מופע האשליות הנודד של אשווד

המופע הזוכה בתחרות מופעים נודדים; כתבו: מיכאל פבזנר ורני שרים

• תאור המופע
• הדמויות במופע
• שילוב מופע אשווד במשחקים
• זרעי הרפתקאות

---

תאור המופע

העולם הוא באווירה של אנגליה בתחילת המאה ה-19 – אבל אנגליה עם מעט יותר.

ריצ'ארד אשווד הוא האמרגן הותיק והזקן של מופע, הנודד בין כפרים ועיירות ומציג לקהל הרחב מיני הצגות משונות. ריצ'ארד אשווד גם מחזיק במשרה המסתורית וכפויית הטובה של שגריר האדם לפיות, והוא מתכנן לפרוש בקרוב. אחרי הכל, 234 שנים הן די והותר לכל אדם.

כמחליף, הוא רוצה להביא את בנו המאומץ סקוט בן העשרים ושמונה. סקוט חי במופע כל חייו, והוא מנהל את המופע בפועל, ודי בהצלחה, בשנה האחרונה. עד לפני שלושה חודשים הוא מעולם לא פגש פיה. הדבר עומד להשתנות.

באקווינוקס האביב האחרון המופע הגיע, כהרגלו, לכפר "בירצ'לייק" הנמצא בסמוך ליער האלונים כי להשתתף בחגיגות האביב. הסיבה האמיתית והלא ידועה היא שיער האלונים הוא מקום קסום, מלא בפיות, והפיות עצמן אוהבות לצפות במופע. זו אחת הסיבות שהן נתנו לריצ'ארד את התפקיד מלכתחילה. זו היתה הפעם הראשונה של סקוט בפסטיבל האביב.

אולם, משהו היה שונה הפעם. כמה פיות שהסתבכו עם אם היער בטריק אחד יותר מדי החליטו לעשות את הבריחה הגדולה שלהן עם המופע. הן תפסו כמה מחברי המופע המקוריים בסוף ליל החגיגה, קשרו אותם באסם בודד ולקחו את צורתם. רק אחרי כמה ימים התגלתה ההחלפה, בטעות, על ידי סקוט. ואז היה כבר מאוחר מידי לחזור.

כרגע, המופע ממשיך בדרכו והפיות השתלבו, כל אחת בדרכה, בתוך המופע. הן עושות מאמץ כמעט כן לשמור על פרופיל נמוך, אבל היצר הפראי שלהן צץ ועולה יותר פעמים מאשר לא. ריצ'ארד רק מחייך ומהנן, ולכן העומס של לשמור על קיומן כסוד נופל על כתפיו של סקוט.

דמויות הקשורות למופע

ריצ'ארד אשוווד

ריצ'ארד אשווד הוא אדם, וקצת יותר. הוא השגריר של בני האדם לפיות. הוא אמור להביא להם חדשות מעולם בני האדם, ומידי פעם פריטים שמעניינים אותם. הוא מונה על ידי הפיות לפני יותר ממאתיים שנים, ומבצע את תפקידו נאמנה מאז. כל הפיות מכירות אותו, וכולן מתיחסות אליו בהערצה וכבוד, בעיקר בגלל שהקסמים שלהן לא משפיעים עליו כלל.

ריצ'ארד, אחרי כל שנותיו, מלא חוכמה ולעולם לא נחפז. הוא ידע על הפיות שהצטרפו "בחשאי" למופע מהרגע הראשון, והחליט שזו תהיה חוויה בונה עבור סקוט, שהוא מתכנן שיקח את מקומו בקרוב.

הוא נוטה לא להתערב בעסקי המופע או הפיות שנמצאות בו, אלא אם כן ישנה איזו קטסטרופה.

עד לפני 10 שנים הוא נהג להופיע מול הקהל בעצמו, מבצע תעלולים, מספר סיפורים ולעתים קרובות מתבדח על חשבון הקהל – אם כי הוא מעולם לא השתמש בקסם אמיתי לצרכיו. הוא התחיל להופיע פחות ופחות, מתרכז יותר בעבודתו כאמרגן ומשקיע מזמנו כדי ללמד את סקוט את סודות הפן הזה במופע. יציאתו האחרונה לקהל הייתה לפני 6 שנים, וגם זה כאשר סקוט התווכח עם מישהו על מעלותיה של מגישת המשקאות בפונדק המקומי – וויכוח שלאחריו התברר שעם אף שבור מעט קשה לספר סיפורים.

