטולת אותו חטא גאווה ואיננה שוכחת לעצב את הבסיס עליו מתקיימים החיים. סיבה נוספת שהיא קבילה את האזור הייתה ניצחון לאחר קרב (פוליטי) עם סידרל בשם פוט שאן שהיה מעוניין להפוך את האזור לאחד ממאחזי האחווה של הסידרלס ,הוא תמיד חיםש את היוקרה שבהמצאה ותמיד בז בלבו לאדם הקטן. מהאזור היא יצרה גן עדן מאנרגיות העץ שבו ,היא הביאה בני אדם שלא יכלו לעשות דבר מלסגוד לה כשליחת האל (אך לעולם לא האדון שלהם באופן ישיר וניסתה כמה שיכלה לא לצל את כוחה לרעה) ולימדה אותם את כל הידע שלה ,מביאה להם את ערכיה הרבים ואת הרצון לחיים.

במהלך חייה היא נפגשה בגנרל מהצפון בכמה מקרים , כשהיה צריך ידע ואזרה בבניית טכנולוגיות שונות ,באיסוף מידע ובאריגת מאנס לכדי מבנים מקוליים.

את הגריפון שלה היא קיבלה במתנה מאהובת דרקון העת לאחר שבת שמים עיצבה למענה את המאנס שנתן לה את אבן החיים ,כמובן שהיא קיבלה גם את ברכת הדרקון והכרת התודה שלו…

תומוקו זוכרת את אירוע זה ,את הברכה של אותו דרקון ואהובתו ולמעשה מודעת היכן המאנס קיים.

ככל המוארים גם בת שמיים הייתה נתונה בקללה של היוזיס ,קללת הנבחרים שהשפיע על הכל ובאותם זמנים היא התבטאה בנתק בין רצונה לאזור וליצור לבני האדם שאותם היא שירתה. היא קבעה לאחרים מה טוב בשבילם ,לא שאלה אותם את דעתם ,יצרה המצאות שהביאו לחוסר איזון במשק ,הרסה אזורים בהמצאות אחרות (בעקבות חוסר תכנון) ובקיצור הייתה חדורת מטרה אך אפטית לגבי מושא השינוי. אותה קללה הביאה עליה רוגז ודאגה כפי שהביאה על כל הנבחרים ,תומוקו זוכרת רק מעט מתוצאותיה… .

תומוקו לא זוכרת גזע של חיות מהונדסות שנועדו שמור על גבולותיה של עיר והרגו את כל חיות הבר (הן לא פגעו בבני העיר או בבני אדם שלא נשאו נשק או שריון מחוץ לעיר אבל בכל דבר חי אחר כן …) ,מחלה שנוצרה בעקבות המצאה שונה ועוד…. .

את יהלום נכסף בת שמיים היקירה דרך אהבתם המשותפת להמצאות ,להעברת ידע ויצירתו ,הוא היה מכשף גדול כמוה ואף יותר בתחומים מסוימים ,הם הפכו לחברים בנפש והתייעצו אילו באלה ללא הרף.

מצד שני את אוספת הנשמות היא היקירה באופן אחר לגמרי , אהוב ליבה נלחם באותם זמנים בשד נוראי שנישא לפלוש לבריאה דרך אחת הדרכים ,השד צעד במעלה הדרך עם צבאו ובני אנוש שהאמינו בו בעוד שקרן איתנה פסע דרך צבאו לעבר השד ושם כשהיה לבד בזמן טקס לזימון חברו מהצד השני – תקף מהאפלה הלא נראית. הקרב היה מהיר וחד ,הוא ניצח – קרן איתנה ,אבל קסם אחרון של השד (פתיחת שער ליוזיס) שהשתחרר משליטתו קרע את המרחב ושאב את קרן איתנה יחד עם כל המחנה וחלק מהסביבה שלו לעבר היוזיס. המוות של קרן איתנה היה מהיר ובת שמיים ידעה שנשמתו חזרה להיכלים של יו שן (אחרת הייתה צועדת ליוזיס להצילו) והיא חיכתה את החודש הקריטי שבו נשמתו תועבר לגוף אחר אך הדבר לא קרה. בת שמיים צעדה לעבר יו שן וגילתה שנשמתו של אהובה איננה קימת שם והחלה לחקור. לאחר חקירה ארוכה היא גילתה את שרשרת הפיקוד המטפלת בנשמות המתים וגם הגיעה לאוספת הנשמות ,היא חקרה וגילתה שאהובה מעולם לא עזב את משכנה אף שאוספת הנשמות טענה שהוא מעולם לא הגיעה איליה. את האמת היא גילתה דרך רוחות מינוריות רבות ששנאו אותה ודרך העלמויות נוספות של נשמות שהגיעו להיכלה ו " נעלמו " ללא עקבות. בת שמיים טבעה בהיכלים הגבוהים לצדק שמימי וזימנה את השופטים ,היא האשימה את אוספת הנשמות בגנבת נשמות ויותר מכך ,גנבת נשמת קרן איתנה שהייתה חלקיק נצחי מנשמתו של השמש… .

לאחר הקרב המשפטי הארוך בת שמיים נצחה ,אוספת הנשמות הוגלתה למחוץ ליו שן לעולמי עד (או לפחות לכמה אלפי שנים…) ונשמת אהובה ליוותה אותה בדרכה החוצה מעיר האלים.

מה שבת שמיים לא ידעה הוא שבאותם זמנים התחולל מאבק אדיר על פני הארץ שמקורו לא באלים אלה בנבחריהם ובבני האדם ,רצח ובגידה המונית בסולרים. אף על זאת ,אוספת הנשמות ידעה את הקורה מבחוץ לעיר האלים וכך תכננה מארב לבת שמיים מחוץ לאחד משערי השמיים המובלים לעיר האלים.

כשיצאה בת שמיים מעיר האלים תקפו אותה מאות אבירים ,אשרות בני דרקון וכמה סידרלים ,הקרב היה מרהיב וקשה אך בסופו של דבר היא מתה ונלכדה. בלכידתה הובילו אותה דרך מעברי כוח להיכל עצום מתחת לגלים של האי המבורך שם הכניסו אותה לתא זכוכית עגול ועזבו אותה שם ,לגמרה לבד ,בדממה נצחית במשך מאות על מאות של שנים. לעיתים היא ראתה סידרל נע במסדרונות המבנה אך לרוב כל מה שתפסה היה קירות המתכת ,המכסה השקוף ומסדרון מעגלי בו שש תאים שיכלה לראות בכל צד. נחמתה היחידה (שגם היא לא נחמה טובה בכלל) היא שגם אהובה היה כלוא בקרבת מקום יחד אתה ולעתים מעוד רחוקות היא ממש יכלה להרגיש אתו ,את תודעתו ,אהבתו ורצונותיו , רגעים אילו הם שנתנו לה כוח. עד היום לתומוקו יש סיוטים מאותם שנים של בידוד ,נתק וכליאה. יום אחד היה רעש עצום ברחבי המבנה ,הכל נשבר והאנרגיה שיצרה אותו התרסקה , בת שמיים זיהתה את הרגע ונסקה מעלה ,נשמת אהובה אחריה לעבר עולם החיים שעל פני האדמה אך היא מעולם לא הגיע יחד אתה …

היסטוריה בהווה:

תומוקו נולדה לפני כ25 שנת בכפר קטן בשם נהר שקט ,היא הייתה ילדה יפיפייה שרגש חזק שמקורו סקרנות ואהבה לידע דחף אותה תמיד לשאול שאלות ללא הפסק . בעקבות התגובה של הסביבה לערך הזה ובעקבות התשובות שקיבלה הפכה תומוקו לכעוסה על כמעט כל דבר שקשור לדור המבוגרים בכפרה הישן. תומוקו הייתה ילדה שתמיד לבושה במכנס קל או בחצאית בינונית וקלה ,לבושה חולצה פשוטה ומעולם לא לבשה תכשיטים. היופי המדהים שלה הביא אליה מחזרים רבים גם הרחק מעבר לגבולות הכפר מאז הייתה ילדה בת 13 אך הם כולם הוברחו על ידי האב המריר שטען שביתו תתחתן ותשכב אם האדם המושלם בלבד. תומקו התגפפה אם בנים שונים בגיל ה13- 14 אך לעולם לא יותר מכך ,היא הייתה ילדותית במחשבתה ,חששה מלעבור את הקו הזה וראתה ביופייה כוח שאתו השפיעה לעיתים על סביבתה.

תומוקו לא ממש הקשיבה מעולם בקול אביה ולא הערכה אותו יותר מידי משום הנחות חייו והצורה הסמכותית בה ניסה לשלוט בה ומעולם לא סלחה לו (בתור ילדה) על שנתן את החותה בגיל 13 לאדם זקן שממנו פחדה. אביה היה אדם מבוגר וחרוש קמטים שתמיד נהל את חייב לפי אותה דרך ,האמין באדיקות באלי הכפר והיה איש מסורתי ושמרני מאוד ,מריר ,אלים ומתוסכל . אמא הייתה עקרת בית שהולידה חמש ילדים , לעלום לא קיבלה את החלום שרצתה בו , הסתפקה במה שקיבלה והייתה חסרת ציפיות רבות מהחיים . תפיסת החיים שלהם הייתה בעיקר איך לקבל את החיים הקשים , לצוף עם הזרם ולא להיות מרכזם של העניינים.. תומוקו גם מעולם לא הקשיבה לאמא אותה היא ראתה כשבירה וזלזלה בה פעמים רבות ,לא חששה לברוח ממנה ולצעוק עליה.

תומקו זוכרת היטב את אחיה בוגרים (שניים דייגים ,השני צייד והשלישי ברח על ספינת מסחר והיא לא פגשה אותו עד היום),אף את אחיה הבחור שברח מהבית כשהייתה בת שמונה בלבד . האחים שלה תיזזו אותה ממקום למקום ,השתיקו אותה לעיתים אך תמיד הגנו עליה ואם הייתה מגיעה עם טענה על אחר היו לצידה באש ובמים ,לא משנה מה אמר שאר העולם . תומוקו אהבה את אחיה והעריכה אותם ,הביטה בהם בהערצה כיצד הם מחפשים את חייהם ומתנגדים למסורת המשפחתית להפוך לדייגים ולהתחתן בגיל צעיר (גם היא עשתה זאת אך בהצלחה פחותה מהם ,היא לא הייתה זכר). חוץ מלגונן עליה הם אהבו להפתיע אותה והביאו לה מזכרות שונות ,הוציאו אותה לראות מקומות יפים ואף הביאו לה כחית מחמד חומוס לאחד מימי הולדתה.

האדם שתומוקו הייתה הכי קשורה אליו מבני משפחתה הייתה אחותה הגדולה ,אף שלא גוננה עליה היא לימדה אותה ,סיפרה לה סודות ,אפשרה לה לעשות דברים מסוכנים ואסורים ותומוקו שימשה כשליחה ואשת סוד שלה. מפי אחותה למדה תומוקו על מהותם של יחסי מין לראשונה וממנה היא גיבשה את ההחלטה שהיא לא הולכת להתחתן בגיל צעיר לאדם אותו היא לא מכירה ומכבדת.

גישתה על החיים הייתה תמיד מרדנית ,היא התחברה מהר למדי לכל ילדי הכפר השובבים אך הסתדרה הכי טוב לבד ,היא נהגה לברוח באופן תכוף ,לזלזל בבוחנות שונות ותמיד שאלה שאלות ביקורתיות כל כך עד שהפכה למתרד במקומות שונים. תומוקו סירבה לניסיונות החיתון של אביה שניסה לשדך אותה לגבר בגיל עמידה נאה ועמיד מנקסוס (בשם פלבוס) ,אדם שמן ועשיר מעוד ,סוחר במקצועו בשם יונג – פו ואף ולאנשים רבים אחרים . תומקו לא חששה לברוח ,להשתולל ,להתחמק ממכות אביה ולמזלה אחיה תמיד מצאו תירוצים לאוזני אביה למה הבעלים העתידים לא באמת מתאימים לה.

אביה היה מתאר אותה כילדה ממזרה , חסרת רסן שצריך ללמדה לקח חשוב בחיים . אמא הייתה מתארת אותה כנערה חולמנית חסרת הבנה אמיתית של החיים , שיש צורך להגן עליה לפני שתפגע בעצמה .

כשתומוקו הייתה בגיל 11 אחותה חותנה לאדם מבוגר ,עשיר ורב השפעה בכפר והסביבה שלו , כמו אנשים רבים היא מעולם לא ידעה מה עלה מגורלו לאחר שאחותה נחטפה ולמעשה גם לא מעניין אותה מה קרה לו. הוא היה אדם רוגז ,מנופח מכבוד עצמי ,שתלטן ולעיתים אלים (אף שמילולית ורגשית ,לא פיזית) ,הוא היה תמיד מתוסכל פנימה משום גילו וחוסר היכולת של " הנשים שלו " להוליד ילדים (הוא היה עקר שמסרב להודות בכך שהוא כזה), לא משנה מה עשה לא הצליח להוליד יורש וזה היה כל תכליתה של אחות תומוקו – דבר בו כמובן " נכשלה ".

אחת הסיבות שהיא התמרדה תמיד מול משפחתה הייתה חוסר הפעולה שלה והסבילות המשפחתית לאחר שאחיה הבחור מת באחת מאותן התקפות בשעה שהגן על סירת הדייגים שלו .

שלושה ילדי כפר שתומוקו זוכרת הם תי ראן ,ילד קטן חסר הורים שתמיד הצחיק אותה ,אוברי שהיה ילד מתבגר ,שכחן ונבוך תמיד ממנה ,מין לאוו שהייתה ילדת רחוב חסרת מעצורים הגונבת כל דבר אותו יכלה. ילד שאותו תומקו זוכרת לרעה היה בריון בשם אירו ,הוא ניסה כמה פעמים להתחיל אתה עד שאחיה הרביצו לו כהוגן והוא מעולם לא שכח לה זאת.

