Immaculate imperfection מאת איתמר פארן

החומר המופיע מטה יוצר רקע חלופי למשחקי מלאכים ושדים. המטרה הייתה לבנות מערך רקיעים ומלאכים שאינו מטופש (עם כל הכבוד למשחק In Nomine), ושיש בו מעט התייחסות לתפיסות אודות שבעת הרקיעים השמימיים על פי המסורות העבריות והנוצריות.

הרקיעים, מספר מקהלות בני-האלוהים, מספר בני האלוהים שבכל מקהלה שמימית, וכן גם סוג התפקידים של כל מקהלה, עברו שינויים בידי הכותב, בכדי להתאים אותם למשחק תפקידים בשנות האלפיים.

הרקע והמשחק שאבו מהמשחק In Nomine את התפיסה על קיומה של סימפוניה אלוהית ואת התפיסה לגבי חשיבותן של מילים. מהמשחק Children of Fire נלקח חלק מן החומר לגבי הרקיעים, מקהלות המלאכים, וכן הרעיון של חסד האל (Grace). הכל מוזג יחד, שונה ועוות על-ידי הכותב, וכל שגיאה או טעות מטופשת הן על אחריותו בלבד.

הרקע נועד למשחק שבו הדמויות משחקות בני-אלוהים מסוג מלאכים בלבד (ולא שדים, או בני אלוהים ממקהלות רבות עוצמה יותר).

שבעת הרקיעים

"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"…

ובשמיים, נבראו שבעה רקיעים (The Seven Heavens).

הרקיע הראשון – "שמיים": כאן גרים מרבית בני-האלוהים, כולל המלאכים! זהו האזור האלוהי שקרוב ביותר לבריאה הגשמית ולכל בני התמותה. כאשר נשמה מגיעה למקום (או אדם שמצא דרך לבוא בגופו – וזה קורה, אבל לעתים נדירות ביותר…), הוא תמיד מגיע לשער ענק, חמש-מאות רגל גובהו, ומאה וחמישים רגל רוחבו. הרקיע הראשון דומה לבריאה הגשמית, אבל הרבה יותר יפה ממנה – השמיים כחולים, הגבעות מכוסות צמחייה פורחת, האוויר נקי, יש הרים נישאים שניתן לטייל אל פסגותיהם המושלגות- פשוט מושלם!

בשמיים אין שמש. הרקיע הראשון תמיד אפוף באור נעים וחזק – אור יום תמידי. ובכל רחבי הרקיע הראשון יש רק נהר אחד, שעובר ומתפתל בכל רחבי הרקיע. מי הנהר זוהרים באור כתום וארגמן – כמו אור שקיעה או אש. המים הם מי-מרפא לבני-האלוהים, ובן-האלוהים ששורה בהם מספיק זמן מחלים מכל פגעיו (אבל המים לא יכולים להשיב בן-אלוהים שהושמד…).

הרקיע השני – "גיהינום": זוהי ממלכתו של סמאל (השטן). אוי ואבוי לו לבן-האלוהים שייכנס לכאן בלי מספיק כוח אש מאחוריו. ממלכתו של סמאל מחולקת למחוזות, ובכל מחוז מושל לו שר-שדים אחר. כאן נמצאים בני-אלוהים ש"נפלו" ואיבדו את חסדו של האל – השדים המרכיבים את לגיונות הגיהינום.

השמים שחורים וריקים, ללא אור וללא כוכב. רק אור המדורות מעלות העשן וזרמי הלבה הרותחת מאירים את ממלכת השטן באור אדמדם… במרכז הממלכה נמצא ארמונו של סמאל (הוא גר שם עם ארבע נשותיו), וסביב הארמון יש את ארמונותיהם של נסיכי השדים ואדוניהם.

