כלא הניצחון

מאת עמוס און ותומר רשקובצקי, עבור תחרות בתי כלא

• רקע
• היום-יום בכלא
• הזירה
• פורמוזים
• סכנות האורבות ביום-יום
• הצוות
• סם הלימבו
• ארגוני אסירים
• דמויות בעלות השפעה
• שילוב במשחק
• זרעי הרפתקה
• הערות השופטים

רקע

כדור הארץ או פלנטה דומה לו, ברמה טכנולוגית שנעה בין העבר הקרוב לעתיד הקרוב.

לפני עשר שנים, מדינה טוטליטרית הקימה בלב המדבר מתקן סודי. כדי להסוות את המתקן הזה היא בנתה סביבו בית כלא- כלא הניצחון. למנהל האחראי על הכלא יש תפקידים אחרים רבים, בהם הוא מתעמק יותר, לכן ניהול הכלא מופקד בפועל בידי הסוהרים, שחיים בסמוך.

בבית הכלא הזה נכלאו אנשים שהמדינה קבעה שהם מהווים סכנה לחברה: בוגדים, פסיכופתים, אנשי העולם התחתון, פושעים מקצועיים ובעיקר מתנגדי משטר. הדרך היחידה לצאת היא אם יבחרו בך לשירות קרבי- מי שמסכים לתוכנית הזאת ישרת כלוחם בחזיתות המסוכנות ביותר במשך עשר שנים, שאחריהן, אם ישרוד, יוחלט אם נמחל לו או שהוא יוחזר לכלא. פרט לתוכנית הזאת כל מי שנכלא בכלא הזה לא אמור לצאת ממנו לעולם. מערכות הגנה מתקדמות ושומרים חמושים במגדלי שמירה על הגדר החיצונית הופכים את הבריחה לכמעט בלתי אפשרית. הכלא ממוקם בלב מדבר, העיירה הקרובה ביותר נמצאת מרחק כמה ימי הליכה מהכלא, ואין כל בארות גלויות באזור – כך שגם מי שיצליח איכשהו לברוח יתקשה לשרוד את המסע.

עם זאת, השטח לא ריק מהתיישבות. הכלא נבנה מעל לב מערכת מחילות אימתנית אשר בה שוכן עם מקומי, הפורמוזים, שהם יצורים כמעט אנושיים.

איש מלבד באי הכלא ואנשי השירות החשאי לא יודע על קיומו של המתקן הסודי. גם מי שראה את המתקן לא יודע מה מתרחש שם, הוא רק יודע שאנשי השירות החשאי מאבטחים את המתקן יומם ולילה, ושהוא נראה לחלוטין בלתי חדיר. השמועות מספרות שהממשל מבצע בו ניסויים מפלצתיים באנשים, ושהוא מלא ביצורים על-אנושיים הכלואים בו, ואם הם יפרצו החוצה העולם כולו בסכנה.

כיום, כלא הניצחון הוא כלא עצום, שבו עשרת אלפים אסירים, והוא מחולק לרבעים. מבודד מהעולם וכמעט ללא ביקורת, הכלא הוא כר פורה לשחיתות ולעיוותים מוסריים.

היום-יום בכלא

כל יום מתחיל בארוחת בוקר, שבמהלכה מתבצעת ספירה של האסירים, ומסתיים בכיבוי אורות, בסביבות חצות הלילה. בין כיבוי אורות לחצות הסוהרים מבצעים סריקות ועל האסירים להישאר במגוריהם. חלק מהאסירים זכאים למעמד של "אסירי עבודה", מה שמאפשר להם להרוויח מעט כסף בעודם בכלא לשימושם האישי. מלבד העבודות ושלוש ארוחות ביום, אין סדר יום קבוע והאסירים מסתובבים בחופשיות בסביבת המגורים, תחת השגחה מינימאלית.