עוד אנשים שתומוקו זוכרת מכפרה הם אישה זקנה בשם קלירטה שמכרה תמיד קללות לנשים שחשדו שבעליהן בוגדים בהן ויש אומרים שגירשה סערות (היא אכן יכלה לדבר ולראות רוחות, הגישה להם מנחות) ,אישה נוספת היא נורי סאן שהייתה אישה חמה עם חמש ילדים ובעל חזק ועמיד ,היא תמיד הייתה חמה ועזרה בכל מצב לילדי השכונה הרבים (היא הייתה עשירה בעלת לב רחב). שניהן לא היו בכפר כשתומוקו חזרה לבקר בו לפני כשנה. היה איש זקן ששמו " הנודד " ,מעולם לא הזדקן ותמיד ביקר את הכפר פעם בשנה באותו חודש ,מביא דברים מוזרים ביותר ולעולם לא מוסר מהיכן בא או לאן הוא הולך וחוץ מהמסחר התפרנס באמצעות סיפורי סיפוריו. ישנם כמה אצילים שנעו בכפר (אנשי אמוקוליט) שאת פרצופיהם תומוקו זוכרת לרוב בשל היחס המזלזל שלהם או ההדר העצום שאתו באו וכמובן ישנם אותם ברברים שחטפו את אחותה שאת פרצופם היא לא תשכח לעולם… .

רגש חזק שליווה את תומקו בצעירותה בכפר (חוץ מסקרנות ואהבת שאלות) היה כעס ומרדנות ,היא התמרדה כנגד המסורתיות ,כנגד לעשות משהוא שאדם איננו רוצה באמת ,נדחתה מחוסר השוויון ומהתנהגות אביה כלפיה אבל יותר מכל היא כעסה על הצורה בה הכפר התמודד עם הברברים שבאו מהצפון בכל שנה חמישית . הפעם הראשונה שהברברים הגיעו היה כשהיא הייתה בת כשמונה ,אז היא זוכרת את העצב הנורא שליווה את מות אחיה (לאחר שאחד מהם ברח עם הגלדה) ,היא איננה זוכרת רבות חוץ מכל זה משום שהייתה מעוד קטנה ומפוחדת ,היא התחבאה במרתף מוחבא יחד עם אמא במשך כל הזמן עד שיצאה החוצה לאחר זמן רב (היא נרדמה במחסן וישנה בו זמן רב לאחר שהמתקפה נגמרה). כשגדלה שאלה תומקו שאלות רבות על ההגנות ,השומרים ,הכסף הדל שמוקצה למגנים ועוד… . אך הפעם השנייה בה תומוקו פגשה בברברים בגיל 13 היה קריטי הרבה יותר מהפעם הראשונה. הברברים נכנסו על גבי חיות ענק ,מייללים וצועקים ,חוטפים נשים וילדים שלא מצאו מחסה ,לוקחים מזון ותבואה מקדמת השדות והבתים הראשונים של הכפר. בשלב מסוים רצון ההרס השתלט על אחד מהברברים והוא פסע חמוש בגרזן ענק לעבר בייתה של תומוקו אך אז הבחין באבי תומוקו מסתיר את אחותה בשיחים הקרובים לבית ופוסע בין הברברי לבית ,מגן עליו בגופו.

הברברי הכל נלחם (קרב קצר) עם האב שלחם בחירוף נפש (מה שלימד את קומוקו שלא לתת גזר דין על אדם עד ראתו במעשה ,לתפוס אדם לפי מה שהוא בהווה ולא מה שהוא או אחרים שטוענים אליו). לאחר שהרג אותו ,ברברי הביט בבית שהאב שהקריב את חייו כדי לשמור עליו והבחין באשתו (אימה) ,הוא הרים את גרזנו וטען שאין לחדור או לפגוע בבית הספציפי הזה משום שהוא שייך ללוחם בעל כבוד שהקריב עצמו למען ביתו. הברברי פסע לבין השיחים ונשא את אחות תומוקו אתו למעבר לכפר כשהיא צורחת בפחד כפי שתומוקו לא שמעה אותה צורחת מעולם.

בעקבות אותו אירוע טראומתי של מות האב וחטיפת האחות האם ושני האח הנותר בבית היו תמיד חסרי מנוח. המטח היה גבוהה מדי ותומוקו התרחקה יותר ויותר מהכפר לעבר היערות שנמצאים בקרבתו ,לנהר הענק שגובל בו אך לא הבחינה ספינה גדולה בעלת מפרסים בצבע כסף ועליהם מצוירת קשת ארוכה…… ספינה של נוגשי עבדים.

האם שהייתה במצב נפשי מעורער לאחר מות בעלה וחטיפת ביתה הראשונה קרסה לחלוטין כששמעה שגם ביתה השנייה נחטפה ,ליבה נשבר ורוחה נקרעה בעצב . באותו שבוע שלאחר חטיפת תומוקו היא שתתה רעל בזמן שהייתה לבדה בביתה , משאירה את בנה הצעיר כנצר

‘’ יחיד ‘’ שיוכל לספר את הטרגדיה של המשפחה. תומוקו הייתה בזמן מותה כבר על הספינה " חץ הכסף " בדרכה לחיים כשפחה.

יש לציין שביום מהימים היא חזרה לכפר ,שנים לאחר שנחטפה ממנו וגילתה חורבות בלבד ואנשים בודדים שנשארו לחיות במקום, מספרים על נוגשי עבדים. לצד החורבות היא מצאה את קבר אימה ואת קבר אחיה הבחור , את קבר האח השלישי היא מעולם לא מצאה . לאחר הגילוי הזה היא שרפה את אילו השרידים באותם קברים באור השמש ולא חזרה לכפר לעולם.

הבית בו גדלה נתן לתומוקו תפיסת חיים שוויונית , היא לא מזלזלת באיש הקטן ולא רואה בחוסר כספי כמדד ערכי לאדם . היא סימפטית לחלש ולעני אך לזה שהתייאש ממצבו ולא מנסה לפעול היא תעזור אף שתחוש באותו זמן ביזה מסוימת ומורת רוח כלפיו. היא איננה תופסת את חיי העוני או הדיג בכפר הנידח כאידיאלים אך נמשכת אל אזורים שכאלו במסעותיה ואוהבת לתייר במקום . לתומוקו יש כעס ותיעוב לבוזזים , הלוקחים בכוח הזרוע באשר הם ,איננה חשה סימפאטיה אם ברברים שונים וחשה אותם כפחות מעורכים מאנשים אחרים. תומוקו תמיד מרגישה אמפטיה אם זה שאיבד את משפחתו או שבן משפחה שלו נמצא בצרה , תמיד תעזור לו .

תומוקו ישבה על גדות הנהר הגדול ,מעבירה את ידה בזרם וחולמת כיצד תוכל לזרום יחד אתו לעבר החיים שמעבר לכפר כלפתע שני אנשים קפצו עליה מאחור והחזיקו את ידיה ,אדם שלישי בא מכוון אחר והחזיק את רגילה צמודות והיא הועברה לסירת עץ קטנה כאשר אחד האוחזים בידיה שלף סכין לצד גרונה ואיים שאם תשתולל יכאיב לה. תומוקו הייתה משותקת מפחד ,היא צרחה ובכתה אך אף אדם בקרבת האזור לא שמע ,היא ראתה את הספינה הגדולה ועליה מתגודדים גברים רבים מביטים בה מתקרבת ,האימה הלכה וגדלה כאשר משכו אותה כשק תפוחי אדמה במעלה דופן (ידיה קשורות לחבל) הספינה לסיפון ומשם עברה בהמון הגואש ,כשממשמשים אותה מכל צד. תומוקו בכתה וניסתה בהיסטריה להלחם אך ללא הועיל , היא הושכבה בכוח על הסיפון ובגדיה נקרעו לגזרים בשניות כשגבר אדום שער ,שבור שיניים ומצולק בפניו פתח את רגליה והכל אונס אותה. מסביבה עמדו עשרות גברים,שואגים ושותים כאשר באותו זמן כאב עבר לאורך כל גופה שוב ושוב. צעקותיה לא נשמעו מעבר לשאגות הגברים וגופה לא הצליח להדוף אותם ,ידיה היו חלשות והיא הרגישה כחפץ חסר כל זהות שהמוני אנשים משתמשים בו. תומוקו הייתה עדין בהלם ,לא מבינה את הקורה סביבה כאשר האדם הראשון כבר לא היה מעליה אלה אדם שני ,רזה ושלדי בעל עניים נוצצות הוא נשא סכין והעבירו על גופה ,מכריח אותה לא לצעוק אך לאחריו הגיעה אדם נוסף ולאחר עוד אחד ….היא הרגישה כבסיוט ,מעונה ,מבוישת וסביבה גברים שואגים. בעודה נאבקת שפחו על ראשה חבית של שיכר ,חושיה היכלו הופכים מטושטשים ופיה הכל להתמלא בטעם נורא ,היא איבדה חוש כיוון והתמצאות במרחב ,רק קולות שואגים וגופה שכואב בגלים ,כך איבדה את הכרתה.

היא התעוררה בתא קטן ,אפלולי בו דולק נר אך חסר חלונות ולגופה בגדי שק, היא הכלה לבכות. היא איננה יודעת כמה זמן בכתה בחדר האפל אך אף אדם לא עצר אותה מלעשות כך ,היא רעדה וניסתה להקיא ,כל גופה כאב (במיוחד באזור מותניה וידיה) ובכל מקום היו עליה סימנים כחולים. ראשה הרגיש כאילו עמד להתפוצץ מהמחזות שלא הספיקו לרצד בראשה.

תומוקו לא הבחינה כמה זמן בכתה וגם לא הבחינה כיצד דלת התא שלה נפתחת כמעה ושדמות מביטה בה מהצללים בדממה. כשלבסוף תומוקו ראתה את הדמות היא זינקה על רגליה ונצמדה לקיר אך אז ראתה שזאת היא אישה מבוגרת בעלת עור שחום ,פניה קשות ושערה מדובלל. האישה נשאה דלי עם מים וסחבות נקיות בידה השנייה. האישה ניגשה לתומוקו בדממה והציעה את המים ,תומוקו התקפלה בבכי וקיבלה את הניקוי מידי האישה הזרה בברכה. שם אותה אישה היה נוראטה והיא שפכה כבר שנים רבות ,גם היא עברה את האונס שתומוקו עברה אך למרות זאת טענה שתומוקו היינה " בת מזל " משום יופייה ושהקברניט אסר על משכב נוסף אתה עד " המכירה " שלה. נוראטה לא פירטה על המכירה משום שטענה שסבל מספיק כבר עבר עליה. השעות עברו ותומוקו הפכה מותשת מהבכי וישנה באופן מקוטע במשך זמן לא ידוע כאשר הנר נעלם בהדרגה ,לבסוף התעוררה מסיוטים נוראים לחדר חשוך לחלוטין כשהיא לבדה על המיטה. בחושך היא נזכרה בהבל הפה ,בכאב החד ,בשאגות ובריח שנראו כאילו ממשיכים אתה בכל עת וניסתה להקשיב בדממה לקולות שמעבר לקירות העץ ולהחליט מה לעשות .

לאחר זמן תומוקו שמעה את הדלת נתפתחת בשקט וראתה צל גדול של אדם פרוע שער שצועד לתוך התא השלה ,ברגע הראשון היא השתתקה בפחד ,לאחריו חזרו כל אותם תחושות אפלות שהיא ניסתה להימנע מהן אך לאחר מכן היא התמלאה ברגש חזק של גועל שהפך במהירות לזעם ושנאה. האדם האפל הכל מגשש בידיו הגדולות אחר גופה, היא חמקה מאחוריו לעבר הדלת הפתוחה כמעה וידה עברה כבר את המפתן ואחזה דבר קשה ודק כשרגלה נאחזה בחוזקה מאחור והיא נמשכה בגסות לעבר הרצפה. אף שלא שמה לב לכך ברגע הראשון הרגישה שבידה הימנית ישנו שבר עץ חד שנקרע מקיר הספינה הישנה, הגבר גחן מעגליה ,מתחיל למשש את פניה ועובר לשאר גופה אך היא אחזה בשבר העץ בשני ידיה ודחפה אותו בחוזק הגדול ביותר שלה לעבר ראשו ,פוגעת בעינו והורגת אותו במקום .

ברחבי המסדרון החשוך הכלה נשמעת מהומה ,הצעקה של תומוקו וזעקת המוות של הנוגש משכו תשומת לב והחדר הכל מתמלא בלפידים בוערים שננשאו על ידי גברים שאת חלקם כבר הכירה. גופת הגבר (אוטיג שמו) הועפה מעליה והיא נמשכה בשערה למחוץ לתא ,מסביבה מתגודדים אנשים רבים ומולה עמד גבר בודד ,רזה ,לבוש בהידור ,פניו ועניו אכזריות ועורו לבן כשלג. הגבר בחן אותה בעניו ושאל אותה למה שקרה. הוא שמע לאחר את מה שאמרו האחרים מסביבה והוציא את הסכין שלו ,כיוון אותה לעברה ואומר " שהיא רכוש רב ערך וכל פגיעה ברכוש רב ערך שכזה ייחשב כפגיעה ברכושו שלו ,אין לגנוב או להתעלל בה ,יש להשאירה בתאה עד המכירה " . תומוקו הועברה בגסות לעבר תאה ,מושלכת על הרצפה . הפעם אף אחד לא בא להביא לה בגדים חדשים או לנקות את הדם ועבר זמן רב עד שראתה שוב אוכל ואור נר.

בהמשך הזמן הכירה תומוקו את רוב אנשי הסיפון בפניהם וקולם ,היא הכירה גם את כל השפחות האחרות ואנשי הסיפון השונים שצעדו על הספינה ,חלקן שפחות של הנוגשים ואחרים היו מועמדים למכירה בדיוק כמוה. היא שמעה לראשונה על המוסג שובר עבדים ובגועל נורא את העתיד שכנראה מחכה לה כאשר תימכר. זמן רב המשיכו המראות להופיע מול ענייה והיא חשבה לקפוץ לנהר העצום בו שטו יומם וליל . באחד מהימים בהם עמדה בחוץ תחת השמש ,אותה בוחנים גברים שונים ,חלקם בכעס ,אחרים בתשוקה וכמה באדישות התקבלה דעה פנימית בתוכה שהיא לא תאפשר לאף אחד ,לא משנה מה יקרה לשכב עמה בשנית ,היא תירק ותנשוך ,תבטא את כל הזעם שלה ללא הפסק כשהיא מקצינה את תחושות הזעם שלה החוצה כמגננה על עצמה.

עד היום כאשר היא עדה לאונס היא מרגישה את אותו זעם , אותו חוסר אונים ותיעוב עמוק , היא רואה כמשתף פעולה אם הפשע כל אדם המודע לפשע שכזה ולא עושה דבר בנידון ויותר מכך רואה כל אדם השוכב אם שיפחה כאנס .