את הגיהינום חוצה שביל צר שמוביל מן הרקיע הראשון לרקיע השלישי. מעל לשביל זה ניתן לראות כוכבים זורחים. בני-האלוהים שומרים על השביל היטב, אבל השטן עדיין מצליח להגניב דרכו שדים בכמויות מסחריות אל תוך הרקיע הראשון, ומשם אל כדור הארץ…

הרקיע השלישי – "שחקים": זוהי הממלכה בה שוכנות נשמות מתים. בחלקו האחד של אזור זה נמצאת ממלכה מבורכת ונפלאה הנקראת "גן העדן". בצד השני מצויה ממלכה אפלה ונוראית ששמה "אבדון", ושם סובלים החוטאים על כל מעשיהם הנפשעים…

חשוב לציין: את מלאכת עינוי החוטאים מבצעים בני-אלוהים ולא שדים! בעוד שבגן עדן חיים הנשמות הטהורות, והארץ כולה יפה, מקסימה, נוחה אל יושביה, ובני-האלוהים שם הם ידידותיים ורבי-חסד, אבדון הוא מקום חשוך של אש, אדמה מתה ובורות עינויים לאין-ספור.

בני-האלוהים המופקדים על עינוי החוטאים הם יצורים חמורי סבר ונוראים למראה, אבל הם לא שדים המשרתים את השטן. בראשם עומד עזראל – השרף האפל.

על הרקיעים הגבוהים יותר יש כל מיני שמועות וסיפורים, אבל לא מידע ממשי. הסיבה לכך פשוטה: בני-אלוהים פשוטים (מלאכים) פשוט לא יכולים להיכנס למחוזות הגבוהים יותר בלי סיוע מאדוני המלאכים או זימון ישיר מכוחות עליונים.

הרקיע הרביעי נקרא "תהילות", וכאן שוכנים רוב בני-האלוהים מן המעמדות הגבוהים (שרפים, כרובים, וכסאות הכבוד). ידוע שבלב רקיע זו יש עיר מופלאה…

הרקיע החמישי נקרא "מכון". מה שכולם יודעים, זה שברקיע החמישי יש כלא איום ונורא שבו נכלאים בני-אלוהים שחטאו, אך נתפסו בטרם "נפלו" והיו לשדים. בין השאר כלואים שם רבים מן הגריגורי…

הרקיע השישי נקרא "יסוד". לא ידוע לכם דבר עליו. כל כך לא ידוע על הרקיע הזה כלום, שהדבר ממש חשוד (הערה: רקיע זה יכול לשמש את מנחה המשחק למטרות שונות, והכל בהתאם לתפיסות התיאולוגיות-קוסמיות האישיות שלו. היות ולכותב יש קבוצת שחקנים פעילה, לא ייכתב כאן ולו רמז לשימוש שהוא מצא לרקיע זה…).

הרקיע השביעי נקרא "ראשית". כאן משכנו של הקדוש-ברוך-הוא, מושבו של האל בכבודו ובעצמו…

הסימפוניה, מילים, מקהלות בני-האלוהים ואסופות המלאכים

The Symphony, Words, The Choirs & The Seven Hosts of the Angels

ישנן שבע מקהלות של בני-אלוהים המשרתים את האל בנאמנות. בכל מקהלה יש יצורים מסדר שונה של עוצמה, כוח וקרבה לאל. אתם שייכים כולכם למקהלת המלאכים, שבה יש שבע אסופות שונות שלכל אחת מהן מנהיג משלה וייעוד משלה (אבל עדיין – מדובר במלאכים שהם שווי מעמד וכוח).

לפני שמסבירים קצת על שבע מקהלות בני-האלוהים, צריך להסביר קצרה את רעיון הסימפוניה .

הסימפוניה: זהו השם שבו משתמש מטטרון, השרף העליון, בכדי לתאר את הכוחות שבבסיס הבריאה. כאשר היקום נברא, הוא נברא בכמה רמות. יש את הרמה הפיסית (Corporeal level), יש את הרמה האתריאלית (Ethereal level), ויש את הרמה השמימית (Celestial level). רמות אלו בנויות זו על זו, ויש ביניהן יחסי גומלין של אידיאות, רעיונות וחומר (Ideals, Ideas and Matter).

ליחסי הגומלין הללו קוראים הסימפוניה. כל בן-אלוהים הוא חבר במקהלה שמשרתת את קיומה ושלמותה של הסימפוניה האלוהית. הסימפוניה היא משהו שכל בן-אלוהים יכול פשוט לחוש בו – מן מוסיקת רקע נהדרת, שלווה ומרגיעה.

