העמותה

הדף הראשי
על העמותה
על המועדון
הגרעינים
הפעילים
התנדבות

הדף הראשון

הדף הראשון
הפורום
הגילדה
הפאה החמישית
הארכיון

פרוטוקול ישיבת מליאת האחווה בביגור 27/3/2007

חברי מליאה שנכחו בישיבה:

גילי כהן ארזי

אודי עמר

אורי גרינפטר

אמיר ארד

ליאור אבאזון

דודי קאופמן

אסף מוסקונה

שגיא מוסקוביץ'

אייל אוליבסון

נכחו ואינם חברי מליאה:

עומר ספיר

מאיה אלחלל

סיוון מלול

דימה ונגר

יבגני רזניקוב

חברי מליאה שלא נכחו בישיבה:

איתמר פארן

ג'יין האריס

איגור אברמוביץ'

אושר פרנק

אושר אלתנני

נועה דרור

עמרי ג'ינו

יובל גמרניק

ניקולאי בלטוב

דניאל גינת

פרוט הנושאים שידונו בישיבה:

1. עדכונים:

בומבומלה: הסבר ועדכונים על פעילות האחווה בבומבומלה מפי הצוות המארגן

משחק חי לטכניון: הצגת בקשה להרצת משחק ע"י האחווה בטכניון(מציג הבקשה: יבגני רזניקוב)

מורדביה 3, סקירה.

2. פרויקט דגל: מסה על נחיצות ומוכנות לפרוייקט דגל.

3. אייקון: הצגת אייקון השנה, בקשה מהאחווה למשחק חי חובק כנס.

4. אישור וחתימה על מסמך מחייב לתקנון

5. תוכנית שנתית: העלאת רעיונות לתוכנית שנתית ולהפעלת מתנדבים במסגרתה.

1. עדכונים.

בומבומלה:

אחראי הפרויקט מטעם האחווה דודי קאופמן הציג את ההתקדמות בארגון הפרויקט:

לאחר שנפתרו קשיים בנושא התקציב אל מול הצוות הלוגיסטי של המתחם בו עתידה האחווה לקחת חלק ממשיך הצוות בעבודה לקראת המשחק(הוסכם על תקציב למזון לצוות השחקנים).

בפסטיבל צפויים להשתתף בין שלושים לארבעים אלף משתתפים ומוצעות בו פעילויות רבות. צוות המשחק ימוקם במתחם שנקרא "ההוליסטי" ויריץ בו משחק חי בן שלושה ימים שידמה חיים בכפר פיראטים. המשחק מיועד גם לסחוף לתוכו עוברי אורך ולשלבם בעלילה המתמשכת. בין השאר מתוכננת זירה ותחרויות שונות.

ההקמה מתחילה כבר ביום שבת הקרוב והפעילות עצמה ביום חמישי הבא כשצוות חלוץ ימצא בשטח ביום רביעי. במהלך השבוע הקרוב מתוכננות מספר סדנאות. הפסטיבל תומך בנו בציוד וחומרים ואת חלקם נוכל לשמור בסיום הפעילות.

הפסטיבל הקצה לנו מכסה של 20 כרטיסים והיא מולאה. אנחנו מנסים לארגן מקומות נוספים בהנחה כלשהי, אבל הנושא בעייתי.

דודי הוסיף שלדעתו זה סוג של פורמט משחקי שמתאים להרצה באייקון ולאחר סיום הפרויקט יבחן את העניין.

דודי ציין כי זה משחק בעל פוטנציאל התפתחות למשחק המשך לקהילה ולג'ירפות שימשכו לנושא בבומבמלה. אולם פרויקט כזה ידרוש מיקום, צוות ותקציב.

אודי עמר ציין כי משחק המשך היה חלק מהגדרות הוועד למי שייקח על עצמו את ניהול הפרויקט.

*בנקודה זו עלה הצורך של האחווה במייל דרך דומיין העמותה. אמיר ארד יטפל בעניין.

משחק חי לטכניון:

יבגני רזניקוב הציג רעיון למיני כנס של הטכניון שרוצים לשלב בו גם משחק חי. הוצע משחק הטראמפים. הקלפים נמצאים אצל דודי וקבצי הדמויות נמצאים אצל אמיר. הוועד יפנה לפעילים שהריצו/שיחקו בעבר בטראמפים ומסוגלים להגיע לחיפה ולהריץ שם את המשחק. תקופת הזמן המשוערת לכנס היא מאי-יוני. גילי כהן ארזי היא חברת הוועד המלווה.