אחת הדרכים שנהגו בידי ההנהלה כדי לתגמל אסירים על התנהגות טובה היא שיטת ה"קרדיטים"- נקודות זכות שאותן מקבלים אסירים שמתנהגים היטב. קרדיטים ניתנים בכל התייצבות לספירה לאסירים שלא מעוררים מהומות, וכן כתגמול על עבודה, ביצוע משימות עבור הסוהרים, והסכמה להשתתפות בניסויים. דרך נוספת לקבל קרדיטים רבים היא הלשנה לסוהרים על האסירים האחרים ועל תוכניותיהם. תמורת כמות קטנה יחסית של קרדיטים ניתן לבצע שיחות טלפון ולקבל אישור לקנות בקנטינה, כמות גדולה יותר נותנת לך את הזכות לפגישה עם מבקרים פנים אל פנים ובשביל כמות גדולה מאוד ניתן לקנות פגישות ייחוד. האסירים מנצלים פגישות אלו בשביל להבריח סחורות לתוך הכלא, וכן בשביל להיפגש עם זונות. כמובן שלשם כך הם צריכים גם לשחד את הסוהרים.

הזירה

ישנם אסירים שמסכימים, תמורת קרדיטים, להלחם עם אסירים אחרים בזירה. הרופאים עוקבים אחרי קרבות הזירה בריכוז כדי לבדוק אילו אסירים מתאימים לניסויים, ולאילו אסירים הם ימליצו להמיר את העונש בשירות קרבי. צפייה בקרבות הזירה היא אחד מאמצעי הבידור היחידים שיש לסוהרים ולאסירים בכלא. הכנופיה של אנדרה שאו מרכזת את ההימורים סביב קרבות הזירה, ומתגמלת את המנצחים בכסף ובמתנות. מחוץ לזירה הלוחמים מוצאים עצמם פעמים רבות תחת איומים מצד אסירים שמבקשים מהם להטות קרבות ומצד אסירים שהושפלו בזירה ובאים לנקום. משום כך, רוב הלוחמים מסכימים לחלוק את הפרסים שלהם עם כנופיה שתגן עליהם. פרישת חסות על לוחם מצליח היא לא רק עסק משתלם אלא גם סמל סטטוס בכלא, ומאבקי יוקרה בין כנופיות על רקע קרבות בזירה הם כמה מהמאבקים הקשים ביותר בכלא.

פורמוזים

הפורמוזים הם יצורים ששונים מבני אדם אך במעט. הם קטנים ומוצקים מבני אדם, וחסרי שיער כמעט לגמרי. כהסתגלות בת אלפי שנים למחיה תת-קרקעית, העיניים שלהם נעשו רגישות הרבה יותר לאור, כך שהם רואים במה שידמה לבני אדם כחושך מוחלט אך מסתנוורים לחלוטין באור יום. העיניים שלהם גם הפוכות בצבעיהן – גלגל העין שחור למעט נקודה מעגלית לבנה המזכירה אישון. כמו-כן, עורם הפך לכמעט שקוף, ולכן יש לעורם גוון כחלחל. יש להם שפה משלהם, אך היא אינה מוכרת לאף אחד פרט להם, ורובם מדברים עם אנשים בשפתם, רק עם מבטא משונה.

הטכנולוגיה שלהם מקבילה לזו של עידן הברזל, אם כי לאחרונה, עקב התרחבות קשריהם עם בני-האדם, הם מתחילים לייבא טכנולוגיה מתקדמת יותר. עם זאת, הם עדיין מאוד חשדנים בבני אדם, וכל הנראה לא ירשו לאדם להיכנס למחילות שלהם (אלא אם הוא כבול באזיקים). יוצא הדופן היחיד הידוע הוא האלכימאי, שרכש את אמונם לאחר שסיפק להם חומר נפץ שהקל עליהם את עבודת החציבה.

הם אכזריים וקשוחים אך לא צמאי דם. הם לא יהרגו בשביל השעשוע אך לא יהססו להרוג את מי שמפריע להם ולו במעט. הם רואים בהקמת הכלא פלישה לטריטוריה שלהם, ושואפים לסלק את הפולשים משטחם בסופו של דבר. בינתיים, הם פושטים על הכלא כדי לגנוב מתכות ומכשירים שונים.