לאחר הפלגה במשך חודש ,הספינה עגנה בעיר בינונית. הנוגשים העלו את כל העבדים לסיפון ,מפשיטים אותם אך לא כמו פעם קודמת לא יותר מכך. תומוקו ניסתה לברוח ,להתנגד להפשטה ,אז הם נאלצו לקשור את ידיה היטב ולגרור\ לנשוא אותה למעבר לסיפון לקהל שהתחיל להתגודד מסביב לספינה. תומוקו יכלה לחוש את עני כל האנשים בוחנות את גופה ,רוצים בו כחפץ ,שורקים ,מייללים וצוחקים כאשר היא הועברה לכיכר הגדולה ביותר שאי פעם ראתה. ושהיא הועברה לבמה גדולה והועמדה בכוח לצד עבדים רבים אחרים ,אדם אחר הכל קורא בשמות מחירים על ראשי העבדים השונים. תומוקו זוכרת כיצד כשהגיע תורה הקהל שאג למראה הזעם שלה ,אנשים צחקו ונראו יותר כבהמות מאשר אדם ,לבסוף הא נמכרה במחיר גבוהה לאציל יהיר בשם עני ספיר. לאחר המכירה היא הולבשה בבגדי שק חדשים וכשהיא קשורה לחבל נמשכה לידי האציל שקנה אותה וכשהגיע אליו, לא בפעם האחרונה ,ירקה על פניו.

בהגיעם לטירה הסביר לה עני ספיר שהוא קנה אותה לשם הפיכתה לפילגש שלו ,שהיא תקבל בגדים נאים ,אוכל טוב וכל עבודתה תהיה לספקו בלילות הרבים שבהם יפנה אליה ,היא גם תצטרך להעריצו כשיבקש ,לסגוד לו. תומוקו סירבה להצעה שלו ,מטיחה בו עלבונות וטענת מולו שאלות ,דרישות ,לא מקשיבה לדבר שהוא אומר. האציל שמע את הטענות שלה באדישות גמורה וקבע ששיש לכלוא אותה בחדר מסורג ולא להאכילה. בתוך התא הבינה תומוקו שהיא לגמרי לבדה ,שהיא צריכה לסמוך על עצמה ,להגן על גופה בכל מחיר ולשמור על התודעה שלה חופשית ,לא להיכנע ולשמור על כוח הרצון שלה חיי. לאחר כמה ימים של הרעבה החליט האציל שאולי עבודה קשה תרכך את ליבה החמוץ והעביר אותה זמנית להיות נושאת מים חוטבת עצים ומנקת האורוות.

בשבועות הראשונים של העבדות בבית עני ספיר הדבר הקשה ביותר היה האדישות של בני הבית ממצבה ,כל הסובבים אותה (מקרב השומרים או האצולה) ראו את מצבה כלגיטימי ,היא הייתה משוללת חופש בחירה באופן מוחלט והובהר לה שההתנגדות שלה לרצון אדונה הוא חסר ערך וסיכוי ,שהיא טיפשה וילדת כפר מרופטת.

בנוסף לעלבונות הקשות ,המשרתות פיתחו אליה זעם וקנאה (במיוחד המשרתות גבוהות המשרה) ,הן כעסו על ההתרעמות שלה כנגד האציל ועל יופייה ,על היחס שהיא יכולה לקבל ממנו ועל כך שלא מעבירים אותה בשובר עבדים "לגיטימי". המשרתות המשיכו להתנהג אליה בצורה זאת במשך זמן רב ולמעשה שנים רבות עברו עד שהאדישות ,הקור וההתנשאות התפוגגו לגמרי ,תומוקו מצידה זוכרת את התנהגותן אליה היטב. פעם אחת היא הן שפכו צואה בשער לגינות וטענו שהיא זאת שעשתה זאת ,הן הרסו בדים ושטיחים ,מאשימות אותה גם בכך ,הן ראו אותה כסמל למזל רע.

תומוקו הכירה את הורי עני ספיר כאנשים קשים שאסור להביט בעיניהם ,אכזריים ורמי דרג. אחות עני ספיר הייתה אישה קשה ,יהירה ,עצמאית ,חזקה ויפה ,לא היה קשה לראות שהיא שונאת ואף מעט פוחדת מאחיה . באופן אירוני אחות אדונה לא היססה להשתמש בתומוקו כדי לפגוע בו בכך שהתייחסה אליה בצורה ידידותית (יחסית לאדון מול עבד) ואף הרחיקה ממנה משרתות…

בני משפחת האצולה האחרים היו מלאי גחמות אישיות ,עצלים ,מפונקים והתמלאו יראה כאשר תומוקו סירבה לעיתים לשרתם ואף זעם עיוור כאשר התנגדה למשכב עימם. בן דודו של עני ספיר מצד אביו היה ילד יהיר ,שמן ,חזירי ומפונק (כך גם הוא עד היום) ,אביו ואמו היו אנשים שמנים ,גרגרנים ,אכזריים ונהנתנים. דודה אחרת של עני ספיר מצד האב הייתה אישה חזקה ,אפלה ודיפלומטית שהתייחסה לתומוקו כאוויר חסר תוכן. קרובי משפחה של עני ספיר מצד האם היו רבים יותר ,רובם אנשי אצולה אמיתיים ולא אנשי מסחר כמו מצד אביו.

עבדי הטירה היו רבב עצום של משרתים ,שיפחות ,מנקים ואדוני מטבח ,הם היו קהילה הדוקה שקיבלה את תומוקו כפי שהיא אף שהבהירו לה שהיא תפגע בעצמה ובעתידה אם תמשיך להתנהג כפי שהיא עושה כעת משום שהיא רכוש האדון שקנה אותה והוא יעשה בה כרצונו.

על תומקו נאסר לצאת מתחומי הטירה בשום שלב במהלך העבדות שלה (חוץ במקרים עליהם אספר לאחר מכן) .

ככל שהמשיך הזמן כך תומוקו יותר ויותר חלמה על חופש ,על דרור ,המלחמה שלה באציל הפכה יותר ויותר מתוחכמת ,היא הכירה היטב את כללי ההתנהגות בחצר המלוכה והשפילה אותו בדרכים שהוא עצמו לא הבין אך כל השאר הבינו. אחותו החלה מחבבת אותה ,קוראת לה לנקות את חדרה כתירוץ ובאותו זמן משוחחת אתה ומגלה לתדהמתה שאחיה קנה אישה חכמה יותר מכל יועץ שיש להם בארמון. תומוקו החליטה עמוק בליבה שהיא תמשיך להילחם ,כוח רצונה התגבר והיא הפכה לדמות חזקה ברוחה שלעולם לא נשברת.

לאחר שעברה כמעט שנה מיום קנייתה נשבר עני ספיר ערב אחד והורה לה להגיע " לנקות " את חדרו. כאשר נכנסה הוא נעל את דלתו מאחוריה ופסע לקראתה, זורק אותה על המיתה ונושף על פנייה , אלפי תמונות חזרו להדהד בראשה ,ריחות ושאגות למלא את אפה ואוזניה. היא התנגדה ,סרטה ובעטה בו כאשר כגמול קיבלה מכות רבות ,שוב ושוב על כל גופה. הוא קרע את בגדיה והמשיך להכות אותה צועק עליה שהוא האל שלה ,שעליה לסגוד לו ולאהוב אותו ,רק לאחר שגופה נשבר הוא רכן שוב מעליה והכל אונס אותה . החוויה הייתה מלאת כאב בכל חלקי גופה ,תמונות חזרו שוב ושוב בראשה והוא ניטרל כל התנגדות פיזית שלה. לאחר שסיים איתה יצא ממנה ועמד מולה ערום. בחיוך יהיר ושאל האם היא כאת רואה אותו כקדוש והיא הטיחה בו עלבונות נוראות אף יותר מאילו שהטיחה בו כאשר נפגשו , הרבה יותר אכזריות ונוקבות. הוא התמלא מלא זעם אך במקביל היה משותק מדבריה ,הוא ניסוג לאחר ,לובש את חלוקו ויצאה מהדלת.

תומקו שכבה במיתה הגדולה בחדר הריק ,מביטה בחלון הגדול שבחדר. דרך החלון היא ראתה את החופש ואת השמיים. לאט מאוד המחשבות שסערו בראשה החלו להשתתק (בכוח רצונה) ומחשבתה הפכה לקשה ,אכזרית ומרדנית יותר משהייתה מעולם. היא לא פלטה את כעסה בבכי וקמה מהמיטה ,לבשה בגדי משרתת ויצאה מהחדר כמו בדממה.

באחד מהימים בשבועות החולפים מאותו אירוע כשישבה במשכן העבדים חשה תנוע בבטנה. היא הרגישה כיצד יצור קטן התחיל לצמוח בתוכה ,מתפתח בכל יום. בהתחלה ההרגשה שנבעה מההריון הייתה נוראה ,כל יום שעבר הזכיר לה את האציל שחילל את גופה וה " דבר " שהוא החדיר שגדל בה לאיטו ,היא שאלה את עצמה האם מה שיצא מתוכה יהיה אכזר כמוהו ? .

יום אחד כששכבה על הארץ חשה בבטנה את הילדים שלה נעים ,משחקים כפרפרים קטנים חסרי כל מטרה ואז היא הבינה שמה שגדל בבטנה שייך אך ורק לה ולא לו ,היצור שגדל שם זך וטהור ולפתע לא רצתה לוותר עליו עוד.

ההריון הוביל להתנהגות יותר רכה אליה והקשר עם אחות האציל רק גדל, תומוקו הבינה שהאחות מזדהה אתה באופן מוזר ,רואה בה את עצמה בגיל צעיר. תומוקו שמחה כאשר הורי עני ספיר העבירו לה את זכות הירושה והשלטון הפעיל בכל ממונם.

ברחבי הארמון היו אנשים רבים שאתם תומוקו יצרה קשרים חזקים ,היו כמה עבדים טובי לב וחכמים ,היה משרת זקן שתמיד הביא לה מזון טוב מהמטבח , היה שומר שתמיד מנע מילדים להציק לה ועוד דמויות חיוביות שהסתובבו ללא הרף באזור.

לבסוף לאחר תשע חודשים היא ילדה בן ובת שיהפכו כשיגדלו לילדים יפיפיים. מאז לידתם נוצר בליבה רגש שמעולם לא הייתה מודעת לקיומו,הייתה זאת אהבה חסרת גבולות ופשרות ,רצון לגדל ולטפל ביוצאי חלציה ,לגונן ולשמור עליהם. האציל שעדין שפחד \ שנא \ חשק בה מאז אותו יום אלים ניסה תמיד להתקרב אליה אך היא סירבה ולעיתים כאשר השתמש בילדיה כאיום התרצתה אבל הבהירה לו בכל צורה ותנועת יד את מחשבתה האמיתית עליו. הילדים השובבים התרוצצו רבות בכל מקום ותומוקו למדה להגן עליהם בגופה ממכות שונות ,היא הרעיבה את עצמה כדי שיהיה להם אוכל ולימדה אותם ידע ,אגדות ,בדיחות וסיפורים . הילדים אהבו את תומוקו עד מעוד ,גדלו להיות מהירים ,קשוחים במידה מספקת.

אף שאף אחד לא אנס את תומוקו מאז נכנסה להריון עיני הגברים (לרוב השומרים והמשרתים הרמים אך גם האצילים) חלשו על גופה ופעמים שונות נגעו ,אחזו ומיששו אותו ,לעיתים אילצו אותה להתנשק עמם. הגנתה הטובה ביותר הייתה פייה ,חכמתה הגדולה ורצונה העז. המקרה הקשה ביותר קרה כאשר אדם שכב עליה (כשהיא לבושה) ואחז את איבר מינה עד שהסכימה לשיר עבורו שיר מארץ ילדותה. מקרים אחרים של הצמדות לקיר ודברים שונים אחרים קרו כמו כן. למזלה אחות עני ספיר הצילה אותה בכך שאסרה באופן גורף לאף אחד (חוץ מאחיה כמובן) לגעת בה באיום של מלכות (חמישים לעבד ,ארבעים למשרת או לשומר ,עשרים לאציל נמוך יוקרה) , האיום הצליח … למנוע את הנגיעות הפיזיות לכל הפחות … .

קרה פעמים שונות שהתעללו בה דרך ילדיה ,דבר שהיא נאצלה לקבל ,היא נכפתה ללכת עם עני ספיר לאירועים שונים שם הציג אותה כ " פרס " שלו בדרכו לאלוהות. באותם זמנים תומוקו ראתה את העיר מבחוץ לטירה, נפגשה עם אצילים שונים שאותם עני ספיר הכיר ,כולם הביטו בה בעניים נוצצות אך לעיתים כששאלו אותה דבר מה גילו שאין היא נערה טיפשה אלה בעלת תבונה גבוהה. תומקו למדה את מלכת הדיבור ,העקיצות הפוליטיות וחיי החברה הגבוהה ולמדה להשתמש בידע זה ככוח לפגוע באדונה .

עני ספיר הוא הפך ליותר ויותר אובססיבי לגבי תומוקו ,מתמקד בשבירת רוחה ,כיבוש נשמתה ובניסיון לאלץ אותה להשתוקק אליו . המשפחה המורחבת החלה לדאוג לגבי המצב של האציל ולקשר הלא בריא שלו עם השפחה שקנה לפני כמה שנים. המשפחה חיפשה דרכים כיצד לנתקם אך ללא הצלחה.

לפני כשלוש וחצי שנים , עני ספיר נשבר פעם נוספת וקשר בשעת הזריחה את תומוקו לעמוד בכיכר גדולה (שלצד הטירה) וקשר את ילדיה ,שניהם בני שבע , למכירה. עני ספיר נתן לתומקו לצרוח ,לבכות ,להתחנן ולזעום כאשר לבסוף (כשמספיק אנשים התגודדו מסביב ,נפעמים ומזועזעים מדברי תומוקו בעיקר) האציל הציע למכירה את שני ילדיה למרבה במחיר ולשמחתו מכר אותם במחיר סביר לשני אנשים שונים. עני ספיר השאיר את תומוקו קשורה לעמוד במשך שאר היום כשהיא בוכה ,צורחת ומתפללת לאל השמש. לפתע חשה שהחבל מאחורי גבה נפרם ונקרע ואף שעד היום היא לא יודעת מי עשה זאת (יתכן שאדם רחמן ויתכן שהיה זה שליח של השמש עצמו) והיא החלה לראשונה זה שנים רבות רצה חופשייה מכל סמכות בתוך הקהל כרוח סערה ביום בהיר.

