בן האור האפל ובן האופל המואר

מאת רועי יוסף, עבור תחרות אויבים

• הרקע ליריבות
• הערות
• ומה הדמויות עושות כאן?
• זרעי עלילה
• הערות השופטים

הכול התחיל מזמן מזמן… כשהשמש עוד זרחה בשמיים בעוז אמיתי, והאלים עוד הילכו על פני האדמה.

הם היו שני מלאכים טובי לב וחזקים בנפשם וגופם, שנשבעו שיישארו ידידי אמת לנצח, ואת שבועתם חקקו על לוח ליבו של העולם.

עם חלוף העידנים העולם השתנה, בימי האדם הראשון הוא נשחק, ועד הזמן בו בני האדם החלו לחפור בבשרו עם מכושים ולשדוד את אוצרותיו, העולם כבר ישן שינה עמוקה מאוד… שנת נצח, יש האומרים.

החברים הלכו בדרכים נפרדות, האחד ירד למעמקי שאול אחרי אשמדאי, והשני המשיך לשרת את אלוהיו בנאמנות אין קץ. שמותיהם היו מושיעאל בן התשחורת ויקינטון ארכון הלהב.

כל אחד מהם הספיק למות לפחות שלוש פעמים עם השנים בקרבות חורמה נגד הצד האחר, אך לעולם לא זה מידיו של זה. הניצוצות השמימיים של כוחם בונים לעצמם כל פעם גוף חדש וטרי שישרת בנאמנות אין קץ את מטרתו- להשמיד, או להגן.

אך יום אחד, אירע המאורע שאפילו את העולם העיר משנתו כדי לקיים את נדרו הישן.

השניים נפגשו בקרב.

האחד, עטוי שריון שחושל בידי אל, האחר- מעטה עור שנספגו בו אלפי נשמות מושחתות. הם נפגשו במדור הראשון של השאול לקרב שלא במהרה ישכח, אלפי חיילים של אור וחושך נלחמים תחת כל אחד, להוטים לשפוך דם.

הקרב שנועד להיות אחרון התחיל.

הדם שהיה אמור להישפך אכן נשפך. אם בן תמותה היה אף נוכח בשדה הקרב, הרי היה מתעוור מאורם של המלאכים, מגלה שליבו נעצר מעצם ממראם של שרי התהום, וזה עוד לפני שחרב תועה הייתה משספת את גופו השברירי לשניים…

המלאכים היו חזקים, וברכם אליהם הייתה איתם. אך השדים היו בביתם, מבצרם. וכל התכסיסים שהשאול יכול היה להציע עמדו לרשותם.
הקרב נמשך שבעה ימים ושבעה לילות.

בבוקר היום השמיני נשארו רק שניים שנלחמו בחירוף נפש זה בזה, שוכחים כל דבר פרט למראה האחר, שוכחים מערימות הגופות מסביב, ושוכחים את שמם שלהם.

אז, כעבור אלפי שנים, העולם התעורר.

הוא ניער את גופו מעט בשל הגירודים המציקים, ועבר על חובותיו הישנות. באותם רגעים הארץ רעדה, הרים ירקו אש, ויערות שלמים צמחו בין רגע במקומות בהם הייתה עיר.

בדרך, הוא התעכב לרגע לבדוק את שלום ידיו.

הוא שמח לדעת כמובן שהם עדיין קרובים כמו פעם, מתאמנים (כך חשב) בלהט אלוהי ממש. אך הוא ראה שהניצוצות השמימיים שלהם השתנו מעט. האחד נשאר כשהיה, אך השני- השחיר.

בהחלטה של רגע, הוא החליט שהידידים לא צריכים הבדלים כאלה ביניהם, ופעל לשנות זאת.

אז, משעבר שוב על חובותיו, התמתח העולם בעייפות, ושב לשנתו.

במדור הראשון של השאול, חרב האחד על צוואר האחר, הידידים בהו זה בזה בשנאה עיוורת.

והמישור קרס.

איש בשני צידי המתרס לא הצליח להבין מה הביא למאורע המוזר, אך קרה מה שקרה, ושני היצורים החיים היחידים בשכבה הזו של השאול מצאו את עצמם נבלעים בתוכו ומרוסקים לאלף רסיסים, מתערבים זה בזה עד שכמעט לא ניתן להבדיל בין השניים.

הרסיסים בנו לעצמם גוף חדש בסיוע האלים ובני התשחורת, שהיו מעוניינים מאוד להבין את המאורע המוזר. אך הידידים לא יכלו לתרום שום דבר שהללו לא גילו בעצמם זה מכבר.