בעקבות קשריהם עם בני האדם שגרים בכפרים הקרובים נוצרו מקרים לא מעטים של בני כלאיים, המוגלים מהשבט. אלו מהם שלא מתדרדרים לפשע ונכלאים בכלא הניצחון, מוצאים את עצמם בדרך כלל כסוהרים באותו הכלא, שהוא מספק התעסוקה הגדול באזור. היחס אליהם עדיין יותר טוב מאשר היחס לבני-אדם.

רוב התרבות שלהם סובבת סביב הפטריות שלהם. כיוון שהם גרים מתחת לקרקע, מקור המזון היחיד (למעט עכברושים תועים) בעבורם הוא זן מיוחד של פטריות, שלא נמצא בשום מקום אחר. לכן הם גם שומרים על הפטריות האלו מאוד, ומוכנים לסחור רק בחלקים יבשים או באבקה – לעולם לא בפטריות חיות – וגם זה רק עם אנשים שהם סומכים עליהם מאוד. באלפי השנים בהן הם גרים כך הם פיתחו תורה נרחבת לגבי השימוש בפטריות, מה שמאפשר להם להכין כמעט כל סוג של סם ורעל מהן. רופאי הכלא מצאו שיטה להכין מהן את סם הלימבו, וסם זה הוא אחד הנפוצים והמבוקשים בכלא.

חשוב לציין שלמרות שהם עשויים להרוג אדם שסתם נקלע לדרכם מתוך תחושת סכנה, הם יודעים שלא כדאי להם להסתבך עם הסוהרים, שלהם יש באמת כוח רב, ולכן הם נמנעים מלהיתקל בהם.

סכנות האורבות ביום-יום

הכלא הוא מקום גדול ואפל, ומאחורי כל פינה חשוכה עלול להמתין לאדם סופו. הכלא מלא בשמועות לגבי סכנות, טבעיות ועל טבעיות, מלבד הכנופיות והרופאים המטורפים. סכנות אלו הן קטלניות בדרך-כלל, בייחוד אם אתה משוטט לבדך.

פורמוזים: לעתים הפורמוזים משוטטים בכלא בלילה, וגונבים מכשירים ומתכות. אסיר או קבוצה קטנה של אסירים שמשוטטת לבדה בלילה מחוץ למגורים עשויים להיתקל בפורמוזים. הפורמוזים ינסו לחסל מספר קטן של אסירים שהבחינו בהם, כדי שלא יעוררו מהומה. הדרך היחידה לנסות להינצל היא לברוח במהרה למגורים או לכיוון אחד הסוהרים (יש לזכור שהפורמוזים מהירים מאנשים באופן משמעותי), או לעשות פעולה אחרת שתגרום לפורמוזים להימלט מתוך חשש שייתפסו. האמיצים יכולים לנסות להציע לפורמוזים הצעה עסקית, אך במקרה שזו נכשלת סביר להניח שהם יחוסלו בכל מקרה.

הכת: ראו גם: "ארגוני אסירים" בהמשך. אנשי הכת מחפשים קורבנות בכל שעות היום. אם הם ימצאו אסיר מבודד ולא מוגן, הם ינסו לחטוף אותו כדי להקריב אותו.

אסירים משוטטים: לפעמים אסירים יחליטו להיעלם בכלא, משום שהם מפחדים מכנופיה מסוימת או פשוט משום שהם השתגעו. אסירים אלה פשוט לא יגיעו יותר למגורים, יגנבו אוכל או יאכלו חיות בר ואפילו אסירים אחרים, יסתתרו איפשהו במרחבי הרובע שלהם ויעדיפו להימנע מאנשים אחרים. הם לא צפויים כאשר נתקלים בהם, ובהחלט עשויים להתנפל במפתיע על מישהו שעובר לידם. אסיר שלא הגיע לספירת בוקר במשך יומיים רצופים ללא סיבה מוצדקת מוכרז כאסיר משוטט, ואסיר שיהרוג אותו יזכה לתגמול נדיב בקרדיטים.