מורדביה 3:

במשחק השתתפה אוכלוסיה צעירה בעיקר שנראה דור המשך מצוין בהתהוות. המשחק סבל מכמה קשיים ארגוניים בתחילת דרכו אולם נסגר להנאת רוב משתתפיו בצורה מוצלחת. המשחק היה ריווחי לקופת העמותה.

הוועד רוצה לציין במיוחד את הקלות בה הושגו האישורים מהרשויות השונות ומבעלי השטח.

2. אייקון

דימה ונגר, מנהל התוכן של הכנס מטעם העמותה הציג בקצרה את אייקון השנה:

התמה השנה היא אגדות, אייקון מנסה להוביל פרויקטים של שילובי תחומים ומעוניין בפרויקטים "נוצצים" שהקהל הרחב יוכל לסקור, גם אם לא להשתתף בהם.

אין הגבלה על השטח שבו ניתן להשתמש ממתחם הכנס. יש רצון להציב את משחקי התפקידים בכפיפה אחת עם הסרטים וההרצאות.

השאיפה היא למשחקים מתמשכים על פני יום או יומיים שניתן לצרף אליהם משתתפים חדשים מהקהל בהתראה של רגע ושיהיו בעלי חשיפה מקסימאלית לקהל.

שגיא מוסקוביץ' שאל האם אייקון מוכן לתקצב כזה פרויקט ברצינות, השיב דימה כי אייקון מוכן לתקצב פרויקט מושקע כזה, כל עוד מוצגת תוכנית ברורה.

התקיים דיון בנושא. קיימים רעיונות ומתנדבים המוכנים לסייע בתהליך הכתיבה והארגון של המשחק אולם חסר מנהל פרויקט. דודי מבקש להתרשם מהרצת פרויקט הפיראטים בבומבומלה כפורמט להרצת משחק דומה באייקון.

עלה בדיון הקושי לאזן בין הנאת השחקנים לבין הפעלת הקהל. הובהר כי המטרה העליונה השחקנים שישתתפו בפרוייקט היא הנאתם האישית מהמשחק ושיתוף הקהל אינו המטרה העליונה.

3. פרוייקט דגל:

היו"ר פתח את הדיון בנושא בשאלה אם צריך להיות פרוייקט שמוגדר כפרוייקט דגל.

אודי עמר: לא, אין טעם בהגדרה של פרוייקט מסוים כפרוייקט דגל. זה בולע משאבים ופוגע בפרוייקטים אחרים. לא שולל משחקים מתמשכים או גדולים.

עומר ספיר: יש בפרוייקט דגל הרבה מן החיובי, הוא מושך אנשים, מעלה מוטיבציה ושומר על עניין בתחום.

שגיא מוסקוביץ': לעשות פרוייקט גדול שאדם אחד מרכז ועושה מההתחלה ועד הסוף זה נהדר. האחווה נבנתה על פרוייקט דגל- הסאגה וההתלהבות מההקמה שלה דעכה משנה לשנה. להתחייב לפרוייקט מתמשך זה בעייתי אבל אי אפשר לקיים כזה פרוייקט בלי מחויבות כזו. כרגע אין לנו את האנשים להרים כזה פרוייקט. לא בידע ולא בזמן שאפשר להקדיש לזה. ישנם פרוייקטים אחרים שאפשר להשקיע בהם.

ליאור אבאזון: ברגע שמתחייבים לפרוייקט דגל זו עובדה בשטח וצריך לעמוד בתחייבות הזו. לכן חשוב לוודא שיש לנו את הבסיס לבצע התחייבות כזו.

גילי כהן ארזי: פרוייקט דגל לא חייב להיות משחק גדול. אפשר להריץ משחקים קטנים או סדנאות ולהחליט שהם פרוייקט הדגל- זה עניין של מוטיבציה, על מה לשים דגש ולמה להקצות משאבים במהלך השנה.