כך חזרו שני הידידים לתפקידיהם הקודמים. כוחותיהם לא מגיעים למאית ממה שהיו ברגע השיא של הקרב האדיר, ולא לחלקיק מכוחם בימי קדם, כשהאלים עוד הלכו על פני האדמה. אבל הודות לעזרתם של אדוניהם הגוף החדש עוד זכר משהו מגלגולו הקודם. והדבר שהוא זכר היה שנאה משתקת.

הערות

יחסיהם השניים נמצאים בעימות קלאסי ממש – מלאך ושטן. כל אחד מהם רואה בשני אחראי למאורע שהשמיד את גלגולו הקודם, ומבקש לנקום.
ליקינטון יש חברים רבים בחלונות הגבוהים של גן עדן, ולמושיעאל מספר כפול בערך של שדים שחייבים לו טובות, אבל מהימנים הרבה פחות. שניהם גם ניחנים בכוחות מלאכיים ושדיים כיד הדמיון הטובה עליכם, כאשר מושיעאל מתמקד בתכסיסים, ויקינטון בעימותים ישירים.

כמו כן, מגעו של העולם שינה את השניים. הניצוצות השמימיים שהופכים אותם למה שהם (נציגי הטוב והרע) התחילו לשאוף מאותו אירוע בשאול להיות כמה שיותר דומים זה לזה. כתוצאה מכך, במושיעאל מתחילים לעלות חזרה עקרונות שהוא חשב שנטש לפני אלפי שנים- נתינה, נאמנות, נדיבות וידידות. וביקינטון- הדחפים ההפוכים בדיוק.

מומלץ להחליט לפני שילוב הידידים במשחק עד כמה התהליך משפיע עליהם, כמה מהר הוא מתחזק, ומה ההשלכות המדויקות שלו, שכמובן נעות בין כמעט שום דבר, ועד התחלפות מלאה בתפקידים.

ומה הדמויות עושות כאן?

אפשר לשלב את מושיעאל ויקינטון בכל משחק שכולל מאבק מסוג זה או אחר בין מלאכים ושדים, אולם הם משתלבים באופן הפשוט ביותר בעולם המערכה של מבוכים ודרקונים. מושיעאל יכול לשמש ככוח שעומד מאחורי מזימות, ומותו של יקינטון הוא המטרה הסופית של המזימות הללו. לעומת זאת, יקינטון יכול לשמש למטרה ההפוכה בדיוק- דמות רבת סמכות ששולחת את הדמויות לסכל את מעשיהם של יצורי רשע תחת שירותו של מושיעאל.

ניתן גם לשחק את אחד משני הצדדים במשחק אחד על אחד, או לשלב אותו כדמות בקבוצה המורכבת מבני אור או חושך.

זרעי עלילה

נבואת חורבן
מספר מלאכים צעירי שנים נחשפים לנבואה שמנבאת את התדרדרותם של שני מלאכים עליונים ליריבות מרה ועמוקה אם העולם לא יסכים להתיר את ההסכם שנכפה עליו.

אך כמובן, איש לא יאמין לשטות שכזו.

מלאך או שטן?
משהו השתבש בתהליך שהעולם קבע בשני הידידים, ועכשיו במקום לשאוף לדמות זה לזה- הם מתחלפים. יקינטון מוצא את עצמו נמשך אל מעמקי השאול, משתוקק לשרת בנאמנות את אשמדאי, ומושיעאל חוזר למוטב לאחר כל השנים.

אבל העניין לא כל כך פשוט, השניים מכירים כל אחד סודות של הצד שלהם במאבק שפשוט אסור שיודעו לצד האחר. השינוי חייב להתבטל, ומהר, אחרת גן עדן ושאול יגררו לקרב שעלול למוטט את העולם כולו..

אל ליבו של העולם
מהעולם מתעורר ונרדם חלופות בשנים האחרונות, זורע הרס איום בכל מה שבני האדם השיגו באלפי שנים של תרבות ויצירה. מלך אחד של ממלכה רבת עוצמה מחליט לעצור זאת, אחת ולתמיד.

אך לא משנה מה ינסה המלך לעשות, ישנם רק שניים שהעולם יקשיב לקולם. ולאלו יקשיב רק אם ישירו יחדיו בהרמוניה שלעולם לא יסכימו שתתקיים…

עיר הנידונה לכליה
יכול להיות שמדובר בכרך סואן, יכול להיות עיירה, או אפילו ישוב זעיר בן כמה עשרות אנשים. אבל כך או כך, סביר להניח שהיא לא תעבור את פסטיבל האביב כיותר מחורבות אפופות עשן.

