העמותה בפייסבוקחדשות העמוד הראשי ב-RSS
הגעתם לאתר הישן של העמותה למשחקי תפקידים בישראל. האתר החדש זמין כאן.
אויבים: זנן והורבן

זנן והורבן

מאת חן אשכנזי ("The Mastermind"), עבור תחרות אויבים


הורבן "בר המזל"
Lucky Horben
זנן עט-רושמת
Xannan Writingpen
אני מאלה שכשכל הנערים בכפר מצאו להם עבודה לי לא היה מושג מה אני רוצה לעשות בחיים אז לא למדתי מקצוע. נאלצתי לסמוך על המזל שלי בכל הנוגע לפרנוס עצמי ובעצם לכל דבר בחיים שלי, לכן סגדתי ללילה, אלת המזל, ואני עושה זאת גם היום. לילה לא מסתכלת על העבר או העתיד אלא רק להווה משום שמזל קורה אך ורק בהווה ומשפיע על כל חייך, לכן התפילות אליה לא כוללות תודות על חסדים שנעשו לך בעבר אלא על המזל שאתה מקווה שיפול עלייך בקרוב. לילה היא זאת שקובעת את תוצאת הקוביה, לילה היא זאת שגורמת לשומרים להיות בצד השני של העיר ולטפל בקטטה שפרצה כשבעל החנות קורא לעזרתם, ולילה היא זאת שתגרום לך למצוא אוצר אבוד, פעמיים!
אז כן, הקריירה שלי התחילה במזל של שוטה, במהלך נדודי מכפר לכפר אחרי שגרמתי בכל אחד מעט בעיות כמו מזון חסר מחנותו של מוכר או בת איכרים לא בתולה (עם הסכמה מצידה, כמובן), נתקלתי בסופה. מצאתי מערה להסתתר בה, כשהדלקתי מדורה על מנת להתחמם (מעשה שצריך מזל בעצמו) גיליתי שהמערה נמשכת ארוכה לתוך ההר, החלטתי לחקור אותה מעט וגיליתי בניין כלשהו חצוב בסלע. הבניין כנראה היה שייך לאדם אשיר משום שבין קורי העכביש, האבק והנחש שברח מפני מצאתי חפצים שמעולם לא ראיתי לפני כן: בדים רכים ואדומים שכשנגעתי בהם ידי השאירו עליהם טביעות כחולות וכשנגעתי בכחול הוא הפך שוב לאדום, ספלים, צלחות, מזלגות וסכינים שונים ממתכת ירוקה מצופה עץ שהמתכת שומרת על הטמפרטורה של המאכל בה היא נוגעת ובקבוקי חומר שיכולים למחוק דיו מקלף כאילו הוא מעולם לא היה שם! לא יכולתי שלא להודות לאלתי על שהעניקה לי את המזל למצוא אוצרות אלה. כשהגשם נגמר מכרתי את סחורתי החדשה בעיר הבאה בה ביקרתי, לתושבי הכפר לא היה כסף רב להציע לי ומחוסר נסיוני קבלתי אותו מהם, למרות שיכלתי לקבל פי כמה וכמה מהסכום, אך עדיין היה ברשותי סכום כסף נאה לכל הדעות. זרקתי מטבעות רבות לנהר כמנחה ללילה ולכמה זמן לא נאלצתי לגנוב כדי לשרוד, כמובן שהסתבכתי שוב בצרות, מסוג אחר הפעם ונאלצתי לברוח לכפר אחר ולהשאיר את כספי מאחור, הלכתי לאיבוד כשראיתי מרחוק מגדל ישן. הגעתי אליו ופטרתי אותו ממנעולו בעזרת כישוריי, המקום היה ממולכד וחץ שנורה מהקיר גרם לי לאבד עין והעניק לי צלקת לאורך ראשי, הכאב היה נוראי ודם לא הפסיק להישפך מעיני, הסתחררתי אבל הצלחתי למעוד לכיוון משהו שנראה כמו שלולית קטנה, התעלפתי בתוכה והתעוררתי אחרי כמה זמן, המקום שבו הייתה עיני בתוך השלולית וכל השלולית אדומה מדם. כנראה שהמים היו מיוחדים והצילו אותי, מזל.