מאיה אלחלל: כשהסאגה רצה היה קשה בהרבה לארגן משחקים קטנים. אם רוצים לעודד משחקים קטנים ואיכותיים חבל להשקיע בפרוייקט גדול.

אייל אוליבסון: איכויות של משחק גדול הן שונות, אי אפשר להשיג את אותן איכויות דרך משחקים קטנים. משחקים גדולים מושכים קהל ומרחיבים את התחום. השנה אי אפשר לעשות משחק- אפשר אולי להתחיל תהליך, לקבוע לו"ז לשנה הבאה, לבנות ולהכשיר צוות מקצועי שיוכל להרים פרוייקט כמו הסאגה ואפילו פרוייקט גדול יותר בעתיד.

אמיר ארד: מסכים עם אייל אוליבסון. משחק גדול הוא תחום אחר לגמרי. הסאגה פיתחה את התחום בצורה שבה אף משחק קטן לא יכול; השימוש בתקני נשק, שיטת כלכלה, קבוצות בעלילה מתמשכת לאורך זמן.

עבודה הרבה זמן מראש היא לא ראליסטית. על הסאגה 5 התחלנו לעבוד שנה מראש והמאמץ נמתח והלך לאיבוד. חשוב שמנהל של פרוייקט גדול יהיה לו את היכולת, הזמן והרצון להריץ כזה דבר. ישנם הרבה רעיונות, הבעיה היא מוטיבציה.

אפשר אפילו לארגן כנס לארפים- ימים מרוכזים שיכולים לתרום הרבה לתחום.

צריך להגדיר מטרה לפרוייקט דגל-מה אנחנו רוצים להרוויח ממנו. חייבים להגדיר יעדים ברורים ולחתור להשגתם ולהקצות למאמצים האלו משאבים.

דודי קאופמן: פרוייקט דגל חשוב כי הוא מרכז מאמצים ונותן כיוון לעשייה. בלי פרוייקט דגל אנחנו עוצרים את ההתקדמות שלנו ושל התחום או לפחות מאטים אותה. בלי ריכוז מאמצים בפרוייקט גדול נאבד מומנטום. צריך לשאוף לארגן כזה פרוייקט כי בשנה שבה לא יהיה משחק דגל, אנחנו נפסיד. לדעתי אפשר להרים פרוייקט כזה, גם אם פחות מחייב מאשר הסאגה מבחינה לוגיסטית. יש את האנשים להרים את הפרוייקט. צריך לחשוב על אפשרויות שונות ואולי על מסגרת שונה. פרוייקט דגל לא יכול להיות סידרה של משחקים קטנים, כי הם מקדמים את התחום בצורה חלקית מאוד.

עומר ספיר: מה שהיה יפה בסאגה היה שהאחווה הובילה את המשחק והוא ריכז תחתיו את כל הקהילות השונות- הקהילה הרוסית, הקהילה החופשית מכפר-סבא וקבוצות אחרות. זה שיפר את מעמדה של האחווה כמרכזת פעילות וזה התאים לאיך שהאחווה רוצה להראות- כמקדמת העיקרית וככוח המוביל התחום. רק פרוייקט דגל יכול למשוך ככה אנשים ורק האחווה יכולה להוביל כזה מהלך.

שגיא מוסקוביץ': הרעיון יפה בתיאוריה, אבל במישור המעשי הסאגה הייתה בעייתית ונעשתה מתוך תחושת חובה לקהל ולא בשביל הכיף. יש הרבה דברים יפים לומר על הסאגה והרבה פרוייקטים מוצלחים שרצים בכל העולם ואפשר לששאוב מהם דוגמאות, אבל בלי צוות שיעשה את זה במלוא המחויבות אין טעם להיכנס לזה.

אמיר ארד: לכל הפחות אפשר להחליט שלא יהיה פרוייקט דגל ללא צוות מחויב ושהוועד פתוח להצעות ורעיונות בנושא.

אמיר ארד העלה הצעה להצבעה בנוסח הבא:

"האחווה מאמינה שפרוייקט דגל דוגמת משחק גדול מתמשך יכול לקדם את התחום, אבל כרגע בהעדר צוות בעל יכולת זמינות ומחויבות לנושא, פרוייקט כזה לא מנוהל. עם זאת, האחווה נשארת תמיד פתוחה להצעות בנושא פרוייקט דגל."