וזה בגלל שבן האור ובן החושך החליטו לערוך סיבוב חוזר.

ומושיעאל החליט שאם כבר קרב… למה שלא יהיו שם כמה בני אדם שיקטלו בהמוניהם?

כל הניסיונות לגרום ליקינטון לעצור את הקרב הסתיימו בכישלון, אפשר לחשוב שהוא רדוף דיבוק לגבי הקרב הזה. מישהו צריך לעצור את שני החוצנים. ומהר.

כי החורף נגמר, וחג האביב מתקרב…

---

הערות השופטים

איתמר ויסברג

אהבתי את הרעיון, שלוקח את העימות הקלאסי, הקלישאתי ומשחק איתו, הופך את היוצרות. חבל שהמקוריות לא ממשיכה באישיויות ובפרטים של שני האויבים , שמאוד חסרים כאן. מעבר לעובדה שיש מלאך מתדרדר ושד מתחרט, אין כאן אופי לדמויות. השפה הציורית משעשעת לקרוא, אבל מקשה על השימוש.

זרעי העלילה שניתנו מגוונים ומסקרנים, אך הייתי רוצה לראות יותר פרטים. מה יכול לפייס את הניצים? מה יקרה אם אחד מהם ייהרג? האם זה אפשרי?
ניתן כאן ממש תוכן שלדי ביותר וכמנחה הייתי מעדיף עוד מידע. אני מניח שיש מנחים שרק חסר להם הרעיון הכללי ומעדיפים למלא את הכל בעצמם- אם כך, אז זו ההצעה בשבילם.

ערן אבירם

העיקרון מעניין, אבל סיפור הרקע קצת מוזר. החל מהקטע שבו העולם מתעורר, לא באמת הבנתי מה קורה. הייתי שמח לקבל הסבר בעברית פשוטה, במקום בסיפור אגדה ובניסוח מעורפל…

"מומלץ להחליט לפני שילוב הידידים במשחק עד כמה התהליך משפיע עליהם"
מומלץ שתיתן רעיונות לאופנים שבהם התהליך משפיע, במקום רק לציין שהוא מהותי. הוא בהחלט מהותי – ולכן אני מצפה שתציע לי דרכים שונות להשתמש בו.

"אולם הם משתלבים באופן הפשוט ביותר בעולם המערכה של מבוכים ודרקונים."
זה דווקא לא נכון, בהתחשב בכך שכל המטאפיזיקה וכל סיפור האגדה שהצעת, אינם דומים במיוחד לרב-יקום של מבוכים ודרקונים… שדים אינם מלאכים שנפלו, והעולם אינו ישות שמתעוררת או וואטאבר. עדיף להישאר בתחום הפנטזיה הגנרית, או להציע הצעה להתאמת הסיפור לעולם של מבוכים ודרקונים, באופן שדווקא יתגבר על ההבדלים בין השניים.

זרעי עלילה: לא הבנתי מה בעצם קורה ב"נבואת חורבן". ב-"מלאך או שטן", אני לא רואה איך הדמויות משתלבות בסיפור – וזה תפקידך להגיד לי איך. "אל ליבו של העולם" בהחלט מעניין ואני יכול לדמיין לעצמי מה הדמויות נשלחות לעשות, אם כי שוב לא ברור לי מה הקטע עם העולם שמתעורר וכו'.

דברי סיכום: הקונספט הוא אפי באופיו – מלאך מול שטן, מה יכול להיות רע? – אבל הוא כמעט ולא מוצה כאן. זהו לא קונספט שמתאים להרפתקה בודדת (אלא אם היא אפית באותה מידה), אלא למערכה מלאה, או לפחות לסדרת הרפתקאות רצינית. מלאך ושטן הם כוחות אדירים, וראוי לבנות סביבם דברים נוספים, החל מכתות שלמות וכלה בתנועות פוליטיות ומי יודע מה עוד, שיתערבו בהרפתקאות של הדמויות ואף יצרו אותן בתכל'ס.

דניאל רוזנברג

אוקיי, קונספט הכי מעניין – בהחלט עם פוטנציאל לשמש כרקע להרפתקה. הקדמה ארוכה יתר על המידה, אפשר לקצץ – בכלל הערה כללית כמעט לכולם, יותר מדי … טקסט.
מבחינת שיפור לקונספט הייתי הולך על כיוון שהידידות עדיין נשארת באיזשהו מקום והם כבולים, או הייתי מכניס מלאך שלישי (גוועלד) בתור גורם נוסף. The more the merrier.