המרדף אחריה היה ארוך וקשה ,דוכנים רבים היו הפוכים ואנשים שונים נפולים אך לבסוף במרחק כמה וכמה קילומטרים מהטירה היא נלכדה ונגררה קשורה לסוס על גבי מרצפות העיר חזרה לטירה. באותו ערב עני ספיר טען מולה שביצע את המכירה משום שלא אהבה אותו מספיק ולאחר שהטיחה בו את מלותיה הארסיות כרעל הוא שלח אותה מעליו ,מצווה לסמם אותה כהוגן ולהחזירה לחדרו.

מסוממת ונטולת יכולת דיבור או מאבק אמיתי תומוקו עברה שוב את החוויה שחלמה עליה בלילות אפלים, היא שמעה בראשה את האנשים השואגים, הרח והבל הפה שלהם. האונס הזה היה כואב ביותר מכל הפעמים משום זעמו של עני ספיר אך גם משום שליבה עמד להישבר משום מה שעוללו לילדיה הקטנים.

בבוקר תומוקו הקיאה פעמים רבות ובפעם הראשונה זה שבע שנים המשרתות לא הביטו בה בעיניים רושפות קנאה או יהירות ,אצילים השפילו את במטם כשעניה נחו עליהם. אנשים רבים הקיפו אותה מכל צד ,חלקם מרחמים עליה ,אחרים מתביישים ויש שמזדהים עם הכאב שסבלה.

בכל פעם שעני ספיר נגלה לענייה היא ניקבה את גופו בעיני הקרח שלה ,היא לא היססה לרמוס כל אדם שניסה לגעת בה ויש שהתרחקו ממנה משום שידעו שהיא רואה עצמה כחיה פצועה שאין לה מה עוד להפסיד – ומשום כך היינה מסוכנת ביותר.

תומוקו התמודדה עם הכאב כך שהתפללה לשמש יום וליל וניסתה למלות את ליבה באהבה שחשה כלפי הילדים שנלקחו ממנה ואחזה בכל דבר שיוכל להזכיר לה אותם. באחת מאותם ימים שעברו חשה לפתע בעומקי גופה נקודה של חום בוערת ,היא ידעה (כידיעה של גוף שיש לו קוץ ברגל) שזה הוא סימן לתחילת חיים חדשים של ילד וידעה (באותה צורה ואופן) שהיא יכולה למעוך את אותם חיים ולמנוע מהתינוק להתקיים (כפי שמועכים גבשושית על העור בלחיצה אחת) אך היא יכולה גם לתת לו לחיות. באותה רגע היא התמלאה לא בכעס כלפי האציל ,חיי העבדות ,הנוגשים אלה באהבה חסרת גבולות או מעצורים. היא התמלאה במטרה אחת והיא בריחה מתחומי – לפני הלידה.

תומקו הפכה בשבועות הקרובים למנהיגה בקרב העבדים ,היא החלה חושבת על דרכים להשתחרר,דרכי בריחה וחשבה באופן קדחתני על הצלת בנה. כל העבדים כיבדו אותה וכך גם משרתי אחדים ,אחות עני ספיר העניקה לה כמעט כל משאב פיזי בו חפצה (חדר לעבדים ,אוכל טוב ,מים להתקלחות לעצמה ואף ספרים מעטים לקרוא). התוכנית הכלה מתפתחת אבל כשבוע לפני הפעולה המתוכננת ראתה תומוקו שומר גדול מידות רודף אחר ילד צעיר האוחז כיכר לחם. תומוקו קפצה בין השומר והילד (שנפל מכורבל על הרצפה) בניסיון להגן עליו. השומר האלים והאדיש הכה בחוזקה את ראשה של תומוקו ולאחר חבט בעוצמה בכל חלקי גופה, בועט בה עד שחבריו למשמר הפסיקו אותו.

תומוקו הועברה לחדר נפרד ושם טופלה היטב על ידי רופא שהאחות עני ספיר שכרה, בזמן הטיפול משרתת האחות סיפרה לתומקו שהמשפחה רועשת בעקבות ההתדרדרות הנפשית של עני ספיר בגללה והם מעונינים להיפטר ממנה. המשרתת סיפרה שעני ספיר לעולם לא ישחרר אותה אם יחשוב שהיא בריאה בנפשה ובשכלה אך המכות שעברה יכולים להעפיל על עובדה זאת … תומקו שמעה את הצעת האחות של עני ספיר דרך פי המשרתת וחייכה.

בעקבות הפציעה שלה המרד לא יצא לפועל אך נגלה לה שכמה עבדים ברחו וששניים הצליחו להימלט, היא החלימה לאיטה בחדר הסגור מרגישה את ילדה גדל בתוכה ובכל פעם שאדם אחר מאחותו של עני ספיר או המשרתת שלה נכנסו שיחקה פני מפגרת.

לאחר כארבע חודשים (בחודש חמישי להריון) היא החלימה לגמרי מהפציעה אך המשיכה לשחק פני מפגרת ומוקיון מצב זה אפשר לה בין השאר להשפיל אף יותר את עני ספיר ואת חייך המשמר.

משום הפציעה בראשה (וההצגה שהיא עשתה כפיסחת) אף אציל אחר לא רצה אותה והוא מכר אותה בלית בררה במחיר נמוך לעבד משוחרר שריחם עליה ורצה אותה לעצמו ולא היה לו אכפת ממצבה השכלי " הפגום ". לבסוף תומוקו נמכרה במחירה צנועה לעבד משוחרר שגר בפאתי העיר.

האדון החדש ,שמו צ'ין האן היה אדם מבוגר ,סוחר במקצועו שהאמין שהוא הולך להתעשר רבות מעסקת עבדים גדולה שהצליח בה. תומוקו גילתה לו שהיא איננה מפגרת וסיפרה את סיפורה העגום. היא התחננה אליו שישחרר אותה או שיעזור לה למצוא את ילדיה אך צ'ין צחק ורעם ,אומר שלא מעניין אותו סיפורה האישי ואף סחט אותה שיספר לאדונה הקודם על מצבה האמיתי. צ'ין התפלא למעשה על חכמתה אך חשב שיוכל לנצל אות המצב לטובתו משום שגם הוא שמע כיצד הייתה יורקת על כל אדם שרצה לשכב אתה וליבו התמלאה בתשוקה. היא הפכה למשרתת בודדה בביתו כאשר היא נשמרת תמיד בידי שומריו ומרגישה כיצד בכל יום בטנה גדלה. ערב אחד שמעה את האציל מתרעם על כך שכל העבדים שלו חלו במגפה ומתו ,שהוא מרושש וחב חובות גדולים לאנשים רבים. היא שמעה שצ'ין מעוניין אף למכור אותה אם לא יוכל להחזיר את החובות יחד עם ילדה לאדונה הקודם… .

הזעם ,המרדנות והפחד שהתחוללו בליבה גברו עם כל יום שעבר ,היא הרגישה לכודה בין פטיש לסדן ונאלצה להילחם על גופה מפני שומרים שונים של צ'ין שרצו אותה בזמנים שונים לעצמם.

תומקו לא הפסיקה להתפלל לאל השמש ולבסוף בחודש התשיעי להיותה בראשותו של צ'ין כשהיה כבר ברור שהוא גם עמד למכור אותה מחדש לאדונה הישן ירדו המים בבטנה והכלה הלידה.

במהלך הלידה חשה כוח עצום זורם לגופה ,היא הפכה חמה יותר ויותר עד שגילתה שהיא בוערת ממש מאש עצומה ,הילד שנולד לה (בצורה קלילה ומהירה) היה בידה והיא קפצה מלאת אנרגיה יותר מאשר הייתה אי פעם על רגליה . היא החלה רצה כשהיא בוערת באור אדיר ,נראית כציפור אש מרחוק דרך המבנה של צ'ין ,שוברת קירות ודלתות כקיסמי שיניים ומעיפה אנשים שניסו לעמוד בדרכה כאילו היו קש המתפזר ברוח. במקביל לכאוס שהתחולל בתוך המבנה השמיים הבהיקו באור לבן ומהרקיע התקרב מטאור עצום שהפך קטן יותר ויותר ככל שהתקרב לאדמה ,לובש צורת גריפון כביר. החיה הפכה מוצקה לחלוטין בדיוק כשהגיע לכמה מטרים קרקע ,פולטת אור וחום. החיה אחזה בידי תומוקו הפרוסות כשבדיוק פרצה מקיר המבנה ,נושאת אותה מעלה לשמיים. אלפי סרטים התחוללו בראשו של תומוקו כאשר היא נזכרה בחיים הקודמים שלה ,נהיית מודעת למהות שלה ולכך שאל השמש העניק לה את כוחו. חוץ מכל ,אהבה ישנה לשאלת שלאות התעוררה שוב לחיים בליבה.

תומוקו המשכה לעוף ללא עצירה במשך שעות רבות עד שהגיעו למקום שתומוקו ידעה באופן מוחלט שהוא מוגן ושם היא עצרה והיא ,ילדה והגריפון שקעו בשינה עמוקה

* * *

עד היום תומוקו מתעבת עבדות מכל סוג , היא המשחררת הגדולה והזוהרת של העבדים משלשלותיהם . בנוסף היא מפיצת המידע , מלמדת קרוא וכתוב ,מלמדת טכנולוגיות ,מפרקת מיתוסים ונותנת מידע על כוחות גבוהים ,מספרת על ההיסטוריה ועוד. תומוקו מעולם לא חזרה לבית האציל שהיה בבעלותה והיא משליכה את רגשותיה לגביו על כל בעל עבדים אותו היא פוגשת . מאז אותה התעוררות היא מתפללת כל זריחה למציאת בנה וביתה יחד אם אחותה לאל השמש , חושבת על רצונה לפגוש בהם שוב . היא מחפשת אחריהם בכל שבט ברברים או בכל בית עבדים.תמיד יש לה הרגשה של אובדן ועצב בעקבות חוסר מציאתם . שינוי נוסף שקרה לה לאחר הלידה היה תפיסתה את האישה כבעלת כוח היצירה של החיים , קידוש השלמות הנשית והעצמת הכוח הנשי . לבסוף החוויות הפוסט תראומטיות שלה מהאונס שעברה גורמות לה לראות מין כדרך להשפיל ,לשלוט ולשבור את בת האדם , מאז אותה לידה היא לא הצליחה להיות אם גבר בנקודה אינטימית (כאשר ניסתה פעם אחת היא התמלאה בתחושות גועל בכל גופה).

* * *

לאחר שהתעוררה מהמנוחה על כר הדשה שבשממה היא החלה צועדת אם ילדה לעבר כיוון שהיא לא הכירה אך הרגישה מחויבת לצעוד בו . היא צעדה שבועות שלמים ברגליה ולבסוף הגיעה לנקיק נעלם בין הרים מחוסים ביערות עד עצומים וכשעברה בתוך הנקיק חשה כיצד כל גופה בוער כביום הלידה וציפור אש זינקה מגופה למרחק מאות מטרים באוויר . מכל רחבי הנקיק לפתע החלו זורמים מאות ואלפי אנשים , הם כיתרו אותה והשתחוו מולה. האנשים סיפרו שהיא המלכה-כוהנת הקדושה ששלטה בהם לפני מאות שנים וניבאה שביום אחד היא תחזור. הם נשאו אותה ברוב כבוד לעולם עצום הנמצא במרכז היער , אולם בגודל טירה שלמה ושם בתוך מבוך עצום של עצים בצורות שונות נח במרכז הקומפלקס ,כדור אור ירוק עצום. היא שלכה את ידה לגעת באנרגיה כשהכל התמלא מסביבה באור . היא זכרה באותו חלקיק שניה את כל החיים הקודמים שלה כסולרית בעידן הראשון . היא נזכרה באהובה שלנכד ובאל המרושע שרצה את נשמתה לעצמו , היא זכרה את הכלא העצום שאליו הגיעה ולאחר את הידיעה של מי היא ומה היא באמת. במרכז האור ריחף שריון מדהים ביופיו ששינה כל רגע את צורתו , כשהיא נגעה בו הוא פסק להשתנות . היא לקחה את השריון ממרכז האור ובידיעה שהוא שייך לה לבשה אותו , מקבלת באותה שנייה את אבן החיים על ליבה . לאחר כל זאת היא יצאה מהאולם הגדול ופסעה לאנשים שקיבלו אותה ממקודם . מהם הבינה שכאלף שנה לא הגיעה למקום והיא הייתה ידועה כאגדה בלבד ושבתור אותה דמות היא חופשית לעשות אם השוכנים במקום כרצונה . הדבר הראשון שעשתה היה להדריך אותם לפי התפיסה של צדק , אהבה וחמלה ולא להביא עוד אנשים מבחוץ. לאחר חודשים רבים במקום היא חשה רצון בוער (ועליון) בקרבה לצאת שוב לעולם וידעה שלא תוכל לקחת את בנה יחד עמה ,אבל בנפשה לא יכלה להשאירו מאחור (משום שלקחו לה כבר שני ילדים ,היא רצתה לגדלו בעצמה , יש המוני אויבים שירצו לפגעו בו והיא לא תהיה באזור…) ולכן היא צעדה לספריות הגדולות של האילומיניטד ושם חיפשה פתרון . היא מצאה לחש שיקשר בינה לבין הילד , על כל רצון שלו ליצור קשר אתה היא מרגישה ובחלומותיהם הם מחוברים – היא יכולה לקחת אותו או לנוע אליו בכל זמן שיידרש .

הילד החזיר לה למעשה את מידת הרחמים , האהבה והתקווה בעולם , כיום הוא בן שלוש .

השריון שהיא מצאה בלב המאנס היה אחד בעל יכולת שינוי צורה ולבישת תחפושות ,בתוכו נעוצה אבן הנותנת לה כוח חיים איין סופי .

