צוות הפאה

Fל

העמותה היא גוף עתיק ימים שמקורו בכתות צלבניות עתיקות, זה ידוע לכולם. כולם יודעים גם על הנסיונות של אנשי העמותה לחסל את בן גוריון ולהטיל מסי מכס על משקאות קלים, שאינם קינלי. ולמרות שיש אחדים מאיתנו שעדיין לא יודעים איך וכיצד נעלמו כמה ממתנגדיה החריפים של העמותה ומה קרה להם, הרי שברור לכולנו שמרתפיה הסודיים של העמותה מלאים בשלדיהם של מתנגדים פוליטיים.

איך הצליחה העמותה להשתלט על מרכזי השלטון, להעמיק את השפעתה על אמצעי התקשורת ולהשתיק את מתנגדיה באופן יעיל כל כך? במחסניה הסודיים של העמותה מסתתרים חפצי קסם רבי כוח, שיצרו עבורה "מארגני-על" שונים במהלך ההיסטוריה הארוכה והנפתלת שלה. רובם לוטים באפלת המחסן וישארו חסויים מעיני העם לעד; וחלקם כה חזקים, כה מרושעים וכה נבזיים, ששמועות עליהם זלגו לתודעת הציבור אפילו בעל כורחם של שועי העמותה במגדליהם האפלים. להלן כמה מהם:

אגם הקולה

ראשיתו של הגילוי המרעיש על קיומו של אגם קולה בשאלה תמימה ששאל עובר אורח במלכודת הנשמות, הקרויה "הפורום הכחול", לגבי מה עושה העמותה בשאריות הקולה הנותרות תמיד במפגשים חודשיים. השאלה התמימה הובילה לסערה ציבורית, שבמהלכה הוצאו להורג כמה פונקציונרים עמותתיים בכירים. השערוריה סרבה להעלם: ולבסוף גילה חבר עמותה שבאופוזיציה, כי העמותה מחזיקה אגם קולה תת-קרקעי, שבו היא מנסה לאגור את כל הקולה שבעולם, ואז ליצור היסטריית מחירים אדירה, שבה תתעשר עוד על חשבון ההמונים הנבערים. עקב החשיפה הנוראה, סוכלה המזימה העמותתית – בינתיים…

אגם הקולה הוא בקוטר של קילומטרים, והוא מלא עד מחציתו בנוזל שחור ודביק, שבועותיו התפוגגו מזמן. ניתן לטבוע באגם הקולה – ויש המאמינים כי גופות רבות אוכלו על ידי החומר החומצתי והמתקתק.

המסמר האחרון בארון של העמותה

את המסמר האחרון בארון של העמותה (מאבש"ע) הביא עמו אז מתנגד חריף לעמותה, אחד ערן מולוט, שהסביר כיצד העמותה, בהגבילה את גיל המשתתפים באיגור, מחסלת את עצמה במו ידיה. העמותה לא הסכימה לשכב בארון הקבורה בו היה תקוע המסמר האחרון הנ"ל; אך מאז הוא נשלף פעמים רבות בכל דיון שבו נחזה לעמותה קץ מחריד: בדיונים על שכר, על התמסחרות ועל עודף כנסים; בויכוחים על חוגים, על שילוב לארפים בכנסים שולחניים ועל העברת העמותה לאוגוסט (ר"ע). אפשר לומר שהמסמר האחרון בארון של העמותה השתתף בכל ויכוח על עתידה, בכל תחזית שחורים, ובכל נבואת זעם.

המסמר האחרון בארון העמותה הוא קטן, עקום וחלוד; ניכרים בו סימנים של מכות פטיש רבות. השנים לא התייחסו בעדינות למסמר, ואולם כוחן המשותף של הנבואות בהן השתתף כה חזק, עד שהמסמר קנה לעצמו כוחות פלאיים: לאחרונה התגלה שהוא מסוגל להחליף את צורתו ולהפוך, במידת הצורך, לברבור, שקול שירתו משרה עצב רב על כל שומעיו.

אוגוסט

החודש הזה הועלם על ידי שועי עמותה, במאמץ של מאחורי הקלעים להתיר את הסבך הקשה שנקלעה אליו, לאחר שפעילויות העמותה הגרנדיוזיות חנקו את לוח השנה כולו וחסמו אותו לפעילויות שאינן של עמותאים. פעילויות העמותה גדלו והתנפחו כל כך, עד שהחלו להילחם זה בזה. לפי השמועות, הסאגה איימה לאכול את ביגור, וביגור ניסה לתת ביס לסאגה ברגל. המלחמה נמשכה שבועות מספר, עד שקאבאל סודי התכנס והחליט לחטוף את החודש ולהחליפו בחודש אחר.

איש אינו יודע מה יקרה בדקה לפני חצות, ה31 ביולי; אך חוזים ומנחשים בכוכבים מעריכים, כי באותו רגע יתרחש חודש אפריל שוב פעם. חמסיני הקיץ הקשים יבלמו, ויוחלפו בפריחת הדרים משכרת; חופשת הקיץ תוחלף בחג הפסח; ויצרני המצות – תורמים ותיקים של מאחורי הקלעים לעמותה – יתעשרו פעמיים.

40,000 כוסות קלקר חד פעמיות

ראשיתו של האוסף המכובד בעודפים לוגיסטיים מביגור III, שאוחסנו בביתו של מנהל הלוגיסטיקה של הכנס, נ. שיפר. העודפים אוסנו בביתו של החבר למרות מחאות נמרצות, ומאז נשמע קולו מדי פעם ברחבי פורום האירגון של העמותה, מפציר במארגני כנסים לשחרר מעל ידיו את האוסף הנכבד. אך איש לא העז לגעת באוסף הזה; ידוע ידעו כולם, כי הקלקר מקולל הוא. ואכן כך היה: עסקיו של מנהל הלוגיסטיקה לשעבר לא צלחו; קשריו שבאירופה הפנו לו עורף, הוא צימח זנב, ולבסוף נאלץ לעיר רחוקה בדרום, כשהוא משאיר מאחוריו את האוסף המקולל בבית הריק שנטש. מאז ועד היום, כל ציוד לוגיסטי עודף שנשאר אחרי שצוותי הכנסים הבזבזניים של העמותה מסיימים את חגיגות הרכישות שלהם הופך לכוס קלקר ומצטרף לאוסף, המאיים בינתיים להתפרץ מתוך חלונות הבית המקולל.

האוסף נראה במבט ראשון כמו מדף ציוד המסיבות בסופר שכונתי רגיל; רק מבט מקרוב יראה שהכוסות כולן מכוסות בשכבה עבה של אבק. בלילות גשומים, כשאפילו כלבי הרחוב לא נראים בחוץ, עולה מתוך הכוסות קול זמרת ברבור דקה.