בעבר ריצ'ארד אהב ללבוש חליפות ססגוניות וראוותניות; בעבר הוא גם נראה צעיר יותר. ככל הנראה, הוא בחר לתת לזמן לפעול בו את קסמיו יותר מאשר הוכרח על ידו – אם כי איש מלבדו אינו יודע אם יש בו משהו קסום פרט לחייו הארוכים להפליא. כך או כך, הוא מעולם לא השתמש ביכולות קסם כלשהן.

כיום ריצ'ארד נראה כזקן טוב לב ושופע חוכמה בשנות ה-60 לחייו. הוא עדיין אוהב ללבוש חליפות לא שגרתיות, אך הצבעים הבוהקים הוחלפו בגוונים יותר שלווים ועדינים של עצמם – אדום עז הוחלף בבורדו שליו, ירוק חומצי הוחלף בזית שקול.

מתחת לגבות לבנות שופעות מחייכות חיוך ערמומי עיניים ירוקות גדולות, אשר מעטים מסוגלים להסתכל לתוכן זמן רב, ומבעד לזקן העבות שפתיו של ריצ'ארד מצטרפות לחיוך.

סקוט אשווד

בנו המאומץ של ריצ'ארד, כיום בן 28. רצי'ארד תפס את סקוט מתגנב לאחד האוהלים של המופע בהיותו בן ארבע. במהרה התברר שהילד הוא ילד רחוב שאיש לא יודע מה קרה להוריו, או מי הם בכלל היו. זריזותו ופיקחותו של הילד מצאו חן בעיניו של ריצ'ארד, והוא לקח אותו יחד איתו למופע הדרכים. מופע הדרכים הוא מאז כל חייו, והוא כמעט שלא זוכר את עצמו לפני כן. במסגרת המופע הוא מבצע תפקידים שונים – מופעי אתלטיקה, סיפור סיפורים וקסמי במה. לפני כשנה ריצ'ארד מינה אותו למנהל בפועל של המופע, ומאז הוא מופיע הרבה פחות.

סקוט הוא אדם שנון, פיקח וכריזמטי, ואת היכולת שהייתה לו בתור ילד בן ארבע לקחת את כספם של אחרים הוא פיתח ליכולת לגרום לאחרים להפרד מכספם מרצון ובשמחה – אכן, סקוט הוא מסוג האנשים שמסוגלים למכור גפרורים לדרקון רושף אש.

הוא מעולם לא האמין בשטויות הכפריות ששמע במהלך מסעות המופע על פיות וקסמים – הקסמים היחידים שהוא ראה אי פעם היו קסמי במה, וכאלה הוא עשה בעצמו לא פחות טוב מכל אחד אחר. אבל אם המקומיים חושבים שהקסמים שלך אמיתיים ומוכנים לשלם לך על זה – למה לא? רק לאחרונה סקוט הבין מדוע ריצ'ארד צחק כל כך כאשר הוא החליט לעלות פעם לבמה תחת הכינוי "בן פיה".

יום אחד, קצת אחרי פסטיבל האביב, הוא גילה שחברי הצוות שלו מתנהגים מאוד מוזר. לאחר חקירה קטנה, הסוד יצא לאור – חברי הצוות הוחלפו כולם על ידי פיות. אמיתיות. לקח כמה זמן עד שהוא הסכים להאמין לכך, אבל סקוט הוא לא אדם עיקש והוא יודע להגמיש את אמונותיו כשצריך. פיות? שיהיה פיות. השאלה הייתה מה עושים איתן.

הוא מיהר להסתיר את הפרשה, מציג את זה כאילו הצוות הישן פרש וצוות חדש נשכר במקומם. הוא מנסה לשמור על הסוד מפני שאר צוות המופע והצופים יחדיו, מנקה אחרי התעלולים של הפיות. ומאיזושהי סיבה מוזרה כולם מסתכלים עליו כעל זה שצריך לפתור את כל הבעיות.