לעתים, קורים דברים שגורמים להפרעות בסימפוניה האלוהית, ואז קורה שבן-אלוהים שנמצא בסביבה יחוש במשהו צורם ומכאיב. שדים הם גורם ידוע (ומרכזי) להפרעות בסימפוניה האלוהית, אבל גם פעולות של בני-האלוהים יכולות לגרום להפרעות (על הפרעות, איך כמה ולמה – מאוחר יותר).

מילים: בעוד שהסימפוניה מבטאת את הקשר בין כל גורמי הבריאה, ומצבה מעיד עד כמה העניינים מתנהלים כפי שהאל רצה, הרי שמילים נותנות ביטוי לעקרונות חשובים ומרכזיים – ניתן לומר שמילים משמשות בכדי להגדיר נושאים שבהם עוסקת הסימפוניה (כמו שניתן לכתוב מוסיקה על עונות השנה, על אהבה וכו'). כאשר אני כותב כאן "מילים", אני מתכוון גם למשפטים וביטויים (דוגמאות בהמשך).

בני-המלאכים העליונים (שרפים, כרובים וכסאות-הכבוד) הם כולם אחראים על מילים אישיות. לכל בן-אלוהים כזה יש תחום, או נושא שמוגדר על-ידי מילה. בן-האלוהים לא רק שמופקד על תחום זה, ועליו לוודא שהתחום מתנהל כפי שהאל רוצה, אלא הוא עצמו מוגדר במידה רבה על-ידי המילה שלו, דבר המשפיע על אופיו, מחשבותיו, התנהגותו וכו'.

לעתים קרובות, לבני-אלוהים עליונים יש מילים בעלות היקף נרחב (למשל "אמונה"), ותחתן יש בני-אלוהים רבים, פחותים יותר, שמופקדים על מילים בעלות משמעות צרה יותר (למשל "אמונה שבלב", "אמונה באל אחד", "אמונה באל אחד לפי מסורות האיסלאם" וכו').

מלאכים מתחילים ללא מילה משלהם – אפילו לא מילה בעלת השפעה קטנה מאוד (למשל: "אמונה בקיומו של אל אחד עליון על פי התפיסה הספרדית של העדה החרדית של באר-שבע ברשות הרב ניסים חתוכה"). רבים הם בני-האלוהים ששואפים להגיע למילה משלהם, שכן להיות בעלים של מילה נותן לבן-האלוהים חשיבות אישית בסימפוניה, והוא הופך להיות מופקד על חלק ממנה. בני-אלוהים אחרים, מעדיפים לחמוק ממילים, שכן לצד הכוח, המעמד והעוצמה שהן מעניקות הן גם מטילות חובות והתחייבויות.

מקהלות בני-האלוהים:

המקהלה העליונה – "השרפים" (Seraphs). יש רק אחד-עשר שרפים, והם משרתיו העליונים של האל. תפקידיהם אינם ברורים וידועים באופן מלא למלאכים שכמותכם, ויתכן שגם ראשי הסיעות שלכם אינם יודעים בדיוק את תפקידיהם של ישויות עליונות אלו.

בראשם עומד מטטרון – המלאך החכם והמנוסה מכולם, המשמש כדוברו של האל לכל יצור נחות יותר. פעם סמאל עמד בראש מקהלת השרפים (והיו אז חמשה שרפים), אבל סמאל, שמכל היצורים ביקום היה הקרוב ביותר לאל, והבין אותו טוב מכולם, חטא וניסה ללחום באל. מלחמה זו הובילה לנפילה הגדולה של רבים מבני-האלוהים, ליצירת הגיהינום, ולרבות מן הצרות הנוחתות על ראשיהם של בני התמותה (השרף מיכאל, הנאמן והאהוב על האל מכל בני-האלוהים, הוא זה שהצליח להכות ולהביס את סמאל).

ארבעה מן השרפים הם "חופשיים" (אינם משמשים כמנהיגים של מקהלות בני-אלוהים):

מטטרון – ראש וראשון לבני-האלוהים, קולו של האל, כותב (רוב) ספרי השמיים ויועצם הראשי של כל מנהיגי המקהלות (מילתו היא "עתידות").

מיכאל – בן-האלוהים האהוב מכולם על האל, התגלמות הנאמנות והאמונים (מילתו היא אמונה).