חיפשתי במקום ומצאתי ספרים רבים בשפות שאני לא מבין שנקנו ממני בכסף רב על ידי חוקרים, שלד אנושי נוקשה שעומד ישר נמכר למטרה זהה, כלים רבים למלאכות שונות נקנו ממני על ידי המרבה במחיר ואנשים החלו לשמוע עליי ועל המוניטין שלי כצייד אוצרות. אז הוא הגיע, אני חייב לציין שאני דווקא שמח שהאדם הזה קיים, בלעדיו כנראה לא הייתי מאמץ את המקצוע שניתן לי על ידי האנשים. פגשתי אותו לראשונה בפונדק, כשהוא סיפר סיפורים מרתקים על הרפתקאות שבהם השתתף וחפצים עתיקים שמצא ועל משמעותן, הוא אפילו שר שירים על עצמו ועל עתיקות שונות שמצא. אבל איזה מן אדם שר על עצמו שירי הלל ומתנהג בכזה זלזול לאנשים שלא יכולים להציע לו דבר? בנוסף, מתברר שהבחור, זנן שמו, מתחרה בפרנסתי, הרי אותו האוצר לא יכול להימצא פעמיים! להביס את השחצן הזה נהייתה המטרה העיקרית לשמה אני ממשיך לחפש אוצרות, והפעם זה היה בצורה יותר פעילה. התחלתי לאסוף מידע מאנשים על אוצרות אפשריים, שכירת קבוצות הרפתקנים שיסייעו לי בלקיחת האוצר שלפעמים היה מוגן על ידי חיות או מכונות שנועדו לשמור עליהם. מעטים הם האוצרות בהם השתמשתי בעצמי, אך מאז שהתחלתי לנשוא עליי חרב יפה שמצאתי נראה שהמזל שלי גדל אף יותר ולרוב אני מוצא את עצמי מסתכל במקרה לעבר מקום שממנו סכנה צצה רגע לאחר מכן. נראה שזנן מאוד כועס על זה שהחרב אצלי והתפתחה בינינו תחרות של ממש על מציאת האוצרות האבודים השונים שפזורים בממלכה. כנראה השחצן לא יכול לסבול את זה שמישהו מצליח כמוהו וגונב לו סיפורי גבורה, אבל ככה צריך להיות, האיש הזה צריך ללמוד שאגו ומוניטין וסיפורים זה לא הכל בחיים ושקצת ענווה לא תזיק לו. חוץ מזה, לאיש לא חסר כסף, והוא פוגע בפרנסה שלי כמעט בכוונה מלאה של זדון. איך שהוא רוכב לו ברחובות הכפר עם השריון הנוצץ שלו על הסוס היקר שלו עם המבט השחצני שאתה פשוט רוצה למחוק, איך שהוא מחייך על כל "נצחון" שלו עליי ושר את שיריו, הוא אפילו כתב שיר עליי ועל עברי המפוקפק ועל שאיני ראוי לאמונם של האנשים. עשיר מפונק שכמותו צריך להישאר בבית עם אמא ולקרוא ספרים.
זנן גם הוציא ממני צדדים שאני לא כל כך אוהב, אני מודה שיצא לי לשקר מעט בנוגע לכמה אוצרות שמצאתי ולא מצאתי, אבל זה היה בשביל להרשים את בעלי הידע על יכולתי וללמוד מהם איך אני יכול למצוא את היומן האבוד של מהשמו לפניו. וכך עשיתי.
היום קוראים לי תמיד הורבן "בר המזל", כן, לא השם הכי מקורי אבל אנשים חושבים שאני באמת בר מזל, ואם איפה שאני נמצא בו עכשיו אני לא יכול להתווכח איתם.
אבל גם למדתי מהאלה שלי שמזל הוא לא תמיד רק טוב, ושאין לסמוך על המזל אף פעם, שכן הוא חמקמק וחלקלק ומזל רע לא חסר אף פעם. שכלו של אדם צריך להוביל אותו, המזל.. טוב.. הוא משחק הימורים, אתה יכול לנצח בהתחלה, אבל אם תסמוך עליו יותר מדי אתה יכול להפסיד את כל רכושך. וזה מה שיקרה לזנן. למרות שכמו שאמרתי קודם, אולי בלי התחרות הזאת אני לא אצליח לצוד אוצרות כראוי…
בניגוד לרבים מחסרי המזל בעולם, אני נולדתי למשפחת מלומדים. למדתי חשבון, קרוא וכתוב במספר שפות, סייף, שירה והיסטוריה, אוה איך שאני אוהב היסטוריה. ללמוד על תרבויות שנמחקו מהעולם גורם לי להרהר שעות, על גיבורים שמתו, מקומות קסומים, אגדות עתיקות, סיפורים, שירים, גם אותם אני אוהב, לכתוב ולהמציא בעצמי, לעוות את המציאות כראות עיני. כי אחרי הכל, מה שנשאר מאדם, מקום, תרבות שלמה אחרי מותה הוא מה שנכתב עליה. הרי ההיסטוריה נכתבה בצורה סובייקטיבית לחלוטין, אדם שהרג אדם אחר יכול לכתוב שהרג פושע, אדם מרושע ושפל, ואנחנו לעולם לא נדע אם זה נכון או לא, אבל בשבילנו, זאת היא המציאות. הדרך היחידה לאדם לחיות אחרי מותו היא דרך הסיפורים והשירים, זאת הסיבה שאני כותב סיפורים ושירים על מנת להנציח את מעשיי ואת אלה של סובבי ואני יכול לעשות את זה כראות עיני, להפוך אדם טוב לאדם רע, חרב פשוטה לבעלת כוחות על טבעיים ואוצר קטן לענקי בגודלו.