אודי עמר: למה חשוב להגדיר פרוייקט דגל עכשיו? זה יכול לפגוע בנו בעתיד. אם לא נקבל החלטתה כזאת, עדיין נוכל להרים פרוייקטים גדולים בעתיד.

אמיר ארד: החלטה כזאת משאירה אופציה פתוחה- משחק דגל זה שם, זה סמל, זה עניין של למה אנחנו מתחיבים. האחווה הייתה קיימת 5 שנים מתוך הנחה שאנחנו מוכנים לעזור לכל מי שמעוניין. אנחנו חייבים לציין את זה בברור, שאנחנו משאירים את הנושא פתוח להצעות חדשות, במקרה הזה, בלי מחויבות לנושא עד שמישהו יעלה הצעה קונקרטית.

ההצעה עלתה להצבעה גלויה.

7 חברים בעד, 2 נמנעים.

ההצעה להצהרה נתקבלה.

4. חתימה על מסמך מחייב לתקנון.

החתימה נדחתה למועד מאחור יותר מכיוון שהמסמך לא היה בנמצא. החתימה תתקיים במועד מאוחר יותר.

5. תוכנית שנתית:

הוועד מעוניין לקבל מהחברים תמונת מצב לגבי תחומים ורעיונות שבהם היו רוצים החברים להשקיע ועל הזמן העומד לרשותם בתקופה הקרובה.

הרעיון הוא לבדוק כמה זמן יש לחברי המליאה להשקיע בתחום- מה רוצים לקדם וכמה זמן רוצים להשקיע בזה.

עלה בהתחלת הדיון רעיון בנק השעות של איתמר כשהתמודד לתפקיד היו"ר: לשאול אנשים כמה שעות ומתי הם יכולים להשקיע בתחום ולנצל את השעות "בבנק" הזה.

דודי קאופמן: כשהצעתי את הרעיון לאיתמר , כולל לחייב חברי מליאה למספר שעות מינימאלי, עלה בעיה של התחייבות לאורך זמן. יותר קל לקבל ממתנדבים הצהרת כוונות לפרוייקט מאשר להתחייבות כוללת לשנה למשל. יתרה מכך, יכול להיות שיהיו שעות שלא ינוצלו עקב מחסור בפרוייקטים. לכן אני מציע לקבוע פרוייקטים ולחייב אנשים אליהם.

אמיר ארד: בפועל לרוב המתנדב נותן יותר שעות מאלו שהתחייב אליהן.

דודי קאופמן: לא עם עובדים נכון לפי תוכנית. אנשים צריכים להתחייב לתרומה מסוימת ולא לשעות באופן פרטני.

גילי כהן ארזי: כדי שנוכל לנהל את הפעילות שלנו כראוי יעזור לנו לדעת כמה שעות עומדות לרשותנו.

שגיא מוסקוביץ': במשרד זה עובד יופי, יש כמות שעות של כל עובד וכל פרוייקט מתומחר בשעות ולפי זה ממועדפים פרוייקטים. כאן אנחנו לא מדברים על עובדים שכירים. משחקי תפקידים חיים הם תחום חובבני בחלקו ומקצועי בחלקו. יש הרבה סוגי עבודות ולא כל בן אדם מתאים לכל עבודה. השעות צריכות להתחלק לפי מומחיות ופרוייקט, אבל ככה אנחנו עובדים כבר. אני מציע לתרגם חומר, את זה כל אחד יכול לעשות וזה יקדם אותנו.

גילי כהן ארזי: אפשר להשתמש בשעות כדי להכשיר אנשים.

שגיא מוסקוביץ': אנשים מתנדבים לפי מה שמגניב להם לעשות.

אורי גרינפטר: אני רוצה לחזור לרעיון של תוכנית שנתית, השאלה היא לאן האחווה צריכה להתקדם.

עומר ספיר: לדעתי בנק שעות מחטיא את כל רעיון ההתנדבות. אנשים באים ומתנדבים מרצון ולא מתוך מחוייבות.

אודי עמר: מדובר על תרומה של זמן לפרוייקט או משהו דומה מבחירה ולא מחויבות.

עומר ספיר: אבל אם הם מתחייבים ולא יכולים?