בין ניהול המופע, התעלולים של ברייטון, ההתערבות המתמדת בחיי אנשים של מרילין, המכונות המשונות של קיזנב והתקפי הזעם של הוגס, החיים נעשו מאוד קשים. וגם פני הארורה הזו שממשיכה לרדוף אחריהם לכל מקום שהם הולכים. למרבה הצער, נראה ששאר הצוות מחבב אותה. למעשה, הדבר היחיד הטוב שקרה לו לאחרונה היא מירנווה היפיפיה. הוא מוקסם ממנה לחלוטין, ולכן גם הצטרף למופע שלה כעוזר – ירידת מדרגה רצינית מתפקידו הקודם כמופיע ראשי. הוא חושב שהוא אפילו התחיל להבין איך לבצע חלק מהקסמים שלה.

אם כי בדבר אחד הוא חייב להודות – המופע נהיה הרבה יותר פופולארי לאחרונה…

פני מרשל

פני היא בת אדם, אך היא בילתה את רוב חייה בלהצטער על כך. היא מאז ומתמיד ידעה בנפשה שיש בעולם הרבה יותר ממה שנראה לעין – יותר מכל השטויות האפורות והמשעממות של הכפר. כל אגדה, כל מעשיה, כל סיפור מסעות שסיפרו נוודים שעברו דרך הכפר – היא בלעה כאילו היו סעודת מלכים והיא לא אכלה מזה חודשים. מקום מיוחד היה שמור בליבה למופעים הנודדים שעברו מדי פעם דרך הכפר. היא תמיד הרגישה שהם הביאו קמצוץ של המופלא לתוך המופע. אפילו שהיא ידעה שבארון של הקוסם יש איזו דלת סודית ושחפיסת הקלפים אינה באמת רגילה – היא בכל זאת הרגישה את הקסום מחלחל לעולם כשהיא ראתה את המופעים הללו.

ולפני חודש וקצת, הקסום חלחל יותר מאי פעם. כשמופע האשליות הנודד של אשווד הגיע לכפר באותה שנה, היא חשדה מהרגע הראשון שמשהו השתנה בו. איכשהו, הכל נראה יותר… אמיתי. האיש החזק הרים משקולות אמיתיות, קריאת העתידות היתה מדויקת באופן מפחיד, והקוסמת נתנה לכולם לשלוף מטבע מהאוזן של עצמם. זה היה מה שהיא חיפשה כל חייה – וזאת הייתה הזדמנות שהיא לא התכוונה לפספס. היא החליטה שהיא רוצה להיות חלק מזה, על אפו ועל חמתו של סקוט.

פני עוקבת אחרי המופע לאן שהוא הולך, משיגה את לחמה רוב הזמן מעבודות צדדיות בכפרים או במופע הנודד עצמו.

היא בת 19, גבוהה ובעלת שיער בצבע החיטה. היא אמנם חולמנית, אך אם היא כבר מחליטה לעשות משהו – עדיף לא לעמוד בדרכה. היא רואה את החיים בקלות ולא מתכננת אותם לעתיד. ובאמת, מה הטעם לתכנן את חייך לעתיד כשכל יום יכול להכנס אליהם מופע קסום?

עם הזמן, היא החלה לפתח חיבה עזה למרטין, מספר הסיפורים המוכשר והמהורהר. היא מעולם לא מפספסת סיפור שהוא מספר, ותמיד יושבת ובוהה בו בפה ועיניים פעורים. למרבה הצער, נראה שהוא אדיש אליה לחלוטין.

"שמעת מה עם פני?" אמרה האשה, ידיה הגדולות מכבסות את הבגדים במי הנהר העכורים.

"בתם של המרשלים?" אמרה חברתה, נאנקת בעודה מכניסה את בגדיה לתוך חבית העץ הנמוכה.

"כן, של המרשלים… היא תמיד הייתה ילדה לא לעניין. כל שאר הבנות בגיל שלה כבר מצאו לעצמן בעל, ילדו ילדים – רוזה מיטשל, אגב, התחתנה עם החייט בסוף, ועכשיו היא אצלנו רוזה סאליבן. אמרתי לך שאין סיכוי בעולם שהיא תתחתן עם הקצב, אבל את בשלך."

"דיברת על פני." האישה השניה החמירה קמעה. נו מי יכול היה לדמיין, באמת, שרוזה תתחתן עם הילד של הסאליבנים?