רולות: הרולות הן אולי הדבר המפחיד ביותר שקיים במדבר, גם אם הן מעטות. הרולות נראות ומדברות כאנשים רגילים, אבל זו רק הסוואה. רולות הן חזקות ומהירות הרבה יותר מאדם רגיל. אם רולה תצליח להיות לבד עם אדם או שניים במקום מבודד היא תתקוף אותם, ואם תגבור עליהם, מה שהיא אמורה לעשות בקלות, יהפכו גם הם לרולות. רולות ישמרו על צורתן הקודמת ועל יכולותיהן השכליות אבל מעתה כל מאמציהן יוקדשו להפיכת אנשים אחרים לרולות, כפי שהפכו אותם. קיימות שמועות רבות לגבי אופנים בהם ניתן לזהות או להביס רולה, כמו צבע עור שונה מעט, טיקים, רגישות לחומרים מסוימים. כל השמועות אינן נכונות- אין שום אופן להבדיל בין רולה לבן אדם רק לפי התבוננות, והן לא רגישות לשום חומר שאנשים רגילים אינם רגישים אליו. נכון לעכשיו, הרולות הן נדירות מאוד ועצם קיומן הוא עדיין שמועה לא מאוששת. גם רופאי הכלא וגם גילדת הצלב השחור מציעים פרס כספי עצום למי שיביא להן גופה של רולה.

הצוות

ההצבה בכלא הניצחון נחשבת לאחת ההצבות הגרועות ביותר האפשריות. כל מי שהוצב בכלא הוא אדם חסר קשרים ובעייתי שהיה שנוא על הממונים עליו. אנשי הצוות אינם נאמנים למדינה במיוחד, וההצבה שלהם בכלא הניצחון רק גרמה להם להיות נאמנים עוד פחות. הכלא נמצא, מילולית, באמצע שום מקום ולכן אין שם יותר מדי אפשרויות לבידור. בשביל להעסיק את עצמם, אנשי הצוות, רובם ככולם, שותים לשוכרה, מבקרים אצל זונות ולעתים אף משתמשים בסמים, ואין להם שום בעיה לקבל שוחד מאסירים כדי לממן את הבילויים שלהם. האמור לא חל על הצוות שמנהל את המתקן הסודי. אלו הם אנשי השירותים החשאיים, והם מיומנים ורציניים ביותר.

מנהל הכלא: ניהול הכלא הוא רק אחד מתפקידיו, הוא אינו מתגורר בקרבת הכלא ואת רוב עבודתו הוא עושה ממשרדו. בערך פעם בחודשיים הוא מגיע לביקורת פתע בהתרעה קצרה כדי לוודא שהכל כשורה ובשאר הזמן הוא מפקיד את הכלא בידי הסוהר הראשי. הוא מעדיף "להקטין ראש" כמה שיותר, ומבחינתו התפקיד שלו הוא למנוע מהאסירים לגווע ברעב, למות במגפה, להתחיל מהומות או לברוח. השחיתות בכלא לא מעניינת אותו יותר מדי, בעיקר משום שהסוהרים מקפידים להסתיר ממנו את היקפיה. האנשים שמפקחים על המנהל לא יבקרו בכלא יותר מפעמיים בשנה, והם לא מקפידים על ניהול תקין הרבה יותר ממנו.

הסוהרים: אנשי צבא, משטרה ושב"ס מיומנים. יכולים לטפל בכל מהומה וניסיון בריחה של אסירים בכלא בלי קושי. מאפשרים את קיומו של שוק ההברחות הפורה תמורת שוחד מכובד. כאשר המצב בכלא רגוע, הם מתרועעים עם האסירים, משחקים איתם קלפים ומאזינים איתם למוזיקה, ללא כל נקיפות מצפון. הם אינם שונאים את רוב האסירים ופשעיהם לא מטרידים אותם. במקרה של מהומות רציניות או ניסיון לפגיעה בסוהר, הם לובשים חליפות מגן מיוחדות, כמעט חסינות לכל מתקפה, ומטפלים במתפרעים ביד קשה. החימוש הסטנדרטי שלהם הוא אלות הלם, שמעבירות שוק חשמלי במגע, ובמהלך סיורי הלילה הם נושאים גם אקדחים. רק במקרים קשים ביותר הם יישאו נשק במהלך היום, ובמקרה כזה הם יתחמשו ברובי סער מקוצרים.