האהבה שחשה כלפי אהובה האמיתי מהחיים הקודמים עדין קיימת , למעשה היא חשה שהוא חיי ונושם בעולם , לעיתים מקבלת חזיונות למקומות שהיה בהם ,מרגישה את רגשותיו ויודעת מתי הוא נמצא בסכנה . סיפור האהבה הוא באהובה שמת במלחמה עצמוה נגד שד כביר , שליח של אוסף הנשמות רצה בו משום שהיה כול כך יפה ובכך שהצביע עליו כשודד ושומר נשמת אהובה שולל האל מתפקידו ביו-שן למקום חסר חשיבות במזרח . האל שזעם על הפעולה קילל את תומוקו בנבואה המשקפת תמיד את העתיד ונושאת שבירת אוהבים (הקללה פועלת עד היום ועד היום האל הזה רוצה בהריסתה ). תומוקו בניסיון שלה להציל את אהובה (שנמכר על ידי האל למסדר הנחושת של הסידרלס בזמן הבגידה) נלכדה יחד עמו

תומוקו איננה יודעת שהאהובה שוחרר (מהכלא שבו גם היא נכלאה) לידי

" האריה הטמא הראשון " והפך לאביסל . האביסל משפיעה עליה כמו שהיא עליו ורגשותיהם נוגעים אחד בשני באופן מתמיד . היא אוכלת בשר אדום ואוהבת בשר עד מעוד ,אוהבת את הלילה והשמים הריקים (מרגישה חופש ובטחון בלילה) ,אוהבת אש.יש לציין שבנוסף פוקדים אותה סיוטים חוזרים ונשנים על האונס ,חטיפת אחותה והכלא שבו הייתה בעבר . לבסוף (בעניין חלומות) משום קשר בין חלומות שהדמות יצרה היא חייה אם הילד שלה באופן מתמיד ,בעוד שהמקום בו הוא מוסתר משמש כאומנת היא מבקרת את ילדה כל לילה וגם במשך היום לעיתים (בחלומות בהקיץ) ואם הדבר יידרש היא אף תוכל להגיע לעזרתו .

זיכרון אחד המשפיע עליה עד מעוד הוא הדמות שהייתה בעבר , היא הייתה מביאת אור , תקווה , נותנת החלומות , מביאת הצדק ונותנת אור הידע לחברה . היא מעריצה את הדמות הזאת ותמיד רוצה להתדמות אליה . לעיתים היא הופכת אליה בנקודות קריטיות של החיים (אז היא חושבת שהיא אותה דמות מהעבר).

במהלך המסעות של תומוקו מסביב למאנס היא הפכה למשחררת עבדים , מביאת צדק , אוזרת לנשים אף שלא חזרה עדין לא חזרה לבית האציל שהתעלל בה. במהלך המסעות היא פגשה את האילומיניטד שהציעו לה הגנה מבני הדרקון , הדריכו אותה ולימדו אותה רבים מהכוחות שלה . היא מודעת לבגידה ואפיוולנטית לגבי כל הראשים של המסדר . תפקידה הוא למצוא מוארים , לבנות מאחזים וללכת בלילות כדמות לבושת ברדסים ולעזור לבני האור .היא קיבלה מלווה שרוצה להיות מנהיג של מסגד , המלווה נע אחריה ללא הפסקה.

במהלך ההתקשרות שלה לאילומיניט והפעולות שלה מסביב היא נלחמה בעבדות במקומות ודרכים שונות. : היא יצירת מרכזים קהילתיים בהם היא מלמדת את העבדים ואנשים מסביב ידע מכל סוג .מורה ומדריכה , ארגנה עבדים למלחמת גרילה בתור מרגלים ומסיעים מכל סוג (מורכבת מעבדים בעיקר וחלקם אף הצטרפו לשרות האילומיניטד) והתנגדות לניצול מדומה של עבדים .

היא יצרה קשר אם נסיך רב עוצמה (אחיה) המורד באימפריה וקיבל את דעת תומוקו לגבי עבדים (בעקבות פגישה אתה ,רצונו בכוח עזר להתנגדות לאי המבוך ומרגלים\לוחמים) . הוא אסר על עבדות באזור שלטונו ומתנגד לעבדים מכל סוג מסביב (אל אף הערך הכלכלי שלהם)

תומוקו מחביאה את העבדים באותן ערים חופשיות או בקהילות עבדים משוחררים\ אזרחים להם היא מסייעת . האילומיניטד מסייעים במקומות מסתור שונים בהם היא מסתירה עבדים ואנשים שונים העוזרים לה משום שהיא "מוארת" . היא מקפידה לא לנוע אם מדים או סמלים שונים (שליחת השמש ולא בני האדם) ,היא לא נחמת למען אותו נסיך\אילומיניטד\שבטים אלה למען העבדים ועצמה .

היא יוצרה סביבה קונספירציות ואגדות ,מתחפשת לרוב ובעלת שם קוד " שופרר " שזה גיבור חצי דתי חצי לאומי שחיי בעידן הראשון ,ששחרר את עמו מעבדות .

מעמד העבדים מזדהה ומכבד אותה ,רואה אותה כחלק מהם ולכן גם מעולם לא נבגדה . היא משתמשת בטכניקות של התעיה ,היתממות ,אזרה מלוחמי גרילה שונים ואף איום על העבדים שאותם היא משחררת במהלך המסעות שלה . היא מודעת לניסיון לעשות קלף כפול מהעבד ,לשלוט בו למטרה פוליטית ומתייחסת לכל הסוגיה בזהירות.

בנוסף לכל אלו היא מנסה ללמד את ההמון קרוא וכתוב , להפיץ ידע על העל טבעי וטכנולוגיות שכבר אינן בשימוש ,לחפש אוצרות אבודים ואף ללמד את שפת העידן הראשון מחדש. תומוקו היא חסרת בושה לגבי עברה כשיפחה או כנאנסת ,היא מלאת זעם ורצון אדיר להגן ,לתקן ולהשלים את העולם למקום טוב יותר . היא חושבת שהעולם כך משום שאל השמש לא שולט בכל ושההיררכיה הרוסה והכל מנותק .

יחסיים חברתיים: תומוקו היא בעלת חברים רבים ,אנשים שונים ששמעו על דבריה והרצאותיה ,סוחרי עבדים שהפסיקו את פעולתם וניסו לחזור בתשובה והמוני אנשים שונים שיכולים להצביע עליה ברחוב . היא אשת קהל , מבורכת ומביאת האור להיכן שאין בו . יש אנשים רבים שחבים לה את החופש ,ילדיהם וחייהם לעיתים , רובם אינם שוכחים . לגבי חברים קרובים , יש לה שיפחה אחת שהיא הבריחה , מואר אחד במסדר האילומיניטד ועוד כמה אנשים קטנים שעינה קלטה אותם כאנשים רבי חסד . אין היא נוטה לשמור על קשר רב אם אנשים (חוץ מאלו שבמאנס שלה וחלק מהאילומיניטד – הצמרת) משום נטייתה לנדוד תמיד .יש לציין שהאילומיניטד אם זאת יוצרים אתה לעיתים קשר בעצמם (תפילה אחת לשבוע בערך). ביין ידידיה יש את אנשי הקשר שלה , אלו שהצילה ואחרים שסחפה בזמן ההרצאות שלה והשכנועים . הנאמנות הגדולה ביותר שלה היא לאנשי המאנס , לכוהני השמש , לאילומיניטד ולקשי יום .

אויבים יש לה לא מעט , הכל מאויבים עקיפים שאף לא מכירים את פניה (נסיכי סוחרים , חלק מהגילדה ,אצילים שונים ומחוקקים – שלא לדבר על כמה בני דרקון ) וכלה באויבים שהכרות שלה אתם היא אישית מעוד (האציל ששעבד אותה ,האל המודח שכלא את אהוביה וגרם לכליאתם למשך מאות שנים ). יש לה אובים שאף לא ידועים את היותם כאלו , השבט בורה (הברברים) העצום שלקח את אחותה ובני הספינה שחטפו אותה ואנסו אותה , רובם כנראה שכחו כבר את פנייה אך לא היא אותם . רוב אויביה אינם יכולים לעמוד מולה , רובם גם לא יכלים לפגוע בה (אלו האנושיים) ויכולים לעצבן אותה ,למשוך אותה ולמות . האחרים (בני הדרקון ,האל המודח ,הגילדה) רוצה להרוס אותה אם יוצא מהכלל (האל המודח) שרוצה לגרום לכליאתה מחדש ולהחזיר אותה לאוסף הנשמות שלו .

תומוקו חושבת שאחרים רואים אותה כאדם הרוצה להביא טוב לעולם , מתקנת חברתית , כוהנת שמש . היא בעלת נקודות חלשות שאפשר להכאיב לה בהן ובכך להביא את הזעמה , היא רגשנית ובעלת אמפטיה יותר מדי גדולה לבריאות שלה . היא מקריבה הרבה מעצמה ורודפת אחר חלום רחוק .

תומוקו בוטחת במעטים , באנשי המטנס וכוהני השמש . היא לא בוטחת לחלוטין באילומיניטד ואף באלו שהצילה . אדם שהיא בוטחת בו ביותר כמו חברה הטוב ביותר איננו קיים בינתיים (אולי חוץ מהכוהנת הקדושה שמגנה על בנה). חמשת דברים שהיא שונאת ביותר באנשים – גזל , אנוכיות , ושיעבוד אחר ,סדיזם וקור לב . התדמית והאופי שלה יציבים , נעים בין כעס ורצון לתקן את העולם ,להביא אור לחלשים . אנשים שונים רואים אותה צורה דומה, היא תמיד פלדינית , גאה דוברת האל ומביאת אור . בין הדברים שהיא תהיה מוכנה למות בשבילו זה בנה ,הדת של אל השמש והגנת החלש שמתעללים בו. כשהיא בצרה היא פנה לאל השמש ולאחר לאילומיניטד , לאחר שני אלו היא תפנה לאנשים השונים שהיא אזרה להם .

תומוקו נמשכת למין הגברי ,רואה אותם בכלליות בצורה שווה לה אך תמיד נעצרת באותו מקום אינטימי שהיא מעולם לא השלימה אתו. אפשר לעבוד עליה בעזרת קריאה לעזרה מזויפת , משחק אם ילדיה האבודים או אף זה שבמאנס , התקפה על המאנס תיקח את רוב תשומת ליבה וגיחוך על מה שעברה יוביל אותה לכעס וקור . אנשים המתגעגעים אליה בעולם הם שני בנייה וביתה, יתכן גם שאנשי המאנס .

את כל הידע שרכשה תומוקו למדה מחזיונות מהעידן הראשון ,מהאילומיניטד ומהמאנס שלה והכתבים שהיו בו . לאחר שהשתחררה היא רצתה לעזור לאנשים מסביבה על ידי תיקון חברתי ובעזרת מידה היא רוצה לעשות זאת. יש לציין שעד היום היא לא מצאה לחש שיכול למצוא את בני משפחתה אף שהיא יודעת שישנם כאלו והיא מחפשת אחריהם ביתר שאת .

אמונות\אישיות : היתרונות הגדולים שלה הם כוח הרצון שלה , היכולת שלה לשכנע בני אדם וחברים שלה שנמצאים במקומות שונים .חסרונותיה הגדולים הם ילדיה , רצונה להביא טוב לעולם , תשומת הלב שהיא משוכת ואויבים פוליטיים רבים.

מטרות קצרת שלה הם שחרור עבדים ,אפשור לאנשים להגשים חלומם ,להגן על נשים ולמצוא את אהוב האמת שלה. ארוכות הטווח הם להחזיר עטרה ליושנה (ממלכת העידן הראשון) ,להביא להפסקת העבדות , מציאת ילדיה וגידול בנה. מטרה כללית היא להיות כמה שיותר דומה ולשאוב כמה שיותר כוח מהדמות שהייתה בעבר. היא יודעת בליבה שהחיפוש אחר ילדיה יכול לא לעלות פרי , אבל היא לעולם לא תפסיק לחפש , את העבדות כולה אולי היא לא תצליח להפיל אבל היא לעולם לא תאפסיק לנסות , את אהוביה אולי לא תמצא אבל לא תיתן להם להיכלא בשנית ואם את העידן הראשון היא לא תצליח להחזיר היא תבנה אחד חדש .

הנאמנות הגדולה ביותר שלה היא לשמש ולילדיה , היא תצטרך אי פעם לבחור בין השניים היא כנראה תישבר (אף שעמוק בתוכה היא תבחר בשמש ותבקש ממנה להביאם לעולם הבא שלמים ורכים) . חשש גדול נוסף הוא שיאנסו אותה בשנית , שישפילו וינסו לשלוט בה דרך מין , פחד זה נובע מהעבר שלה והיא מתמודדת עמו בכך שלא שכבה עד היום מאז בריחתה (אף שהיו לה מחזרים שונים). כדי להתגבר על הטראומה הזאת יש צורך באדם שיראה לה שאין כאב וסבל במין ואינטימיות תקינה , ייתן לה להשתחרר לאט והרבה מרחב פנוי . היא לא מפחדת ממוות (ואף עברה אותו כמה פעמים) משום אותה אבן שנמצאת על לוח ליבה. פחד אחרון שיש לתומוקו הוא אובדן ילדים , היא תמיד חוששת ופוקחת עין גדולה על בנה , המאנס ולעולם לא תפסיק להיות מגוננת (אולי שנים לאחר שכל ילידה יחזרו אליה היא תשתחרר לאיטה). אם היא מגלה שבנה נמצא בבעיה היא תהיה מעוד מגוננת ומידית ללא מחשבה ארוכת טווח , לגבי יחסים אינטימים היא תדחה את ההצעה . תומוקו לא מדברת על יחסי מין אם אנשים מהסביבה ואם אדם ינסה לאנוס אותה הוא יסיים את חייו בכאבים גדולים. היא לא מגלה לאנשים על המאנס , רק לשני בני בריתה גילתה על בנה שמושכן במקום סודי . על אחותה ובנייה היא סיפרה רק לאילומיניטד ולחברים קרובים . היא לא תדבר על כך בפומבי ותדחיק את השיחה אם אדם אחר ידבר על כך .

תומוקו מאוד גאה בעצמה , שלמה וחסרת בושה לגבי עברה , מתייחסת לאנשים בסמכותיות ואחריות . היא רואה עצמה כבעלת תפקיד מהשמש וזכות לעשות את אותו תפקיד . את הזעם שלה היא מתעלת לפעולות עזרה לאנשים. תכונה שהיא הכי לא אוהבת אצל חבריה היא אכזריות ורכושנות לא לגיטימית . הרגל הכי מפריע שלה הוא העיקשות וההתמדה הבלתי נגמרת שלה למשימתה.