החלטתי שבשביל ללמוד עוד על ההסטוריה עליי ללכת בעקבות הסיפורים והשירים למקומות מהם באו ולחפש אחר שאריות. כמו שהלכתי אחרי הסיפורים אודות המלך שהורה להכין לו כתר מהזהב והתכשיטים של נתיניו, לפי האגדה הכתר קולל בתאוות הבצע של המלך וגרם לו לאבד את שפיותו, הוא ציווה להרוג את בנו שלו כדי שלא ירש את הונו, את אשתו המלכה ואת כל קרובי משפחתו, הוא אחר כך הבין את מעשיו וציווה להרוג את האדם שיצר עבורו את הכתר, בטענה שקילל אותו, אז טירופו גרם לו לנעול עצמו בתוך חדרו וצעקות רבות וחדות נשמעו משם. כל בני ההרים ברחו משם ומקומם היום לא ידוע. הלכתי למקום המשוער בו קרה המקרה וחיפשתי במשך זמן רב בסביבה. מצאתי ספרים רבים המתארים את המקרה ואת טירופו של המלך שכנראה תלש את לשונו שלו בחדרו כדי שלא יוכל לצוות על הוצאות להורג נוספות ושיפסיק למלמל לעצמו מילות טירוף. מצאתי את חדרו והצלחתי לפתוח את הדלת העתיקה, שלדו של המלך ישב שם כשידיו מנסות לדחוף את כתרו הגדול לפיו. לקחתי את הכתר בעזרת בד ומעולם לא חבשתי את הכתר על ראשי, אני גם לא ממליץ לאף אחד לעשות את זה, טוב, אולי כן לאחד.
הלכתי בעקבות סיפורים נוספות, אבל לא כולם היו אמיתיים כמו זה. שכן מצאתי את שריונו האגדי של רצון שכולם מכירים את סיפורו והשריון הבלתי ניתן לחדירה שלו. מצאתי את השריון בדיוק איפה שהסיפרים טענו שהוא נמצא, במערה מאחורי סלע ענק שקלע אותו ואת שריון הבלתי חדיר ובכך סיים את חייו כשמת מרעב ולא בקרב הוגן. השריון האגדי היה עדיין על שלדו של הגיבור אבל היה כולו מלא חלודה ומלוכלך, לא זוהר כמו בסיפורים, שניסיתי להוריד אותו מהשלד הוא התפרק והתפורר בידי, אבל לקחתי את שאריות השריון איתי.
את כל מה שאני עושה ומוצא אני מתעד ביומן שלי על מנת ליצור מסמך היסטורי מדויק. אני מתעד את הפריטים שאני מוצא, את הסיפור עליו הם מבוססים ואת טבעם האמיתי. אני גם כותב שירים בעצמי עליהם ועל הדרך בה מצאתי אותם. אני אכתוב את ההיסטוריה בעצמי.
אבל אז המסע שלי אחר סיפורים יצר סיפור משלו כששמעתי על הורבן "בר המזל", כך הם קוראים לו. בגלל שהוא מוצא אוצרות נסתרים ושורד סכנות רבות. אבל לדעתי הוא בר מזל בגלל שהגיע למעמדו כ"צייד אוצרות". הוא היה גנב ונוכל שלא הצליח לפרנס עצמו בכבוד, לא שלגדל חיטה כל חייך זה פרנסה מכובדת, האנשים הפשוטים האלה צריכים ללמוד את מקומם ובורותם, והם רק מוכיחים אותם בכך שמריעים להורבן עם כל אוצר שהוא מביא לכפרם. האיש רודף בצע ומוכר את האוצרות שהוא מוצא למרבה במחיר, בלי להתחשב בכלל לאן מגיעים החפצים היקרים מפז האלה. הוא גם לא רואה בהם חשיבות היסטורית. הוא נושא עליו את חרבו של החייל היחיד ששרד את המלחמה העתיקה, לפי הסיפורים החרב חושלה על ידי אימו של החייל שנועדה לשמור עליו מסכנות. הורבן קורא לה "חרב יפה".