ברכיאל – רחמיו ואהבתו של ברכיאל אינם יודעים גבולות (מילתו היא חסד).

נתניאל – שרף זה אחראי על יצירה, עשייה וכל מלאכת מחשבת. (מילתו היא יצירה).

המקהלה השנייה – "הכרובים" (Cherubs). ידוע שיש עשרים ותשעה כרובים, ושלעתים קרובות הם נוהגים להופיע בדמות של חיות פלאיות בעלות כנפיים, שונות ומשונות, אך ראשיהם אנושיים תמיד. הכרובים הם גדולי השומרים והלוחמים מקרב כל בני-האלוהים. שניים מהם מופקדים כל העת על הכניסה לגן העדן (וחמושים בחרבות אש מתהפכות), וכל השאר עסוקים כל העת בהגנת השמיים מכל רע. היו אלו הכרובים שליוו את האל כאשר הוא הביא את המבול על עולם בני-התמותה.

יש מספר כרובים שתפקידם להנהיג את אסופות המלאכים, והם יוזכרו מאוחר יותר.

בראש הכרובים עומדת גבריאל – אותה שרף שנושאת את הקרן בה יתקעו תרועות אחרית הימים. מילתה היא "בטחון" (In the sense of BOTH security and safety).

המקהלה השלישית – "כסאות הכבוד" (Thrones). אלו הם שמונים ושמונה בני-אלוהים שגופם עשוי אש וברקים. לכל אחד מהם יש אין-ספור עיניים מרחפות בגופו, ותפקידם הוא לנהל את המערך השמימי. הם אלו שמקשרים בין רצון האל לבין מרבית בני-האלוהים, והם גם מפקחים על ספרי הנשמות, על בחינת בני-אלוהים המועמדים לקידום או לקבלת מילים משלהם, ועל כל סדר היום ברקיעים. כסאות הכבוד יכולים לראות כמעט כל דבר שקורה בסימפוניה (מלבד בגיהינום ועוד כמה יצאי-דופן), אבל הם צריכים לדעת מה לחפש…

בראש כסאות הכבוד עומד רפאל – הוא השרף החביב ביותר שיש, עדין, סימפטי ונכון תמיד להקשיב. אבל הוא גם מנהיג אמיתי שמנהל את ענייני השמיים במרץ. מילתו היא "חוכמה".

המקהלה הרביעית – "שפטים" (Judgements). אלו הם בני-האלוהים המופקדים על עינוי הנשמות החוטאות. עינויי החוטאים אינם סתם עניין לנקמה או רשעות- המטרה היא לענות את הנפש עד שתלמד לקחים, תיטהר מעוונותיה ותוכל לבוא בשערי גן עדן. השפטים הם ישויות דמויות אדם, שחורות לחלוטין בעלות כנפיים אפלות. מעיניהם יוצאות להבות, והם נושאים שוטים בוערים. כמעט כל אדם שרואה כזו ישות בטוח שמדובר בשד נורא, אך לא זה המצב. השפטים הם חמורי-סבר ומסורים לעבודתם, אך הטובים שבהם גם יודעים את מידת הרחמים, ואיש מהם אינו אכזרי לשם אכזריות. יש כמעט אלף מהם.

בראש השפטים עומד עזראל – בן-אלוהים מפחיד ורב עוצמה. מילתו היא "צדק". הוא שרף במלוא מובן המילה, ויש הטוענים כי כוחו רב אף משל מיכאל…

המקהלה החמישית – "מעלות" (Virtues). המעלות נראים כמו מלאכים, אבל הם זורחים באור בלתי פוסק. גופם נראה כמו אור נוזלי, עיניהם קורנות, והם מוקפים לגמרי בהילה זהובה. למעלות יש כמעט תמיד כלי נגינה צמוד – חצוצרה, נבל, כינור או דבר דומה.

יש כחמשת אלפים בני מעלות. תפקידם הוא להקשיב לצלילי הסימפוניה ולהשמיעם בכל רחבי הרקיעים התחתונים. המוסיקה שהם משמיעים מסייעת לכוון את הסימפוניה ולשמור על ההרמוניה הפנימית של כל המתרחש. התפקיד דורש קרבה לעולם בני-התמותה, שכן חלק חשוב מן הכוחות המשפיעים על הסימפוניה מתחולל שם, ולכן המעלות לעתים קרובות מסתובבים בעולם, בלתי-נראים, מרחפים באוויר, ומנגנים. הקרבה לעולם בני התמותה פתחה גם אותם לסכנת הנפילה, ורבים מהם נפלו אל ידיו של סמאל.