אייל אוליבסון: זו התנדבות אבל בעצם זה שיש לך מסגרת מחייב אותך.

עומר ספיר: לדעתי האחווה צריכה להתמקד בפרסום ובעבודה מול גופים מסודרים כי כשרוצים להרים כפפה זה צריך לבוא מהפעילים ולא מאיזו תוכנית

אייל אוליבסון: היה רעיון לעבוד עם איזו עייריה, אבל הוא נפל. אם היה מקום שאפשר לעבוד בו זה היה עוזר. לגבי פרוייקט הדגל הבא: צריך להתחיל להכשיר את האשנים שלו, ז"א שהוותיקים יעבירו לצעירים יותר את הדברים בהם כרוך פרוייקט גדול. מעבר לכך הייתי רוצה לראות עלייה ברמת התחפושות. אנחנו תקועים בבדים. הייתי רוצה לראות יותר יצירות מחומרים מורכבים, דוגמת לייקטס וכו'.

אורי גרינפטר: אנחנו מנסים לקדם מדריכים ליצירה.

אמיר ארד: יש הבדל בין סדנאות לבין ליצור דברים חדשים שלא נראו.

אייל אוליבסון: אני מדבר על להכין מסכות לייטקס, אביזרים וכו'.

אורי גרינפטר: אם אתה רוצה לקחת את זה על עצמך, לרכז אנשים ולייצר משהו, אפשר להשקיע בזה כסף.

שגיא מוסקוביץ': צריך לעשות סדנאות להמונים, כמו צ'יינמייל וחרבות מגולפות. אם תעשה סדנה של 4 מפגשים שעולה 100 שקלים אתה תתפלא כמה יגיעו לך

גילי כהן ארזי: אם רוצים אז יש את קהילת sca שיכולה ומוכנה להעביר סדנאות על טכניקות תפירה בעור ואפשר להביא אותם לסדנאות.

אייל אוליבסון: הרעיון הוא שיגיעו יותר אנשים עם תחפושות טובות למשחקים ולא סתם בד קשור.

שגיא מוסקוביץ': זה סבבה, אבל צריך להיות יותר קונקרטיים לתוכנית השנתית.

דודי קאופמן: חלק מהתוכנית צריך להיות שאיפה לפרוייקט דגל. בהנחה ולא מוצאים, יש לנו שתי פלטפורמות שבהן ניתן שבהן ניתן להריץ לארפים היטב. בשנים האחרונות היו חיכוכים משום מה בין האחווה לפלטפורמות האלה(ביגור ואייקון, המת') וזה מצער. אני חושב שהאחווה צריכה להחליט כהחלטה אסטרטגית להשקיע באירועים האלו, לתכנן ולבנות את תחומי הלארפים בכנסים הגדולים. מעבר לכך אני חושב שצריך לתכנן תוכנית עם יעדים ברורים, להוציא מכרזים ולגרום לזה לקרות. לסיום, אני חושב שיהיה מאוד מעניין להכניס אירסופט למשחקי תפקידים.

גילי כהן ארזי: בהמשך לדודי, כנס של שלושה ימים מאפשר לנו להריץ סדרות של סדנאות "הכן את עצמך ללארפ"

אמיר ארד: סדנאות זה לא לכל אחד.

שגיא מוסקוביץ': האחווה צריכה ליזום משחקי קופסא.

אסף מוסקונה: בואו נשקיע כסף במשחקי קופסא.

שגיא מוסקוביץ': האמירה של האחווה צריכה להיות משחקי קופסא.

גילי כהן ארזי: אפשר להפוך את "משחק השמועות" למשחק קופסא בהשקעה נמוכה.

שגיא מוסקוביץ': אני רוצה שיהיו לנו משחקי קופסא גם כדי ללמד ולחנך מריצים ולייצר פעילות קבועה, כדוגמת הסאגה או עונת משחקים. זה גם יכול לשמש לבניית תקציב וקופה ויכולת לייצר לארפים לפי הזמנה.

גילי כהן ארזי: אתה רוצה לרכז את זה בעצמך?

שגיא מוסקוביץ': אני אשקיע בזה זמן בעצמי.

א' אישורים:

עומר ספיר הציע את עצמו לתפקיד א' אישורים וזכה לקריאות עידוד ואמון מהוועד ומהמליאה.