"הא כן, פני, פני… אז כולם כבר מתחתנים, והיא, כל היום רק מברברת על הסיפורים שלה, ומשחקת משחקי ילדים ביער. אוגוסטה כבר מזמן חשבה שלילדה חסרים כמה חלקים בראש, ובסוף, מה את יודעת, צדקה. לפני ארבעה ימים הגיע המופע הזה לעיר, אשווד או משהו כזה. אני לא הייתי הולכת לשם בעצמי, אבל רציתי רק לראות במה הילדים של היום מתעניינים, את מבינה… ופני, בטח, היא שם! בוהה בפרחחים האלה שעולים על הבמה כאילו הם שליחי האלים עצמם! והם פרחחים, כולם כאחד. היה שם אחד, בחליפה ירוקה נוצצת כזאת, היית רואה איזה מבטים הוא שלח אל הבנות… נכון עשיתי שלא הרשתי לסוזן שלי ללכת לשם!"

"נו ומה? וזה כל מה שרצית לספר לי?"

"אז את לא מקשיבה, איך את רוצה שאני אספר לך? אתמול כשהמופע עזב את העיר – מי אם לא פני ברחה איתם!"

"ברחה? מה את אומרת?"

"ברחה, אני אומרת לך. בטח עם הזה עם העיניים הנוצצות. פרחח, לא חבל לו על הילדה המסכנה ככה… איזה מין בעל זה יכול להיות? אילו מין חיים מכובדים אלה חיים של נדודים? פרחחים, אני אומרת לך."

"את יודעת מה, אולי עדיף ככה. פטריק שלי, אני חוששת, בעצמו שם עין על פני הזאת. עכשיו הוא סוף סוף יוכל למצוא לעצמו אישה הגונה ועובדת, לא אישה שמשחקת משחקי ילדים ביער…"

"באמת? פטריק? את יודעת, סוזן שלי בדיוק…"

מינרווה (סילפה)

מינרווה היא פיית אוויר טריקסטרית ושובבה. צורתה האמיתית היא של אישה מושכת בעלת כנפי פרפר ושיער כסוף. צורתה האנושית המועדפת מאוד דומה, רק ללא הכנפיים. היא יכולה להשתמש בקסמי הגלאמור שלה כדי ליצור אשליות. השתלבה במופע כקוסמת במה, ולמעשה לקחה מסקוט את התפקיד הראשי, כאשר עכשיו הוא משמש כעוזר שלה.

היא מתייחסת לבני אדם כאל צעצועים או חיות מחמד – מאוד כיף לשחק איתם, אבל הם לא חכמים במיוחד. יחד עם ברייטון, נהנית לבצע מתיחות ותעלולים על בני אנוש שיציגו אותם בחולשותיהם.

בכל הנוגע לאישיות, מינרווה היא פרימדונה, ויש שיגידו בזכות – היא ברוב המקרים מוקד המשיכה של המופע הנודד כולו. היא רגילה לקבל תשומת לב, בייחוד מגברים. לא פעם קרה שהיא לא הייתה מוכנה להופיע בגחמה פתאומית, והיה דרוש מאמץ רב של שכנוע וחנופה כדי לגרום לה לעלות לבמה.

לאחרונה התחילה "לשחק" גם עם סקוט המאוהב, רק כדי להרגיז את מרילין, ואגב כך היא מלמדת אותו להשתמש בגלאמור כדי שיוכל לעזור לה יותר במהלך המופע.

ברייטון (רוח שועל)

בן פיה שובב, עם כמות סקרנות שתהרוג את כל גזע החתולים כולו. שרמנטי, מקסים, כריזמטי ושקרן כמעט כרוני. מראהו כשל אדם צעיר ואתלטי, בעל פנים שועליות ושער ערמוני. יש לו זריזות על אנושית, וככזה השתלב במופע בהצגות אתלטיקה, אקרובטיקה והטלת סכינים.