הרופאים והפסיכיאטרים: אנשי הצוות הרפואי של בית החולים הם סוציופתים מופרעים וחסרי כל אתיקה רפואית. הם לא חשים כל ייסורי מצפון כשהם עורכים ניסויים באנשים חיים. המדינה הציבה אותם בכלא הזה כי בכל מקום אחר הם היו מהווים סכנה לא סבירה לחברה, ואילו שם הם יכולים לעשות ניסויים בעלי ערך רפואי מסוים כמעט ללא פיקוח. מותר להם לערוך ניסוי בכל אסיר שהתנדב לכך, או בתנאי שטיפול ניסיוני היה הדרך הסבירה ביותר להחלמה עבור אסיר חולה. מכיוון שכך, אסירים מנסים להימנע ככל יכולתם מטיפול במרפאת הכלא, ומעדיפים שיטפלו בהם רופאים מחתרתיים.

סם הלימבו

סם הלימבו הוא תרכובת כימית שמבוססת על פטריות של הפורמוזים שנפלו לידי הרופאים במקרה, והוא נמצא עדיין בתהליכי בדיקה כדי להפטר מתופעות לוואי קשות שהוא גורם לחלק מהנסיינים. המטרה הסופית היא לפתח סם שגורם לאדם להרגיש אופוריה ללא קשר למצבו, ובכך להפוך אותו לפועל חסר יכולת למחות. הממשלה מביעה עניין רב בפיתוח הסם ואין ספק שתרצה להשתמש בו מחוץ לכותלי הכלא אם יושלם. בתחילה הרופאים הציעו קרדיטים לנסיינים ואפשרו להם לגנוב כמויות קטנות של סם, בתקווה שיפיצו אותו לחבריהם. הסם זכה להצלחה לא צפויה, והרופאים ניאותו לספק עוד ועוד ממנו לאסירים תמורת שוחד. כרגע, המלאי הולך ואוזל ולכן הרופאים מוכרים לאסירים נגזרות בעייתיות של הסם, שנפסלו לאחר בדיקה. נגזרת פגומה כזו יכולה לגרום לנזקים כמו התקפי פרנויה, הזיות, עיוורון, התפתחות נטיות קניבליסטיות ועוד סוגים של בעיות פיזיות ופסיכולוגיות, ואפילו למוות. הנגזרות הפגומות תופסות נתח הולך וגדל של השוק, וערכו של סם לימבו אמיתי הולך וגדל. קיימת שמועה עקשנית שישנה גרסא מיוחדת של הסם, שצריכתה גורמת להתרוממות נפש ולהארה אמיתית, ואפילו נותנת למשתמש יכולות נבואיות מוגבלות, אך השמועה טרם הוכחה.

ארגוני אסירים

רוב האסירים מאורגנים בכנופיות, שכן זו הדרך היחידה לשרוד בכלא. הכנופיות מתחרות ביניהן על שליטה בשטחים, אבל לרוב הן מוצאות לעצמן תחום להתמקצע בו, ומתחרות על השטחים רק עם כנופיות עם התמקצעות דומה. תחומי ההתמקצעות הנפוצים הם הברחת סמים ופורנו – לעיתים עם קשר לגורמי עולם תחתון מחוץ לכלא; הברחת סחורות מתכלות (מזון משובח, סיגרים ואלכוהול) – לרוב נעשה דרך המטבח, או על ידי כנופיה השולטת במטבח ברובע מסוים של הכלא; הברחת מכשירים ומוצרי חשמל; ושיווק ומכירה בסיטונאות של סחורות מוברחות. כמו כן, קיימות כנופיות קטנות, שבעיקר גונבות וסוחטות, ומפיצות את הסחורה המוברחת לצרכני הקצה.