בראש המעלות עומד השרף חננאל. הוא מופקד על כל נגינת השמיים, וכאשר במועדים מיוחדים המקהלות השונות מתאספות יחדיו בכדי לשיר שירי הלל לאלוהים, הוא זה שמנצח על כולן. מילתו היא "התגלות" (Revelation).

המקהלה השישית – "שלטונות" (Dominations). השלטונות נראים כמו מלאכים קלאסיים – כנפיים לבנות, בגד לבן, הילה זורחת סביב ראשם, וקומתם גבוהה מאוד (כעשר רגל). לעתים קוראים להם (בטעות) ארכי-מלאכים. השלטונות הם חבר'ה למדיי-מלחמה ובעלי ניסיון רב בפיקוד ושלטון. הם כמעט תמיד נושאים חרב או גרזן וכן טבעות חותם, שרביטי-מלכות וכדומה.

מלאכים אלו אחראים על הנשמות בגן העדן (ומסייעים לכרובים לשמור על המקום), ומעבר לכך הם מאיישים את החומות שבין הרקיע השלישי לרקיע השני, ושומרים מפני חדירה של שדים אל תוך גן העדן והאבדון. הם גם השומרים על שערי הרקיע הראשון, ומקבלים את פני הנשמות המגיעות לשם.

לשלטונות יש עוד תפקידים – הם לעתים מגיעים אל ממלכות בני האדם, והם אחראים על חלק לא קטן מן הנסים הגדולים ביותר שקרו עלי-אדמות. יתר על כן, לכל מדינה, שבט או אזור על כדור הארץ יש אחד או יותר מבני השלטונות שמפקח עליו באופן ישיר, ובוחש במתרחש שם. בקיצור – החבר'ה האלה עסוקים מאוד, ומתעסקים רבות עם בני אדם. בתור שכאלה, הם מתעסקים הרבה עם מלאכים וגם מועדים יותר לנפילה, ורבים מהם נמצאים בשורותיו של סמאל בגיהינום…

בראש השלטונות עומד השרף קמאל. עבודתו כרוכה בהמון כאב ראש, שכן יש כשישים אלף שלטונות תחת פיקודו, והם מתרוצצים על פני תפקידים שונים. מילתו היא "שלטון".

המקהלה השמינית – "הגריגורי". אנחנו מדלגים לרגע על המקהלה השביעית, בכדי לדבר על המקהלה השמינית – שהושמדה לפני דורות רבים ואיבדה את מעמדה בקרב מקהלות בני-האלוהים. המקהלה מנתה בשיאה כאלף גריגורי.

את הגריגורי הזכרנו פעם אחת קודם לכן – מאות מהם כלואים בכלא בני-האלוהים שברקיע החמישי. הגריגורי היו ישויות אשר נשלחו על-ידי האל לשמור על בני האדם בימים הראשונים שלאחר בריאת העולם. הם היו צריכים לסייע לבני האדם ולהעניק להם השראה.

אלוהים ברא את הגריגורי בתור ישויות רבות עוצמה וידע, במטרה שהם יוכלו לעמוד בפיתויי העולם ולסייע ליושביו. בשיא כוחם, הגריגורי היו שווים לכסאות הכבוד בעוצמתם.

אבל…

הגריגורי התאהבו בגופם הגשמי, והחלו להתמכר לתענוגות גשמיים (החל מגריגורי שהתמכרו לאוכל ושתייה, וכלה בגריגורי שהתמכרו למין פרוע וביזארי). הם הפכו למושחתים מבלי לשים לכך לב- גופם היפה הפך במהלך השנים למפלצתי, ורוחם האלוהית הפכה למעוותת ומוזרה. כמעט אף אחד מן הגריגורי לא שם בכלל לב לכך שהם הופכים למפלצות מבפנים ומבחוץ. במקום לתת השראה ולהוביל את בני האדם לגדולה, הגריגורי המושחתים החלו לדכא אומות שלמות, והנהיגו מנהגים של פריצות, קורבנות-אדם וכל מיני מסורות מתועבות אחרות.