הוא רודף שמלות מושבע ויש לו חיבה מיוחדת למתיחות ותעלולים. שותפתו לפשע היא בדרך כלל מירנווה, אם כי הוא מסוגל לשכנע כמעט כל אחד לעשות משהו שבדיעבד יתברר כמתיחה על מישהו אחר. כתוצאה מכך, ברייטון לעיתים רחוקות נתפס כמבצע התעלול. לעיתים קרובות הרבה יותר הוא אדון הבובות ושחקן השח, משתמש באחרים כפיונים ומתחבא מאחורי החזות התמימה של נסיון כן לעזור. מה שיותר מתסכל, מבחינת סקוט לפחות, זו העובדה שברייטון לפעמים באמת מנסה לעזור. בין פרצוף הכלב העזוב שלו כאשר מאשימים אותו בשקר, ובין יכולתו לשקר לאדם עד שהוא מאמין שהשמיים ירוקים – לסקוט קשה מאוד להבחין בין השניים.

מרילין (קוראת עתידות)

מרילין היא פיה עם גישה מוגבלת לקריאת עתיד ויכולת השפעה על העתיד והמזל, והדבר משתלב בצורה ייחודית עם חוש הדרמה והרומנטיקה המפותח יתר על המידה שלה. צורתה האנושית המועדפת היא של אישה רזה וחיוורת בעלת שער שחור חלק. היא השתלבה במופע כקוראת עתידות "צועניה", אם כי הנטיה שלה לרומנטיקה ודרמה נוטה לגרום לה לנסות ליצור לאלו הבאים אליה עתיד מעט שונה ממה שמצפה להם, לרוב עם תוצאות שונות מהמצופה. כמו כן, אהבתה לדרמה גורמת לה לנסות לדבוק באביזרים התיאטרליים ה"ראויים" לצועניה, אם כי חוסר ההבנה המוחלט שלה בתרבות האנושית גרם לה ליצור בליל שלם של מסורות שונות, שהיה מבלבל גם את המומחה הגדול ביותר. היא נוטה להטיף מוסר לפיות האחרות, ובעיקר למירנווה שהתנהגותה המופקרת משהו נראית למרילין כשגויה בעליל.

היא מאוהבת בסקוט, בן האנוש הראשון שפגשה, ומאמינה שהגורל ייעד אותם להיות ביחד. למרבה הצער, אין הרבה שהיא יכולה לעשות בנידון – כוחותיה לא יכולים לגלות או להשפיע על העתיד שלה עצמה.

מרטין (רוח דרך, מספר סיפורים)

מרטין הוא היחיד שהצטרף למופע בגלל תאוות נדודים ורצון לחקור, ולא בגלל שהוא נמלט. בתור רוח דרך, אף אחד לא לחלוטין מבין אותו. הוא הופיע יש מאין כאשר שאר החבורה ברחה מיער בירץ', והשאר היו שמחים למדי לצרף אותו אליהם – כנראה הם קיוו שהוא יסכים לדבר לזכותם במידה והצורך יעלה מתישהו בעתיד. על רוחות דרך נטו לסמוך; הדרך שומרת על הסיפורים שלה נאמנה.

איש אינו יודע בן כמה מרטין, ואף שחלק מהסיפורים שלו מספרים על תקופות עתיקות הרבה יותר מאפילו יער בירצ' עצמו, אין לדעת כמה מספרי סיפורים עברה המעשיה לפני שהגיעה אליו.

באופן כללי, מרטין הוא מאוד שקט וחולמני, חסר יצר "דחיפת האף" התזזיתי המאפיין את הפיות האחרות. הוא מתעניין במה שקורה סביבו רק כדי שיוכל לספר את הסיפור לאחר מכן – הדרך חווה, לא מתערבת. אך כשהוא מתחיל לספר את אחד הסיפורים שלו, אותם הוא בוחר על פי שיקולים שלא ידועים לאיש – אין מספר סיפורים טוב ממנו. המאזינים אוהבים איתו, מפחדים איתו, כועסים איתו ובוכים איתו, ומתחננים לעוד כשהסיפור נגמר. לפעמים הוא נענה לבקשה.

הוא השתלב במופע בתור מספר סיפורים, והוא גם המופיע האהוב על סקוט – הוא מעולם לא מסרב לעלות לבמה, מעולם לא מתלונן או מבקש משהו. מה שלא יקרה, הוא מתאים את עצמו למצב, לא מנסה להתאים את המצב לעצמו.

בנוסף, בתור רוח הדרך הוא שומע את קולן של החיות, ובמידת מה גם את קול הצמחים והאבנים והאדמה מתחת לרגליים.