תומוקו יכולה להרוג , הפעם הראשונה שלמדה זאת הייתה על ספינת העבדים כשהרגה פירט שרצה אותה (הסיבה שלא הרגו אותה לאחר נכן הייתה שהוא הפר את פקודת הקפטן) . היא עשתה זאת בעזרת דחיפת מקל חד לתוך העין שלו , יש לציין שזה הרחיק את האחרים מלנסות היכן שהוא נכשל . מאז אותה פעם היו רבים אחרים בשל הגנה עצמית , ביטוי של זעם בתור שיפחה , לחימה למען אנשים אחרים בשורות האל , האילומיניטד ועוד . היא לא רוצחת בדם קר ,מוות הוא הכרחי לעיתים ואין לה בעיה להביאו בשם האל כשהמטרה נכונה . היא כמעט תמיד הורגת למען ההרג , מעטים (לרוב משעבדים ,אנסים וברברים מסוימים) היא הורגת למען הזעם ולעיתים אף לאט . אם אדם הורג אחר בסיבה ה " לא נכונה " היא תדבר אתו , תוכיח אותו ותנסה לגרום לו לחפר או להיענש על מה שעשה . אם אויב עושה זאת תגובתה תהיה חריפה הרבה יותר .

תומוקו היא מהפכנית , היא איננה אוהבת את השלטון הקיים ומנסה לשנותו על ידי נאומים , קשר לאילומנטי ולבני אדם אחרים . תומוקו קשורה לאילומיניטד ככלי , היא יודעת על הבוגדים הסידרלס שבראש הפרמידה וחוששת שלעולם לא ינסו באמת להחזיר את הסולרים לשלטון , לכן היא מקבלת את מילתם בצורה מוגבלת אך עדין משתמשת בהם משום שהיא יודעת שהדרך שהם עושים (אף שמטרתה היא בעיקר להעצים את כוחה) היא הדרך הנכונה .

תומוקו לא תוכל לחיות בלי חיפוש אחר ילידה ואחותה , אמונה באל ופעולה למען הכלל או ניסיון הגעה לדמות שהייתה בחיים הקדומים . אם היא הייתה יכולה לעשות חמש דברים לפני מותה היא הייתה מחפשת את בני משפחתה , מתפללת למענם ,משחררת עבדים , שולחת חלום לאהובה ומתפללת לשמש. עובדה חשובה שיש לציין היא שתומוקו מצאה את הבת היחידה של אחותה באחת מהפשיטות של על עיר עבדים ושם שמעה על היותה חייה עדין ,אומללה ופסיבית בבית הברברי שחטף אותה . היא חיפשה את אותו שבט אך גילתה לדאבונה שהוא נדד זה מכבר וללא עקבות שהצליחה למצוא . את הבת היא שיקנה במקלט רחוק ומוגן הרחק בצפון.

חלומה הגדול ביותר שלה הוא שהיא מוצאת את ילדיה , חוזרת למאנס וחייה אם כולם ,בנוסף לאהוב האמת שעומד לצידה כאשר הארץ כולה שלווה וצודקת . הסיוט הגדול ביותר שלה הוא שהיא שוב שיפחה , כלואה וקשורה , כל ילדיה נתלים מול חלונה ואל השמש נוטש אותה לבדה.

היא מעוד נאמנה בדרך החיים שלה לאמונותיה ולא חייה לעולם בשלום אם סוחר עבדים וקל בחומר אונס (כל עוד הוא לא מפסיק את דרכיו ונענש ,וגם אז יהיו בעיות שונות).

דרך חיים : הרוטינה היומית של תומוקו היא קימה , התפללות ,אכילה , צעידה ושיחה , לאחר מנוחה ותפילה , אחריה קשר אם ילדה ואז שינה (המלווה בסיוטים תכופים) ,התעוררות לעיתים וחוזר חלילה. אורך החיים של מטיילת ,צועדת כל הזמן למטרות חדשות (לרוב על גבי הגריפון שלה). למרגוע היא עומדת תחת השמיים הפתוחים בעניים עצומות , תחת השמש או שמי הלילה הריקים . היא מעוד אוהבת רוח הנעה במהירות וגשמים או סערות . היא סולדת מהים והנהרות הגדולים (סלידה אי רציונלית הקשורה לילדותה וספינת עבדים , נהר גדול וים הוא לא מקום בטוח) . השריון שלה תמיד עליה , משנה צורה לפי צורך ונשקה קרוב לכרית תמיד . היא לרוב נעה על סוסה (אליו היא נקשרת תמיד במיוחד) , היא אוהבת לבלות ולשמוח בחיים , במיוחד במקום שבו אנשים טובים ואין אכזריות , היא נותנת לעצמה לרקוד ולשמוח , מברכת את השמש . בתור נודדת היא מכירה מקומות בילויים רבים ,נקודות מסתור שונות ואזורים רבים שבהם תוכל ליהנות ולמצוא בני שיחה רבים . היא אוהבת זמרים נודדים שונים ושרה את שיריהם שוב ושוב, לרוב העממיים . במיוחד שירי אהבה ועצב .

אהבה מיוחדת שיש לה לאומן היא לאומן מהעידן הראשון שפרחיו וציוריו תמיד נראו חיים , הוא היה התגשמות פיזית של היצירה . היום רק מעטים מיצירותיו נשארו . . היא תמיד מבשלת וצדה את האוכל שלה או קונה אותו בשוק (ארוחה בסיסית ,כל אבות המזון , אוהבת במיוחד בשר וירקות אם משקה משכר קליל לקינוח). היא לעולם לא תאכל אוכל עבדים או תדבר אם אונס שיפחות בשלום.

אוכל האהוב עליה הוא ירקות בשרניים מבושלים אם בשר אנטריקוט מדיום ושכר טוב . המשקאות האהובים עליה הם יין ,שכר ,תה ומיץ אגסים . המנה האחרונה האהובה עליה היא עוגת גבינה טרייה אם פרורים. היא לא אוהבת אוכל חריף במיוחד ואין לה אלרגיה מיוחדת למאכל מסוים. הצבע האהוב ביותר עליה הוא צהוב וכחול סגול , הצבע הלא אהוב ביותר הוא אפור אם ירוק (צבעי הממדים של האציל ששווה אותה).

חבריה יודעים על המקום בו נולדה , על היותה שיפחה לשעבר ושעברה אונס פעמים מספר , הם יודעים על מקור הזעם שלה והדמות חיקוי שלה . חבריה יודעים על הבן שנמצא במסתור הם גם יודעים על האילומיניטד ,על יכולתה לזכור את העבר , על ההתעוררות שלה ועל המלווה שלה.

הם אינם יודעים על המאנס ,מקום המסתור של בנה , על אהוב האמת שלה וסיפורו ,על שני ילדיה האחרים ,את הפרטים המדויקים של הזמן בו הייתה שיפחה וחייה לפני כן .היא נוהגת להנות כמה שניתן במשך היום ונרגעת תכופות אם בנה.

כלי מוזיקלי אותו לא אוהבת הוא התוף , צלילים תמיד גורמים לה תחושת חוסר נוחות , המוזיקה האימפריאלית של בני הדרקון גם היא לא אהובה עליה בכלליות .

החיה הלא אהובה עליה ביותר היא נחש החנק (בולע , כולא , זוחל , מהפנט , אוכל את כול הגוף שלם ,אדמה ) והאהובה היא הענפה (חופש , יופי ,חן ,שמים).

מערך שמות

שם האציל : עיני ספיר

אחות האציל : רעם

בית משפחת האצולה : דנאל- ניד

ספינת נוגשי העבדים : החץ של אליס

הבן הראשון : פארסט – ליב

הבת השנייה : וואיט – פלאוור

הבן השלישי : תרי- הווף

מאנס : יערות שרשרת האור

האלמנטל : רדמיר

הגריפון : שמים כחולים

הרוח המזומנת : נגאט

אילומוניט חבר : יהלום נכסף

סוחרת עבדים: שוקימיטו

אח בחור (ברח, נעדר) : רוקאי ,שר הברק

אח שני (מת בפלישה) : תתון

אח שלישי (נעדר) : קיוקי " הרץ על העשב"

אחות (נלקחה לברברים) : ראאיה

אבא (מת) : טוגא

אמא( מתה) : בישל

בת האחות : לורי

שבט ברברים : הא-בוס

שליח האל האויב : אוספת הנשמות

אהוב אמת : צל הלהבה (קרן איתנה)

דמויות בלי שחקן חשובות

פארסטט-ליב (בן ראשון) :

מטרה משחקית : פארסט ליב הוא ילד כבן תשע , תאום לא זהה לוואיט-פלאוור ,תפקידו בעלילה הוא לשמש צל טרגי המניע את תומוקו בחיפוש אחריו.

רקע : פארסט-ליב הוא עבד הנולד לאציל ממעמד בנוני ולשפחה בטירה בשם טולנה. כשבע שנים חי אם אמו שהגנה אליו ,חיבקה אותו ותיפלה בו בכל דרך שרק יכלה כאשר פארסט-ליב רואה אותה מוכה ומעונה לנגד עיניו למען לא יפגעו בשערו . לפני כשלוש שנים הם הופרדו בכוח כאשר אציל בשם עיני ספיר מכר אותו ואת אחותו למרבה במחיר.

אותו יום היה טראומתי במיוחד בשביל פארסט-ליב כאשר הוא רואה את אחותו נקרעת מבין ידיו ושומע ברקע את אמו בוכה וצורחת . פארסט-ליב הקשיח את ליבו ונשבע בשבועה לשמש שהוא לעולם לא יראה חולשה כלפי מעבידיו ושהוא ימצא דרך לברוח ,לחזור לאחור ולהציל את אחותו ואמו.

לאחר המכירה הוא נמכר להיות עבד בית העוזר לטיפול בילדי האצילים המקומיים אך נאסר אליו לצאת מתחומי המבנה . פארסט-ליב שזכר את היחס הקשה שקיבלה אמו ניסה לפעול בצורה סמויה למען השחרור שלו. לפני כשנה הוא ברח מהטירה בה הוחזק דרך שקי הזבל שהושלכו מהמטבח והכל משוטט ברחובות בצללים ,הופך לילד רחוב ,פושע קטן המחפש אחר אמו ואחותו .

לבינתים הוא לא מצא את אחותו (נמכרה לעיר אחרת) אך הוא מחפש אחריה ולאחר שימצא אותה הוא יתכנן יחד אתה את חילוץ אמו.

מניעים : מאז אותו יום שנמכר הוא נסגר כלפי העולם החיצוני ,הוא לוחש לאמו בתפילה את חלומותיו ואת מכאוביו אך לא לאף נפש חיה אחרת ,הוא מחפש כאחוז קדחת דרכים לשרוד ברחוב והפך לאלים ומחוספס כדי שלא יפגע ,חסר לו מאוד האהבה שקיבל מאמו ומאחותו . כיום מה שמניע אותו זה אוכל ושינה ,בריחה מלוכדי עבדים וחיפוש אחר משפחתו.

דרכי הסגת המטרות : פארסט-ליב מתחבר ונפרד ללא הפסק מכנופיות ,מבצע פעולות לאנשים מפוקפקים ומכייס לשם הגנה וכסף ,הוא תמיד מביט על כל עבדי הבית ומחפש שפכות ילדות בכל מקום שהוא יכול ,אין לו תוכניות לטווח רחוק . הוא לא יודע בדיוק מה יעשה אם ימצא את משפחתו אך גם לא חושב על זה.

רעיונות עלילתיות : הוא יכול להיחטף על ידי פיות \ נוגשים \כנופיה מסוכנת \כת אפלה ,הוא יכול להסתבך בצרות שלא ידע שהוא נכנס אליהם ,אולי האציל עני כסף ימצא אותו וייקח אותו לעצמו

וואיט פלאוור (בת ראשונה) :

מטרה משחקית : וואיט פלאוור היא ילדה כבת תשע ,היא תאום לא זהה לפארסטט-ליב ,תפקידה בעלילה הוא לשמש צל טרגי המניע את תומוקו בחיפוש אחריה.

רקע : וואיט פלאוור נולדה לאציל ממעמד בנוני ולשפחה בטירה בשם טולנה. כשבע שנים חיה בפחד ובחוסר בטחון מתמיד בתוך טולנה כאשר מגיל צעיר אולצה לעבודה קשה מעוד משום הקנאה של השפכות האחרות לאמא. היא זוכרת את אמא כאדם פראי ,מלוכלך שירקה מתי שרק יכלה לפני אדונה ומשום כך לעתיים אף התביישה בה. אמא מצידה ניסתה תמיד להגן עליה בספיגת העונשים בעצמה וחיבוק אוהב מתי שוואיט-פלאוור רק רצתה בו.

וואיט-פלאוור גדלה להיות ילדה מבולבלת ,לא מודעת כיצד ואך יש להתייחס לאדונים שמעליה אך לא הייתה בעלת רצון חזק כשל אמא ולכן שירתה בהכנעה את השפכות השונות .

לפני כשנתיים היא נמכרה במכירה פומבית לעני כל כשהיא נקרעת מידי אחיה ושומעת את צרכות אמא במרחק . הבושה והפחד שהיא ספגה גרמו לה להפוך לאילמת מאז אותו יום כאשר היא עדיים סובלת מסיוטים כל כמה לילות מאותה מחירה איומה.

וואיט-פלאוור נמכרה לבעלת עסק בידור שרצתה להפוך אותה לרקדנית צמרת שתנעם לאצילים השונים במשתים רבים והחלה מתנהגת אליה ביד ברזל וביחס שדמה לזה שקיבלה בטולנה .

כיום היא עוברת כל יום אימונים מפרחים לאורך שעות רבות ,שבורה פנימית ומפחדת מלהתנגד לכל דרישה של המורה שלה ,אנשים מתייחסים אילה כאל אילמת וככלי בלבד לבידור עתידי.

מניעים : וואיט-פלאוור רוצה לא להיענש ,לחיות בשלווה ולישון רוב הזמן אך רצונותיה האמיתיים הם להשתחרר מהעבדות ולמצוא את אמא ואחיה (אך היא חסרת תקווה לדבי דברים אילו). היא מעוד מפחדת מהיום בו היא תהיה מספיק גדולה כדי לבדר את האצילים (בעוד כשנתיים) משום שהיא יודעת שאז גורלה יהיה כשל אמא אך כוח רצונה לא יעמוד לה .