שני ארגונים נוספים בעלי השפעה וכוח בכלא שונים מהכנופיות שהוזכרו לעיל. הארגון הראשון הוא "הצלב השחור".זוהי מעין גילדה של אסירים שטרם כליאתם היו רופאים או חובשים. הם מעניקים טיפול רפואי הולם ובמחיר מופקע, כתחליף לשירותי הרפואה הממוסדים, שהם מסוכנים למדי. כמובן, גם להם יש כוחות לחימה והם מעורבים בפעילות הבלתי חוקית בכלא.

הארגון השני הוא כת סגורה וחשאית. זו כת שהתפתחה בכלא, ומאמינה שכיוון שהוא נבנה על גבי המחילות של הפורמוזים, יש להתנהל על-פי הדת שלהם. המידע על הדת של הפורמוזים הוא מועט ולא אמין, והכת נתנה למידע הזה פרשנות רווית אמונות תפלות וצמאת דם, ושכנעה את המאמינים להקריב (בין היתר) קורבנות אדם.

דמויות בעלות השפעה

פלוגיסטון האלכימאי: כימאי מחונן שעסק בייצור סמים וחומרי נפץ עבור העולם התחתון. הסתכסך עם כל הבוסים שלו כי הוא נהג לגנוב מהם, לבגוד בהם ולפתות את בנותיהם ונשותיהם בכל הזדמנות שהייתה לו, ויודע שיחסלו אותו ברגע שישוחרר מהכלא ולכן מעדיף להישאר כלוא. בכלא הוא ממשיך להכין סמים ייחודיים לו ואפילו מצליח להבריח ולמכור חלק מהם מחוץ לכלא, לכן הוא מבוסס כלכלית מאוד, ונותן שוחד גדול מאוד לסוהרים. גר בביתן נטוש שבו הקים מעבדה וספרייה, ויחד עמו גרים ארבעת הבריונים שמגנים עליו מפני סכנה. הוא מספק לכל האנשים בכלא שירות שאף אחד אחר לא יכול לספק, ולכן איש לא מעז לפגוע בו. הסוהרים יודעים שאין לו מוטיבציה לברוח, ואף לא לעזור לאחרים לברוח – מה שיוביל לשלילת התנאים המיוחדים שלו, ולכן לא חוששים מהמעבדה שלו. הם גם יודעים שהוא מצליח להשיג את הפטריות של הפורמוזים, אבל הם לא יודעים כיצד. למעשה, פלוגיסטון מקיים קשר עם הפורמוזים, ומוכר להם חומרי נפץ תמורת הפטריות שלהם.

מארק סטולר: בעברו היה לוחם MMA פופולארי, ובעל דוקטורט ברפואת ספורט. הוא הושם בכלא בשל דעותיו הפוליטיות. הרופאים בחנו את מצבו הפיזיולוגי והחליטו שהוא מתאים להשתתף בניסוי שלהם, ולכן שילמו, במזומן, לכמה אסירים כדי שאלו יכו אותו כמעט עד מוות, ויספקו להם תואנה לבצע בו את הניסוי. בשילוב של אמצעים רובוטיים ושל הנדסה ביולוגית הניסוי הצליח להציל את חייו והכפיל את כוחו פי כמה, אך גרם לו להראות כמפלצת ולחוות התקפי זעם בלתי נשלטים, מה שגרם למשפחתו לנתק עמו כל קשר. באמצעות כוחו החדש הוא השתלט על המטבח, וכעת מנהיג את כנופיית עובדי המטבח ביד ברזל. מעטים הם האנשים שמוכנים להתייצב מולו.

אנדרה שאו: אנדרה הוא סרסור כריזמטי, שאחרי שנאסר הצליח לשכנע חלק מהזונות שלו לבוא אחריו לכלא, ולשכב עם הסוהרים בשבילו. בתמורה, הסוהרים עזרו לו להקים את אחת הכנופיות הגדולות והחזקות ביותר כלכלית בכלא. אנדרה אחראי על היבוא של רוב הסמים לכלא, וידוע בכך שהוא מפעיל לחץ על אסירים חדשים לצרוך אותם כדי לגרום להם להתמכר. חי חיים ראוותניים ואוהב להפגין את מעמדו, ואוי למי שיזלזל בו.

צ'רלי רימר: בנו של אחד מברוני הפשע הגדולים והעשירים ביותר, ששורד בכלא רק בזכות הכסף של אבא שלו. צ'רלי מנהל את עסקי הברחת האלקטרוניקה בכלא, והציוד שהוא מספק עוזר לאנשי העולם התחתון לנהל את עסקיהם מהכלא. למרות שהכנופיה שלו גדולה, הוא נחשב למנהיג כושל וחלש, שמצליח להפסיד כסף למרות המונופול שלו ונאלץ לקנות את עוזריו בכסף. נמצא בסכנת הדחה מתמדת.

שילוב במשחק

השחקנים משחקים אסירים באחד הרבעים של הכלא, שמתחילים תמיד כצוות – חברים באותה כנופיה או אסירים שצריכים לעמוד במשימה משותפת. ניתן לתת לכל אחד מהשחקנים תחום עיסוק, למשל לוחם בזירה, מנהיג כנופיה או מומחה למסחר בסוג מסוים של סחורה. תמיד הם מתחילים עם בעיה כלשהי, אבל לא בהכרח חייבים לפתור אותה כדי לשפר את מצבם. במהלך המשחק, האסירים מחליטים אם לשתף פעולה כצוות או לפעול למען עצמם ואף לבגוד בצוות בשביל לשפר את מעמדם. לכל אסיר יוצעו הצעות מעניינות לרווח, הצטרפות לכנופיה חזקה יותר, או שיפור במעמדו, והוא יאלץ לחשוב אם לקבל אותן – תוך כדי שהוא מבין שגם שאר האסירים תוהים לגבי אותו דבר. בסופו של דבר, אסור לאסיר לבטוח באיש – לא רק בחבריו, אלא גם במי שמציע לו הצעות שנשמעות טובות מכדי להיות אמיתיות. וכמובן שאם יתרחק מדי מהצוות, הוא יהיה חשוף יותר לשאר הסכנות בכלא.

זרעי הרפתקרות

• מישהו מחסל את השומרים של פלוגיסטון האלכימאי ומנסה להתנקש בחייו. הוא מבטיח לכם פרס נכבד אם תמצאו את האשם.
• גארי, בן הדוד המופרע של צ'רלי רימר, מוצא את עצמו בכלא הניצחון. צ'רלי מבקש שתשמרו עליו, רק ליום אחד, אבל זה קשה יותר ממה שזה נשמע.
• הבוס שלכם נעלם, והשאיר אתכם עם הבעיות הכלכליות. אם לא תצליחו להשיג קצת כסף ולהחליט מי מכם יירש את מקומו, או לחלופין למצוא אותו – הכנופיה תתפרק.

---

הערות השופטים

דניאל רוזנברג

חסר פה משהו, אולי זה היקצוע, אולי זה קרס העלילה הקריטי, אולי זה פשוט הדב"ש המגניב. קשה לי לשים על זה את האצבע, אבל כלא הניצחון פשוט לא מספיק מעניין עבורי.

איתמר ויסברג

עולם מערכה מעניין ומלא פרטים. חסרים קצת זרעי עלילה והצעות קונקרטיות לשילוב שחקנים. עשוי היטב.

ערן אבירם

אני מודה שאני לא מבין מה בעצם קורה כאן. יש פירוט מלא למדי לגבי כל מני דברים, אבל אין שום קו שמאחד אותם ביחד. פורמוזים, רולות, כת, רופאים, כל מני דברים – נראה כמו בסיס למשחק קונספירציות הזוי בסגנון Over the Edge, והייתי מקבל אותו ככזה, אילו רק היתה איזו הצהרת כוונות של הכותב שבה הוא מבהיר מה הוא מנסה להשיג בכלא הזה. בהיעדר הבהרות, זה פשוט הרבה דברים ביחד, ובמקרה יש שם גם כלא.