קיזנב (טינקר)

קיזנב הוא סוג של נום, שאוהב יותר מכונות וגלגלי שיניים מאשר אנשים אחרים. הוא נראה כמו אדם קטן, כפוף ושזוף, משקפיים עבות על אפו, קיסם בין שיניו ומברג בידו. הוא השתלב במופע הדרכים בתפקיד זה שמטפל בציוד של שאר המופע, ובזמן שהמופע נמצא בכפר כלשהו הוא מציע את שרותי התיקון שלו לאנשי הכפר.

הוא שמח לבוא לעזרה כשצריך, אבל כמעט תמיד הדרך היחידה בה הוא מוכן להרתם לפתרון הבעיה היא בעזרת בנייה של מכונה שפותרת את הבעיה. ליתר דיוק, מכונה שלדעתו פותרת את הבעיה – ודעתו בנושא נוטה להיות שונה משל כל שאר המעורבים. המכונות שהוא כל כך אוהב להמציא נוטות להיות בעלות תופעות לוואי מוזרות, ובסופו של דבר מישהו נפטר מהן מבלי שקיזנב ידע ומסביר את הדבר בתור תאונה מצערת. שתי ההמצאות היחידות שלו שעוד נשלטות איכשהו הן חתול וציפור מכאניים, עם תבונה קצת מעל חייתית, אשר מבלות את רוב זמנן בלרדוף אחת אחרי השניה.

בתור השיפוצניק המקומי, הוא לרוב נאלץ לתקן כל מה ששברו הפיות האחרות. הוא לא מפסיק להתלונן על כך – אם כי תמיד עושה את התיקונים הנדרשים. זו הסיבה שהמשפט "החתול המכאני עשה את זה" נשמע לעתים כל כך קרובות מפי חברי המופע.

הוגס (טרול)

הוגס הוא בן פיה מחוספס, קשוח ועם נטיה לאלימות. בצורתו האנושית נראה כמו אדם גדול מימדים ושרירי. בעל כוח וסיבולת יוצאים מגדר הרגיל, ועם עדינות של קרנף בחנות חרסינה. הוא השתלב במופע עם הצגת "האיש החזק", רק שבניגוד למופעים אחרים – אין פה טריק. כמו כן, לפעמים הוא מארגן קרבות זירה עם כסף כפרס. הוא עוד לא הפסיד, ולבקשתו של סקוט הוא מאוד משתדל לא לשבור כלום לאף אחד.

הוא מאוד אוהב לאכול, לשתות ולנסות את כוחו מול יצורים ואתגרים אחרים. בשל אופיו ומבנהו הוא נוטה להיות מושא הערצה של נערות צעירות בכל כפר, אם כי הנושא לא היה יכול לעניין אותו פחות. הוא מרגיש את עצמו אבוד ולא שייך בשיחות על יחסים שמתעוררות לעתים קרובות בין חברי המופע, ובאמת שלא מבין מה העניין הגדול.

כמו כן, הוא נוטה לפרש כל אזכור של "גשר" כבדיחה על טרולים.

שילוב בתוך משחק

1. המופע הוא המשחק – כל אחד מהשחקנים משחק את אחת הדמויות (אולי בהרכב חסר), והמשחק מתאר את חייהן ביחד. כל מפגש יכול להיות יישוב אחד שבו המופע מבקר.

2. המופע הוא מוטיב כמוטיב חוזר – מסלול ההליכה של הדמויות מקביל פחות או יותר לזה של המופע. עם הזמן, הדמויות לומדות להכיר את המשתתפים ה"מיוחדים" במופע, ואולי יוכלו לסייע להם להבין את עולם בני התמותה ואת דרך החשיבה השונה שלהם, או מידי פעם לעזור לסקוט לנקות עוד צרה שגרמו הפיות המשתוללות.

3. הופעה חד פעמית – המופע הגיע לכפר שבו נמצאות הדמויות, ודברים מוזרים מתחילים לקרות: אנשים מקבלים קריאת עתידות שהיא באמת נכונה (גם אם לא תמיד חיובית), הקוסמת על הבמה מחלקת כסף לכפר שהופך לעלים כשעולה אור היום, חיות מוזרות מופיעות בלילה או גולם מונע קיטור וגלגלי שיניים משתולל בסביבה. הדמויות אמורות לחקור את המקרים, שכולם, בסופו של דבר, יפנו אותם אל המופע ואל גילוי הסוד של ריצ'ארד וסקוט.