דרכי הסגת המנועים : וואיט-פלאוור מנסה להיות ציטנית כמה שניתן וחושבת על אמא ואחיה רק כשהיא לבד (אז היא בוכה בקול חלש מאוד) . היא אומנם מפחדת מהבגרות שלה וסיום הלימודים כרקדנית אך אין היא יודעת כיצד להתמודד עם פחד זה ולמנוע ממצב זה להתקיים. היא לעיתים חושבת לפגוע בגופה (דבר שיגרום לה לא להיות רקדנית) או להתנגד כמו אמא אבל היא לבנתים היא מפחד מידי מכדי לפעול (אבל בעוד כשנה וחצי היא תעשה אחד מהשניים למען חמיקה מגורל אמא).

רעיונות עלילתיים: לקפוץ על הזדמנות לברוח ממצבה ,להפוך לקורבן שיש להצילו ,להיחטף או להיקנות למטרה אחרת (כת \ משפחת אצולה אחרת) ,לברוח עם אחיה ? .

שר הברק או בשמו הפרטי רוקאי (אח בחור ,לא נעדר) :

מטרה משחקית :משמש איש קשר של תומוקו ,בן משפחה שהקשר הרגשי אתו הוא מרוחק וקריר ,יש כמובן אפשרות להפוך אותו לבן משפחה קרוב יותר רגשית.

רקע: רוקאי הוא גבר כבן 25 שנולד בנהר שקט ,בכפר ילדותו תמיד דרשו ממנו להראות הכי הרבה יוזמה והניחו על כתפיו תמיד את כל האחריות למעשי אחיו ,הוא היה מתבגר מתוסכל שתמיד באו אליו בדרישות שלא התאימו לאופיו הנהנתני ולמרות שביצע כל מטלה שהטילו עליו לא הרגיש מעולם נוח בביתו. רוקאי זוכר את תומוקו כילה צעירה ,פראית ולא מחונכת שכמו הוא לא אהבה את הבית שלהם אך לא כמוה הוא ברח על גבי ספינת מסחר ששטה לכוון נקסוס ומשם הפך לשומר שיירות מסחר. הוא נהנה שנים רבות מההרפתקה ומהמסעות בתור שומר אך לבסוף שגם תפקיד זה שיעמם אותו ורצונו בכסף גדל הפך לשודד וגזל כספים רבים עד שעלה בידו לקנות מאחז וצבא קטן לשימושו האישי. רוקאי המשיך לגדול בהשפעתו על דרכי מסחר ,אגד עוד ועוד אנשים עליו והתחרה על שליטה ומסים בדרכים רבות.

לפני כשנה וחצי ראה על דרכך המובילה למצרו הראשי אישה בעלת מראה שלא יכל שלא לזכור ,הוא הקפיא באחת את האמבוש שהתכוון לעשות על השיירה שאותה הובילה (של עבדים משוחררים) ובכך נפגש לראשונה זה עשר שנים עם תומוקו אחותו.

מניעים : הוא רוצה " ליהנות בחיים " ,כוח וסמכות ,צבא גדול ,ועניין ,הוא לא עושה דבר שלא מגרה אותו ומעוד בררן . מעלה טובה שלו היא שראשו תמיד מחפש דרכים שונות לניצול מצבים שונים לטובתו.

דרכים להשגת המטרות שלו : רוקאי אוסף ניצולים משיירות שנשדדו ,להיות בצבאו ,נותן "הגנה" לשירות שונות ,יוצר הסכמים עם בעלי כוח שונים שבסביבה שלו ,מארגן אנשי מלוכה שיפעלו בשמו ומחזק את המבצרים שלו כל העט. מטרותיו הארוכות טווח תמיד משתנות ,כעט הוא רוצה עוד ועוד עושר ,כבוד וצבא אך יתכן שזה ישעמם אותו בעוד כמה שנים ואז הוא יעבור הלאה לדבר הבא שמלהיב אותו.

רעיונות להרפתקה : רוקאי אוזר לתומוקו להסתיר ,להניע ולשכן עבדים משוחררים אז הוא יכול להסתבך עם הגילדה ומחפשי עבדים שונים ,אולי הוא יתלהב מדבר לא נכון (אפל) שישחית אותו ,יתכן שהוא ישדוד את האדם הלא נכון (חזק מידי בשבילו או שהחברי הקורבן ירצו נקמה). אולי הוא יבקש עזרה נגד שר צבא אחר.

שבט הא-בוס (שבט ברברים שחטפו את אחות הדמות והרגו את אביה)

מטרה במשחק : לשמש ככוח שהדמות שלי רואה באור ניטרלי עוין ,מחפשת בזכות תחקור אנשיו את מיקום אחותה .

רקע : אנשי שבט זה הינם גדולים ושריריי ם (הן הנשים והן הגברים) ,החוסן והלבוש שלהם מעוררי יראה ,לרוב לובשי פרוות ונושאי נשק אבן ועץ ולעיתים נדירות שריונות עור מחוזקים אך לעלום לא נשקי ושריונות מתכת אותה הם רואים כחומר טמא. בני הא-בוס אינם מדברים בשפה קולית אלה בשפת סימנים ולעיתים הם בעלי יכולת של זיכרון קבוצתי (בעלי גישה חצי רצונית לתת הכרה קולקטיבי) . בני הא-בוס מקדשים את הטבע ,בעלי קשרים חזקים מעוד עם רוחות שונות באזור מגוריהם ולרוב נודדים ,לעיתים בעת בצורת הם תוקפים שיירות או כפרים בודדים אך לרוב מתרחקים מאזורי ישוב. בני השבט נהיים אלימים ומסוכנים בעת האביב כאשר אל הדוב (רוח נקמנית) שוררת בהם ,דוחפת אותם להקריב לה מזון רב ,לשדוד עירות ,לחטוף נשים לבריתות נישואין ותחרויות בין השבטים השונים. הרוח יכולה לתקשר עם עד מאה בני שבט בו זמנית (בדיבור חלום) ,להעניק יכולות פיזיות מוגברות לאלופיה ואף לזמן דובים מהיערות. ללוחמים הגדולים ביותר היא מעניקה פריון ומזל רב ולאחר הקרבות היא מרפא את פצעי כל לוחמיה.

מניעים : לרוב אנשי שבט עזי רוח ,חשדנים ,מסוגרים בתוך עצמם ,כל אביב רוח קרב מתלבה בהם ומניעה אותם לכיבוש ,הרס ותחרויות רבות עוצמה אך בכל חורף הם מסתגרים מחדש ,כמעט בתרדמת במערות סודיות בצדדי ההרים. מטרותיהם לרוב קשורות לשרידה ,פולחן רוחות האבות והרוח הגדולה של הדוב ומטרות שונות פנימיות.

דרכי הסגת המטרה : לרוב הם לא מתעניינים בעסקי אחרים ומתרכזים בענייני עצמם אך באותם זמנים סוערים הם לרוב מחפשים ישובים מבודדים וחלשים ,שיירות קטנות ועוד כהנה למען תקיפה . בזמן האביב הם צדים ,מאכסנים מזון ,מחפשים מחבואים לעת החורף (הם בנדידה תמיד אף שמעגלית משהוא) ומתפלים במשפחותיהם .

רעיונות להרפתקה : חוץ מהמובן מאליו ? (האחות ) ,חיפוש עקר אחרי קבוצה הנודדת תמיד ומתחבאות בזמן החורף , שמועות ואגדות מיסטיות על אנשי דוב היוצאים לצייד וכיבוש בעת האביב ,צורך שיתעורר ויגרום לכך שהדמות תצטרך להגן על בני השבט או להשתמש בהם, פוליטיקה של רוח הדוב הקדומה בנקודות שונות.

לוחמי גרילה

מטרה במשחק : לשמש ככלי בידי הדמות וכאחת הדאגות הגדולות ביותר שלה …. .

רקע : לוחמי הגרילה הם קבוצה גדולה של עבדים משוחררים שהדמות הביאה לחוף מבטחים אבל הם נענו לבקשתה והצטרפו למאבק שלה בעבדות . ההיסטוריה שלהם מגוונת מעוד ,יש מהם בכל צבע ,מין ,לאום (אף שלרוב מאזור המזרח וממעמד נמוך) ,גיל ותעסוקה . בתוך צבא הגרילה אין אנשי נשק בלבד אלה סיירים ,גנבים ,טבחים ,מטפלי ילדים ,אנשים עם כסף ושודדים . הקבוצה היא ענקית ומגוונת מאוד אבל המאחד את כולם הוא הרקע והאחוות עבדים (לעולם אבל לעולם לא להלשין) ,הם חשאיים ומסוגרים ,חלקם אף עובדים מתוך האילומיניט ודרכם .

מניעים : לחיות חיים נורמאלים ,לשחרר בני משפחה ,לנקום במשעבד ,להפסיק את העבדות ,לשרת את שופרר ,לעזור לאילומיניט ולתת יד לחבריהם לצרה . יש שאף הגיעו לשם בכך שברחו ממשעבד אחר… .

דרכי הסגת מניעים : שוד ,מעקב ,הסתננות לחוות עבדים ,חטיפה של עבדים ,שימוש כקשר בין עבדים בתוך ומחוץ לחוות עבדים ,שליחים ,גנבים ,לוחמי גרילה ,מוצאי מחבואים ,מכיני אוכל

רעיון להרפתקאות : נשבים מחדש ,בקשה לשחרור עבד מסוים ,בוגד בין השורות (רעיון מסוכן עלילתית) ,עבד מתוסכל ,מציאת מחבוא או ערוץ בריחה טוב ,הגנה על המשוחררים .

ראאיה (אחות של הדמות)

מטרה במשחק : אחותה הגדולה של תומוקו בגיל כמעט 30 (שנה וחצי הבדל בין האחיות) . היא משמשת כמניעת עלילה טראגית באמצעות כך שהדמות תחפש אחריה ,אבל בעלת סיפור עם תפנית מפתיעה …

רקע : ראאיה הייתה נערת כפר עליזה שתמיד רצתה להרשים את הוריה שהייתה זקוקה לגיבוי וחיזוק חיובי מהסביבה לגבי חייה. אף לראאיה היו רצונות ,פחדים וטענות לגבי מצב הכפר ומשפחתה היא שמרה על דעותיה לעצמה ורק לאחותה הקטנה היא לחשה בסודי סודות את דעותיה. בחיי היום יום היא הייתה האחות " המחנכת " של תומוקו ,הן עשו הכל ביחד ונקשרו עד מאוד והיו מעורבות לחלוטין בחיי אילו באילו. ראאיה חיה שלוש וחצי שנות נישואין לגבר בשם פון-מאוו (אדון עשיר ומבוגר שגר בכפר הדייגים בליית בררה בעקבות צוואת אביו). ראאיה הרגישה מבוישת ,קטנה ולא מתאימה לאותו אדון עשיר אך היא פחדה מלפעול ולא חשבה שיש בידיה כוח לעשות דבר בנידון. תומוקו שימשה יועצת ,שליחה ותריקסטרית לאחותה הגדולה ואשת סודה גם בעניינים אילו (אחותה היא זאת שלימדה אותה על מין בראשונה ,דבר שנטפס לה אז כמוזר ,מבהיל אך בעל פוטנצייל להיות מהנה). לאחר אותם שלושת שנות נישואין (ללא ילדים) באה פשיטה של ברברים מהובס וחטפו אותה ,הורגים את אבייה ונושאים אותה צורחת למרחק. ראאיה עברה התעללות רגשית ופיזית אך לא מינית ,היא לא הבינה את סיבת הלקיחה שלה וחששה עד עומקי נשמתה עד שהביאו אותה לפתח המערה של כוהן רוח הדוב הגדולה. הכוהן המוזר טען שבראאיה יש כוח רב ופוטנצייל גדול ,הרוח הגדולה אוהבת את ראאיה ובכך היא קדושה ואין לפגוע בה.

מאז אותו זמן עברו כבר תשע שנים בהם ראאיה משמשת ככוהנת ודוברת של הרוח כאשר כל אביב היא משמשת כבת לוויה (והכוונה לענייני מין) עם הרוח בעצמה ,יש לה כוח פוליטי ויש איסור מוחלט על פגיעה בה. ראאיה ילדה שלוש ילדים ,שניים לשני אנשים מזדמנים שניהלו אתה רומן והשלישי לרוח עצמה. טרגדיה נוספת שקרתה לראאיה היא שלפני שש שנים היא שלחה את ילדתה (לורי) לחניכה עם הכוהן הראשי למשך חצי שנה בעוד שראאיה נאלצה להישאר מאחור – השיירה שצעדה לאותו מקום קדוש הותקפה על ידי נוגשים ….. .

מטרות : למצוא את אחותה ,לדאוג לכך שלא יפגעו בה ,לשמש ככוהנת גדולה ,למצוא דרך לברוח ממצבה (לעיתים רחוקות , לא רע לה אבל גם לא טוב ,היא לא באמת מאמינה באותה רוח דוב… ).

דרכים להסגת המטרות : היא ממשיכה לשחק את תפקיד הכוהנת ומלוות הרוח הגדולה ,שולחת סיירים לחפש אחר ביתה (או השיירה הספציפית שלקחה אותה) ,לחפש דרכים בהם תשכנע את רוח הגדולה של הדוב לשחרר אותה מנדריה מבלי להיענש קשות … .

רעיונות להרפתקה: חוץ מהמובן מאילו ? ,הרוח יכולה להשתמש בה (תמכור אותה ,כמלווה למקום מסוים ,ככוהנת) ,ניתן שתומוקו תמצא אותה במקום שהיא אוהבת ושטוב לה ותעזוב אותה שם… ,אולי מעמדה הקדוש ייתמותת בגלל דבר מה ,אולי תיחטף ? (משמעם…).

לורי (בת אחותה של תומוקו ,אחיינית)

מטרה במשחק: לשמש ככלי להנעת הרפתקה אחת או שניים בהקשר של הדמות שלי בתוך המאנס שלה .