הגריגורי הרבו לשכב עם בני-אדם (הם הציגו עצמם כאלים, והכריזמה העצומה שלהם וכוחם הרב אפשרו להם להשיג כל מה שהם רצו מבני-האדם). מזיווג של גריגורי ובן-אדם כמעט תמיד נולדו מפלצות נוראיות (ענקים מגודלים, יצורים שמחציתם אדם ומחציתם חיה וכו'). מפלצות אלו התפזרו בכל רחבי העולם ויצרו צרות במשך דורות לעמים השונים.

בשלב מסוים, נשלחו אסופות המלאכים ללכוד את הגריגורי. המלחמה הייתה קשה, שכן הגריגורי קראו למפלצות לבוא ולעזור להם. אבל העיוות שחל בגריגורי החליש אותם, וחלק מן הגריגורי הושמדו, בעוד שרובם נתפסו ונכלאו בכלא השמיים (ורוב המפלצות הושמדו או הונסו למקומות נידחים).

כאשר באה נפילתו של סמאל, הוא פרץ לכלא השמיים, והציע לשחרר את הגריגורי אם יסייעו לו. רוב הגריגורי סרבו, שכן בבסיס הם נותרו נאמנים לאל, והמשיכו לקוות כי יום אחד הם יכפרו על מעשיהם הרעים ויוכלו לחזור לשורות המלאכים. אבל כמה עשרות מן הגריגורי (ודווקא כמה מן החזקים ביותר), היו כל כך מעוותים, שהם הסכימו לסייע לסמאל ולצאת כנגד האל. הגריגורי הללו הפכו אחר כך לנסיכי השדים.

יש טענות בשמיים שעוד יש כמה גריגורי על פני האדמה. אם זה המצב, אלו ישויות עתיקות ורבות כוח מאוד, ואפילו כרוב יתקשה להתמודד עימם. ידוע היטב כי את מנהיג הגריגורי, השרף הללאל, מעולם לא מצאו.

מה שבטוח, דמם של הגריגורי עוד נמצא עלי-אדמות. אנשים שהם צאצאים של הגריגורי הם בעלי יכולת כישוף וראיית-הנסתר, ולחלקם יש תכונות מוזרות נוספות, או איזה סימן גופני משונה (אצבע שישית, עיניים בצבעים שונים, זנב קטן…). לא ידוע כמה אנשים יש שבהם זורם דם הגריגורי, אבל ההערכה היא שמדובר בכמה מאות אלפים.

המקהלה השביעית – "מלאכים".

כן, אתם מלאכים- כנפיים לבנות, גוף אנושי למראה, שיער ארוך. אתם נראים כמו אנשים יפים, מכונפים וחסרי גיל. אבל אתם לא. גופכם אינו עשוי מחומר אלא מכוחות שמימיים – אתם מעין נשמות בעלות כוח רב. לעתים אפילו קורה שנשמה של בן אנוש מגיעה להיות מלאך!

המלאכים הם אלו שבאים בקשר הישיר ביותר עם עולמם של בני האדם. יש הרבה מהם – מאות על מאות של אלפים, ואולי כמה מיליונים. היות ותפקידם לפקח על עולם האדם, לשמור על בני-תמותה מפני פיתוי שדי השאול, והם גם מהווים את שורות המחץ של חילות השמיים, נוצר צורך לחלק את המלאכים לאסופות, כאשר על כל אסופה מופקד כרוב (כרובים אלו נראים כמו כל הכרובים האחרים – חיות ענק מכונפות שלהן ראש אדם, אבל הם יכולים ללבוש צורה אנושית כרצונם או צורת מלאך כרצונם. כרובים אלו נקראים גם ארכי-מלאכים).

על כל אסופות המלאכים יחדיו מפקד השרף ברביאל. למרות שלכאורה הוא השרף עם המשרה הפחותה ביותר, למעשה כוחו רב מאוד והוא נכבד מאוד בשורות בני-האלוהים, שכן הוא מפקד על רוב כוחות השמיים, ושמירת והגנת עולמם של בני-התמותה מסורה בידו. מילתו של ברביאל היא "גשמיות" (Corporeality