זרעי עלילה המשלבים את הדמויות

אלה זרעי עלילה אפשריים, או לחלופין, אירועים שהתרחשו, בסדר זה או אחר, במהלך הביקורים של המופע ביישובים שונים.

"האביר שלי"

אדם צעיר מגיע למופע ומבקש ממרילין לקרוא את עתידו. בפרט, הצעיר חולה האהבה רוצה לדעת אם יזכה אי פעם להתחתן עם אהובתו, שכרגע לא מכירה בכלל בקיומו. מרילין, כמובן, דוגלת באפשרות ג'. היא מעניקה לבחור הצעיר חרב, שלדבריה מעניקה מזל בתחום הרומנטי לכל המחזיק בה.

למעשה, החרב גורמת לבעלים שלה להתנהג באופן רומנטי – לפחות, באופן שמרילין מחשיבה כרומנטי. הצעיר מתחיל להתנהג כמו אביר שיצא מתוך שורותיו של מחזה עתיק, מלווה בגינוני התנהגות, חיזור ודיבור מעידן אחר – לחלוטין לא במקום בכפר הפרובינציאלי קטן שבו הוא מתגורר. או בעולם האמיתי, לצורך העניין.

אנשי הכפר חושבים שהוא השתגע. או אחוז דיבוק. אלו שמכירים אותו יותר טוב חושבים שהוא פשוט מתנהג כמו אידיוט. כך או אחרת, כולם מנסים להתמודד עם הבחור הצעיר ולגרום לו לחזור לעצמו, ויותר חשוב – למטלות שלו.

המצב מקבל פן נוסף כאשר ברייטון מגלה את המתרחש, ומציע את עצמו לתפקיד "סאנשו פאנסה" של הצעיר, יחד עם עצות כיצד לזכות בליבה של הבחורה…

"תחי המהפיכה!"

באחת העיירות שבהן מבקר המופע ברייטון רואה מחזה מדהים. אדם זר ניגש אל בניין העירייה חסר כל, ויוצא עם שק מלא בכסף. בעיירה הבאה שבה מבקר המופע העניין חוזר על עצמו. הפעם, בריטון מסתכל יותר מקרוב. נראה שהאיש מציג טבעת חותם בפני ראש העיירה, ותמורת זאת מקבל תשלום.

עניין תמוה – אבל לא אחד כמו בריטון ישאל שאלות מיותרות. הוא ממהר לגנוב את החותם מהאדם ומאיץ את דרכו של המופע לכפר הבא. שם, הוא עוטה על עצמו את חזות האדם, מציג את החותם ומקבל בתמורה את התשלום. כאשר האדם אשר ממנו הוא גנב את החותם מגיע, הכפר מסרב לשלם וכולא אותו.

אחרי הכל, התחזות לגובה המיסים של המלך היא פשע חמור.

מהר מאוד, הכפר מוצא את עצמו מואשם במרד…

"גשם של זהב"

אחרי המופע, מירנווה יושבת לשיחת עידוד עם סקוט המדוכא. מסתבר ש"המופע לא עושה מספיק כסף". אל דאגה – מינרווה תציל את המצב.

בהופעה הבאה שלה, גשם של מטבעות זהב מומטר על יושבי האוהל הנדהמים, הממהרים לאסוף ככל יכולתם. ביום שלאחר מכן, הכפר נקלע לתוהו ובוהו, כשבני הכפר שחיו בדוחק וחלמו להתעשר לומדים בדרך הקשה על אינפלציה וערך הכסף.

למרבה הצער, או המזל, קסמי הגלאמור של מירנווה לא נמשכים אף פעם יותר מכמה ימים לכל היותר…

"אדם מול מכונה"

קיזנב הוא לא סוג האדם (או הפיה) שיעמוד בצד בזמן שאנשים אחרים עובדים. כשהמופע מגיע אל כפר בעונת הקציר, הוא רואה את האיכרים המותשים ומחליט לעזור.

כמה שעות בקרון שלו, והוא מציג בפניהם את התוצאה – הקוצר האוטומאטי. רק איך מכבים אותו?

אל תדאגו, הוא בטוח לחלוטין לבני אדם. דחלילים, לעומת זאת, הם סיפור אחר…