רקע: לורי היא ילדה כבת שבע שנולדה בשבט הובאס לאמא ראאיה ואביה " רוח הדוב

הגדולה " באחד מחגי האביב. מאז ילדות התנהגו אליה בצורה מלכותית ,בכבוד והוד ,לימדו אותה מילדות דברים רבים וגירו אותה כך שתתפתח מהר יחסית לגילה ביכולת המחשבה שלה. התברר מאז גיל צעיר מעוד שלורי יכולה לראות בכל זמן ומקום רוחות לא גשמיות ,היא הבינה את מחשבתן והדרך לפנות אליהן עוררו התפעלות בקרב אנשים רבים שהתייחסו אלה כגאונה קטנה ,בוגרת בגוף ילדה (מבחינת מושא לשיחה כמובן) וכמעה מזל. למרות יכולת התקשורת וההבנה של לורי היא אהבה מאז ומעולם לשחק ככל הילדים והיכולת שלה להבין חיות ואף לתקשר עמן באופי בסיסי הוביל אותה להיות מנהיגת קבוצת הילדים האהובה על הכל. באופן כללי היא ילדה שמחה ,חייכנית ,בעלת תפיסה עצמית גבוהה (יותר משל ילדה רגילה) ובעלת הלך מחשבה בריא.

לפני כמעט כשנה לורי נלקחה מאמא זמנית לשם חינוכה במקום קדוש לעמה (אותו היא ראתה באמת ובתמים כדת ותרבות עליונים ,לא כמו אמא) . לורי הייתה מעוד עצובה ובכתה רבות ,דיברה עם רוחות שונות אך דבר לא הועיל ולבסוף כשבוע לאחר שנפרדו מהמחנה הגדול כיתרו אותם מכל עבר לוחמים שאחזו ברשתות ,דהרו על סוסים וצרחו בקולות מפחידים. לורי נחטפה מקרבת המדורה הראשית ונשנאה לכלוב גדול שם שכנו נשים וילדים רבים אחרים אותם לא הכירה . בתוך הכלוב היא פגשה לראשונה ילדים ונשים שלא משבטה ושלא דיברו את שפתה אך היכולת הנהדרת שלה לתקשר סייעה לה גם הפעם (יש לה תבונה רגשית מעוד גבוהה ! ).

הנוגשים התעלמו מלורי ,מתעללים לעיתים בנשים שבקרונות העבדים ורק לעיתים רחוקות מתייחסים אליה ,לורי לראשונה גם פגשה רוחות שהתייחסו עליה בעוינות ואכזריות ,כאלו שהבריחו את ידידיה מלעזור לה (רוחות שמסיעות לנוגשים).

שבוע לאחר החטיפה ,זמן מפחיד שנצרב לעד בזיכרונה, הותקפה שיירת הנוגשים בעצמה על ידי ציפור ענקית מהשמיים ודמות אישה שסביבה שובלי אש ,מכל מקום קפצו על הסוסים והעגלות אנשים שצרחו בקול חזק אף מהנוגשים ושיחררו את כולם. לאחר זמן התברר ללורי שהמצילה של השיירה היא אחות אמא (דודה) ולאחר ימים רבים של איחוד תומוקו הביאה אותה (אישית) לשרשרת היערות הזוהרים (המאנס).

לורי חייה במאנס כבר זה שלוש חודשים ומקבלת יחס חם ואוהב ,היא התחברה על ילדים רבים ויצרה קשר עם רוחות רבות באיזור . חשוב לציין שללורי יש משפחה אומנת השומרת ומתפלת בה כאילו הייתה ילדה שלהם ויש יחסים חיובים הנרקמים בין הזוג והיא .

מטרות : לחזור לאמא ,ללמוד על הרוחות באזור ,לגדול ולהיות אשת דיפלומטיה ,להיות אהובה

דרכי הסגת המטרה : להפוך לחברה של כל הילדים …, להיות ילדה טובה במשפחה האומנת ,לשחק עם כל הרוחות באזור ,לשאול כל הזמן על אמא הביולוגית ,לברר את שלום תומוקו תמיד.. .

רעיונות להרפתקה : להיחטף על ידי רוח שרוצה בה ,להרגיז או לרצות לעזור לרוח ,לשמש כמעבירת מידע ,שבט ההובס מחפש אותה תמיד (בשם רוח הדוב הגדולה) ," לצאת לחפש את אמא לבד " ,להיאבד היכן שהוא .

אדון הקרנות

מטרת משחק : לשמש כבן ברית חשוב וחזק בעל השפעה רבה , במסגרתו הוא יכול לשמש כמכוון של הדמויות וליצור מערכת יחסים ייחודית איתן.

רקע : אדון הקרנות הוא אדון רב עוצמה שהגיע לבריאה מהכאוס לאחר שהתעניין בעולם האדם ורצה לחקור אותו ,חשק בו ככל הפיות. בהתחלה אדון הקרנות היה ככל הרקשסות ,הוא יצר עצמו מכוח רצונו וניסה להשליט את עצמו ותפיסתו הפנימית על הסביבה. ככל הפיות הוא גם התענג על התנסות ברגשות ומצבים כאשר האלמוות שלו ודרך מחשבתו ה" ילדותית " הביאה אותו להתנהג ככל הפיות רבי העוצמה וכאויב לבריאה.

השינוי החל לפני מאות של שנים כאשר אדון הקרנות התנשא ברגש חיובי כלפי בני האדם (מתוך ההתנסות) ,הוא גילה שהאנרגיה שהוא מקבל מרגש כזה איננו חזק כמו אם יגרה רגש שלילי או יתלוש את התודעה של בן התמותה אבל המהלך איננו מסרס את בן התמותה ליצור עוד אנרגיה ויותר מכך בן התמותה לא מתנגד לתהליך ואין צורך בקסם שישעבד את כוח רצונו. באותם זמנים התחוללה מלחמה נוראה בין " אב שמיים " ובני טיפוחו ,אנשי הלטה והפיות . הקרבות החוזרים הטישו את הבריאה כמו את אדוני הפיות ואדון הקרנות צעד קדימה והציע הסכם .

ההסכם טען שגגות היער יהיו שיכים לבני התמותה והחוקים ששוררים שם הם שלהם ,פיות המגיעות לשם נמצאות תחת חוקיהם וכך אין פיות פולשות לתחומם. בני התמותה הצועדים על פני רצפת היער וכמה עשרות מטרים ממנה (עד חמישים מטר ) שייכים לפיות וכל בן אדם הצועד באזור זה נתון לחוקיהן . לפי החוקים יש איסור מוחלט להתערב בנעשה למתה ממרומי העצים ללא ירידה לאדמה וכך גם ההפך ,אנשי הלטה החלו זורקים את הפושעים הנוראים ביותר שלהם לפיות ונמנעים מצעידה על האדמה ללא דגלים מיוחדים של " מעבר בטוח " (שנמצאים גם ברשות הספינות של הגילדה). הפיות מצד שני החלו נותנות יד לבני הלטה בהגנה על מחוזותיהם ויוצרים מסחר.

אדון הקרנות צעד מאז אותו זמן כמה צעדים כאשר העניק עזרה להלטה במהלך קרבות ענק שלה (בהקרבת פיות וכמה רקשסות) ואף באפשור לבני אנוש לצעוד על פני הקרקע ללא סכנה שהוא או בני ביתו יפגעו בהם . הוא יצר ערי מקלט לאילו שברחו מזירות קרב וערים מושחתות אך אז הוא גילה את המדהים מכל ,את הכוח הגלום בחלום האנושי.

אדון הקרנות גילה שבני אדם יכולים לעצב את עולם החלום הזכות חלומות שלהם והחל חוקר את היכולת הזאת ,מלמד בני אדם להפעיל אותה וממשיך ביתר שאת להזמין אמנים רבים להשתכן בערי המקלט (שהם ,בכל לשון של כוונה אינם מקומות רעים לחיות בהם).

* אדון הקרנות יצר קשר דיפלומטי עם צ'ון בעקבות כך שעזר להלטה במלחמות וזה בתורו עזר לו בקרבות משלו ,נוצרו קשרי ידידות וצ'ון התבקש להיות דיפלומט של אדון הקרנות מול הרוחות ,האילומינטי ,האימקוליט ופיות אחרות בעקבות רצונו להכריז על ממלכה שתיקרא

" ארדיה " .

* אדון הקרנות יצר קשר עם תומוקו בכך שהוא נותן הגנה בכמה מקומות לערי עבדים ומחפש בניהם עבדים בעלי כוח רצון חזק במיוחד וחלומות חזקים מספיק למחקריו .

לסיכום ,אדון הקרנות הוא ככל הפיות ברוחו אבל לא כמו רובן הוא למד להנות מיחסים לאורך טווח ולתכנן לעתיד.

מטרות : הוא מעוניין בלגלות את היכולת האנושית ליצור מציאות מהחלומות שלהם ,להקים ממלכה שתהיה מוכרת על ידי פיות \ אלים \ בני אדם כאחד ,להמשיך להתקיים כאדון רב כוח ,לקבל אנרגיות חיוביות כמה שרק יוכל.

דרכים להשגת המטרות : שימוש בצ'ון ,כבישת אזורי פיות אחרים ,יצירת הסכמים על חברות של בני אנוש אחרים ,הגנה על עצמו מפיות אחריות .

רעיונות עלילתיים : לשלוח את צ'ון בתור יועץ לפיות (ומשכנע אותן להצטרף למרותו) ,להגן על עצמו מהאלים ולדבר עם מנהיגי ממלכות האדם .

יתכן שיקרו את העניין עם החלום ויגלה דברים שונים וירצה לשנות את העולם (למשל לאפשר לפיות להתקיים במקומות " יבשים " יותר של הבריאה ) .

אוספת הנשמות

מטרה עלילתית : לשמש כאויב על של תומוקו מאז האידן הראשון

רקע : עוד באידן הראשון וכל וחומר היום האל הגדול " עוקב אחר מוות " פעל בניגוד לחוק השמימי, בעוד שהוא היה אמור לדאוג לכך שכל המתים יעברו חזרה לגלגל החיים הוא היה חמדן ואנוכי. במקום להעביר אל הגלגל את כל הרוחות והנשמות ,את היפות ביותר הוא שמר לעצמו (כנשמה אחת על כל אלף בממוצע) אותן הוא החזיק בקריסטלים גדולים ויפים בטירתו למען התפעלות נצחית מיופיין .

כפי שעשה אדונו גם משרתו " אוספת הנשמות " הכלה במנהג הגרגרני ושמרה לעצמה את הנשמות היפות ביותר (ולרוב בהסתר מאדונה) בממוצע נשמה אחת לכל חמשת אלפים.

כשאהובה הנצחי של תומוקו מת במהלך המרד הגדול אוספת הנשמות לקחה את נשמתו במהירות ואכסנה אותה אצלה (אף שהייתה זאת רוח עם שבב של מואר, פשע כפול) וקומוק כשגילתה זאת (בסיורה ביושן אחרי עקבות אהובה) היא גייסה את כוחה הפוליטי (שעוד היה קיים באותם זמנים בעיר האלים) והעמידה את אוספת הנשמות למשפט.

עוקב אחר מוות זעם על הבוגדנות והגניבה של אוספת הנשמות יותר מאשר הפשע שהיא עשתה בעצמה וגזר עליה הגליה מעיר האלים לאדמות שבמזרח שם מאז ועד היום מתפקדת כלוכדת רוחות טועות אך הנורא מכל (מנקודת מבטה) היה שאוסף הנשמות שלה הוחרם .

אוספת הנשמות זעמה כל כך על שקרה עד שיצרה קשר ישיר עם מסדר הנחושת וגרמה ללכידתה המהירה של תומוקו ביציאתה מעיר האלים.

תומוקו ואהובה נכלאו בכלא השמימי למשך אלף שנים (אותם תומוקו זוכרת טוב מאוד) אך בסופו של דבר שני הרוחות ברחו מהכלא (לאחר שהיוזיס שברו אותו) . אוספת הנשמות מחפשת מאז אחר תומוקו בתקווה נצחית לכלוא את נשמתה בת האלמוות לפני שתעבור לגלגל המתים וחיים ,כמו כן מאותה סיבה היא מחפשת אחר אהובה האמיתי …

לסיכום ,אופייה הוא גרגרני ,אפל, נצלני ,לא שוכחת דבר וזועמת על שנידו אותה אך למרות כל זאת היא נוהגת לרחם על ילדים (לא אוספת את נשמותיהם ונותנת להם סיכוי לחיות או מעבירה אותם הכי מהר לגלגל החיים מבלי לאפשר להם להפוך לרוחות רפאים). מעבר לכל זאת היא מאוהבת בבן אנוש ספציפי (אף שהוא בן מוות ..), ואוהבת היסטוריה וסיפורים.

יותר מכל מעונינת אוספת הנשמות לחזור ליו שן ובזמנה החופשי מחפשת בני ברית רבים מקרב רוחות שונות.. הרוח טוענת על מעשיה ש"זה גמולה על כל העבודה הקשה שהיא עשתה " וטעונת שהיא חפה מפשע.

שני דברים שיש לציין על אוספת הנשמות הם שהיא ידועה בציבור האנושי ושל הרוחות באזור שליטתה בצפון מזרח ויתכן שתומוקו תשמע את שמה במהלך הנדודים שלה.

מטרות : להגדיל את כוחה בבית המשפט במזרח ,לחזור לעיר האלים , למצוא את להבה אפלה ותומוקו (לכלוא אותם) ,לפגוע בשופטים השמימיים שנידו אותה. לשמור על אהובה ,להגן על ילדים .

רעיונות עלילתיים : הרצון שלה להגדיל את כוחה במעגל הרוחות ,הרצון שלה להראות יעילות באיסור נשמות (אולי של אנשים שהומתו בדיוק לשם מטרה זאת ?) ,לרדוף את תומוקו ,לרדוף את להבה אפלה ואולי לכלוא אותו זמנית ? . אולי מסע נקמה של תומוקו ברוח? . היא יכולה לרדוף אילומיניט מסוימים (בעקבות ששימשו כחוקרים במשפט) או לחבור אף עם אדוני מוות או אלים סוררים לפגיעה עקיפה באלים שנידו אותה או\ו אדונה הקודם עוקב אחר מוות.

אולי היא תעזור לתומוקו להציל ילד ? ,אולי תעשה דבר מוזר לשמירת אהובה ? … .

קיוקי " הרץ על העשב " (אח של תומוקו)

מטרה עלילתית : ליצור משחק תפקידים מעניין בין ת%

פורסם ב6 במאי 2009 בקטגוריה דמויות על-ידי jerusalem | לתגובות - בפורום | Tags:

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer