שאול סארקר – קב"ט רשות הנמלים והרכבות

שאול, בן 34, נכנס לתפקיד לפני שלושה חודשים.

שאול נשוי ואב לשני ילדים קטנים (בן 5 ובת שנה).

הוא שירת במג"ב במשך כ-12 שנים והגיע לדרגת סנ"צ (עכשיו במיל'). במג"ב הוא השתתף בפעילויות מבצעיות רבות ובכללן שמר על קשרים עם הימ"מ מפקדת התיאום והקישור בחברון וכמה פעולות מיוחדות.

כשפרש ממג"ב ופנה לאזרחות הוא נכנס למיזם סטארט-אפ שנכשל. בימי הגסיסה האחרונים של המיזם הוא הגיש בקשה למשרת קב"ט רשות הנמלים והרכבות בעיקבות מכרז ממשלתי שהוצא לעיניין.

השעה: בערך תשע בערב

המקום: דירתך ברמת-גן

הטלפון והפלאפון שלך ושל אישתך צלצלו כולם יחד במעין מקהלה מוזרה ומעצבנת. מכיוון שאישתך עסקה בלהרדים את בתכם הקטנה (ניסן בן החמש כבר נרדם מיום ארוך בקיטנה) החלטת לרוץ לכיוון הטלפון בבית ,מכיוון שלקו הזה מחוברים שני מכשירים. הפטרת "רק רגע בבקשה" אל תוך השפורפרת המורמת ובבת אחת נפסק הצילצולים בפלאפונים. הפלאפון שלך, שניצב במטען בסמוך לטלפון, הראה כי השיחה היא מהעבודה.

בחזרה לשפורפרת , על הקו היה יצחק, מנהל משמרת הלילה, "יש לנו בעיה, שאול, היתה תאונה".

כארבעים דקות אח"כ כבר עמדת במקום ההתרחשות.

ציוד

מכשיר "מירס", תג זיהוי, אקדח "הקלר אנד קוך" 0.22 , ארנק ומפתחות.

שמעון (סמי) אלברט – חבלן משטרה

שמעון, יליד אשקלון, הוא בן 26, רווק, גר לבדו בשכונת נווה צדק בת"א.

שמעון השתחרר לפני כמה שנים מיחידת היחס"פ (יחידה לסילוק פצצות) של חיל ההנדסה. התגייסות למשטרה היתה צעד די טיבעי לשמעון, לא רק בגלל הנסיון מהצבא אלא גם בגלל שאביו היה שוטר גם כן (לפני שנפצע ויצא לפנסיה מוקדמת).

שמעון שייך ליחס"פ המשטרתי, אך הוא גם עבר קורס לוט"ר (לוחמה בטרור) וקורס לש"ב (לוחמה בשטח בנוי) וסופח לימ"מ.

תקרית עגומה עם מפקד הימ"מ שילחה אותו למשמרות הערב של נפת נתניה ומרכז שפלת החוף.

שמעון שוקל לעזוב את המשטרה וכבר בירר לגבי לימודים באוניסרסיטה.

השעה: בערך תשע בערב

המקום: מוקד חירום חבלה לנפת השרון.

זה נראה בהתחלה כמו עוד משמרת ערב משעממת. חיים (העמית לצוות לילה) עשה קפה טוב והתחיל המשחק של מכב"י. ואז צלצל הטלפון האדום (כמו שהחברה אוהבים לקרוא לו).

מכיון שהמשחק עיניין אותך פחות (חיים פלט – "דוקא באמצע המשחק?") קמת וענית. מאותו רגע ועד לסיום חמש הדקות הבאות שניכם הייתם בשכפ"צים עם כל הציוד באוטו… נוסעים כמו מטורפים לאורך המסילת רכבת שבאיילון (!). תוך חצי שעה שניכם הגעתם למקום האירוע , מסילת הרכבת בסמוך לשפיים.– שתי רכבות נכנסו אחת בשנייה. התחלתם לפרוק את הרחרחנים ולסרוק את האזור… בנתיים לא מצאתם כלום.

ציוד

מוטורולה (מכשיר קשר), שכפ"ץ מגן מלא, רובה ציד, רובוט גשוש, רחרחן, אקדח אישי (ברטה 9מ"מ), דוקרן, קאטר, פלייר שפיץ.

לאוניד סגל – סוכן שב"כ

לאוניד בן 35, עלה בגיל 4 מפולטיצ'ן שברומניה.

בצבא הוא התגייס ליחידה מובחרת ובמהלך האימון הוא זומן לראיון עלום. מכאן החל הרומן שלו עם השב"כ. לאוניד עבר אימונים מפרכים ולאחר שנתיים קיבל את תג הסוכן הנכסף. לאוניד עבד לא מעט מאז, בעיקר בתיאום עם סוכנויות חוץ. הוא שהה במהלך עבודתו ברומניה, אוסטריה ולאחרונה באיטליה.

לאוניד כרגע מסייע בניהול דו שיח לחתימת הסכם עם הותיקן בחסות ממשלת איטליה.

לאוניד מדבר 7 שפות באופן שוטף בכללן איטלקית, רומנית, אנגלית וגרמנית.

לאוניד חי בגפו, טס הרבה בקו ישראל-איטליה.

השעה: בערך תשע בערב

המקום: דירתך בנתניה.

חזרת לארץ לפני יומיים. זאת היתה אמורה להיות תחילתה של חופשה בסופ"ש. הסופ"ש מתחיל (מבחינתך) מחר. עכשיו מסתבר שלא. הפלאפון צלצל ברגע שהודיעו בחדשות על תאונת רכבות באזור שפיים. זה היה מנשה שמיר, המנהל של "חוץ". הוא ביקש יפה שתגיע לאסור. זה קצת מוזר לך אבל אם מנשה מבקש, אתה לא אומר לא.

רבע שעה ואתה נוסע לאורך המסילה של שפיים – הארוע נראה רע מאד. אתה עוצר את הרכב בצד – מבליח את התג מול השוטר (שזז הצידה) ומתחיל לצעוד לעבר ההריסות.

ציוד

פלאפון ,אקדח סמית' אנד ווסון 9 מ"מ, תג סוכן, ארנק, מפתחות לרכב, מאג-לייט (פנס) ואולר שוויצרי.

אל"מ בנימין נווה – קצין אמ"ן – מחלקת טרור פנים

בנימין בן כמעט 40. הוא נמצא בצהל מעל ל-20 שנה והחזיק בתפקידי מפתח רבים, בינהם מפקד יחידת 5757, מפקד הימ"מ ועתה קצין מדור מחלקת טרור פנים.

בנימין מכיר הפוך על הפוך פעילות טרור – בעיקר של "בני דודינו". עינו החדה מפספסת מעט מאד והוא נחשב לאדם מבריק (ולא רק קצין מבריק).

בנימין הוא בעל תואר ראשון בכלכלה , תואר שני במזרחנות ותואר שלישי בהיסטוריה.

בנימין נשוי ואב לשלושה ילדים המקיימים את מסורת ישראל כהילכתה (הוא דתי – כיפה סרוגה)

השעה: בערך תשע בערב

המקום: המשרד בקריה

הטלפון לא הפסיק לצלצל בחמש דקות האחרונות. כשאתה עסוק אתה בד"כ מתעלם אבל הפעם זה לא עובד. הרמת השפורפרת לימדה אותך שיעור חשוב… בפעם הבאה מאימים – לא משנה מה.

בריצה לקחת את המפתחות מהשולחן, תחבת את האקדח למאחורי המכנסיים, ירידה זריזה במדרגות ואתה מתניע את הסיטרואן. כשאתה עולה על איילון אתה (ה' יסלח לי) מקלל את התנועה המזופתת. רק בסביבות 22:54 אתה מגיע לאזור התאונה. מחריד. פשוט מחריד. שומו שמיים – ההריסות מערבבות אדם ומתכת והכל בוער.

אתה מחנה את הרכב, מבליט את הדרגות, וצועד בעוז קדימה מתחת לפס הצהוב של "אין מעבר". כדאי להציץבמה שקורה כאן לפני שיגיעו הדרגות הכבדות באמת (שר הבטחון בדרך).

ציוד

פלאפון, מכשיר קשר ברכב, אקדח הקלר אנד קוך 0.22, מדי קצין אל"מ בחה"א, ארנק, מפתחות לרכב

דניאל "דני" אלי – בלש מחלק רצח/טרור

בן 31, דני הוא סגן מפקד מחלקת רצח/טרור נפת השרון. הוא כניראה יירש את מקומו של גונדר ברקן כשהלה יעבור תפקיד, אבל כרגע הוא בשטח כמו כולם. כך הוא גם מעדיף. דני נישא לפני שנה ואישתו (בת ה-23) בהריון מתקדם.

דני הוא בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה ולומד עכשיו את התואר השני שלו – סוציולגיה וחברה.

דני הוא יליד הארץ, אך בילדותו שהה חמש שנים בארה"ב בעיקבות שליחות של אביו. הוא דובר אנגלית אמריקאית רהוטה.

דני ייצא לקורס קציני משטרה אם יוצע לו התפקיד של מפקד מחלקת רצח.

השעה: בערך תשע בערב

המקום: דירתך בשכונת "נתניה החדשה"

הטלפון צלצל, ברקן היה על הקו.

"מה קורה?", שאלת.

"אל תשאל", אמר ברקן.

"אבל כבר שאלתי", אתה מחזיר את משחק המילים הישן.

" הלוואי שיכולתי להיות עליז כמוך", ברקן נאנח, " קרה משהו איום".

חצי שעה לאחר מכן כבר הסתובבת עם כמה אנשים מזיהוי, תנועה, שוד ועוד כמה מחלקות בנוגע לשתי הרכבות שנכנסו אחת בשנייה מול כביש הגישה לשפיים. ההריסות התפזרו לאורך 2 קילומטרים של מסילת רכבת. חלקים נפלו על גגות שפיים המרוחקים כחמש מאות מטרים מהתאונה.

חלקי גופות נמצאו על העצים בסביבה, וקרון הידרדר לתוך המרכז המסחרי "געש".

הכל בוער אבל אצלך בוער בראש. הרבה דברים מוזרים מצאת דברים שלא מסתדרים. כמו הקרון בגעש שנשאר שלם, אם כי הנוסעים בפנים היו מרוטשים ללא הכר. כמו נהגי הרכבת שנמצאו ללא רוח חיים בקרון האחרון של רכבתו של כל אחד.

מוזר… משהו פה מסריח.

ציוד

אקדח גלוק 9מ"מ, אזיקים,  תעודת בלש, מפתחות לניידת, ארנק, פלאפון ומחסנית נוספת.