בורותו של הורבן לא הפתיעה רק פעם אחת. כשחיפשתי את היומן של הידרו, האדם שלפי הסיפורים נפגש ושוחח עם ענקים. הוא מצא את הספר לפני בלי בכלל לדעת מה הוא ומכר אותו לציידי מפלצות שהולכים בעקבות היומן ומחפשים יצורים משונים אותם הידרו פגש כדי לצוד אותם.
נראה שהוא בכלל לא נולד באיזור הזה ולא מכיר את סיפורינו ואגדותנו, גם עורו כהה משלנו ויש לו מבטא משונה. אבל בורות היא לא תירוץ לכך שהוא מונע ממנו את הידע על ההיסטוריה! הוא ובורותו צריכים להיענש.
בזמן שרצתי ברחבי מבוך אחד על מנת להגיע לספרים יקרי הערך בסופו לפני הורבן, לא שמתי לב למלכודת פטיש שנפלה מהתקרה על האצבע המורה ביד שמאל שלי, האצבע התרסקה לחלוטין ונאלצתי לחתוך אותה. הכל בגללו.
בגלל הורבן אני מוצא את עצמי מחפש את אוצרות הידע האלה לפני שיגמרו, וזה לא משאיר לי זמן רב לעצמי ולתחביבים שלי. כמו קריאה לדוגמה, עכשיו אני עושה זאת רק על מנת למצוא רמזים למקומם של אוצרות. את כתיבת השירה והסיפורים אני גם נאלץ להזניח אלא אם הם מקדמים אותי בחיפוש אחר האוצרות אבל אני אצור את ההיסטוריה שהיא עכשיו ההווה והורבן יכתב בה כמו הנוכל שהוא. יש מקום רק לגיבור אחד בסיפור הזה, מי שיכתוב את ההיסטוריה יציג עצמו כגיבור, והוא יהיה אני.
תיאור הדמויות
הורבן הוא בעל שיער שחור ארוך המסודר בזנב סוס של לוחם, זקן מכסה את פניו והעור שלו כהה יחסית לבני אדם אחרים בעלי חזות אירופאית.עינו הימנית חסרה, במקומה ישנה רטיית בד מיוחדת בצבע כחול- אדום שניתן לצייר עליה באמצעות מגע: כשנוגעים במקום בעל צבע אדום הוא נהיה כחול וכשנוגעים בחלק בבד בצבע כחול הוא נהיה אדום. הורבן אוהב להשתעשע בבד המיוחד הזה ומצייר עליו לפעמים עין, אש, אות כלשהי או כל מיני שטויות כשמשעמם לו. מלבד זאת הוא לובש לרוב בגדי מסעות רגילים בגלל שהוא מרבה במסעות אחר אוצר. הוא לובש שריון עור וחוגר את "חרבו היפה" מקושטת פסי הכסף ואבני החן.
הורבן מוכר את ממצאיו לכל המרבה במחיר. אצילים שרוצים את הגרזן האגדי של המלך עוג, פונדק הדרקון הירוק שרוצה את עצמות הדרקון הירוק, גילדת התופרים שרוצה בדים מיוחדים. אם יש להם את הכסף, זה שלהם לעשות בו מה שהם רוצים.
את הכסף הוא מפזר רק על מה שהוא צריך, והוא לא צריך הרבה. לאדם שנע המון כמוהו אין בית, כל ציוד שהוא צריך בדרך כלל ניתן לו על ידי תושבי המקום המעודדים, הוא משלם להרפתקנים הצעירים שרוצים לצאת איתו למסעות, אבל הם לא דורשים הרבה. ולכן, לרוב הוא נותן את כספו לאנשים שזקוקים לו.
לפעמים הוא שומר אוצרות שהוא אוהב לעצמו, כמו בד הרטייה שלו, חרבו היפה ודברים אחרים שהוא אוהב.
האנשים הפשוטים אוהבים מאוד את הורבן שחולק עימם את כספם. הם נותנים לו ציוד למסעותיהן ומחלצים ממנו הבטחה שיחזור לחלוק איתם את סיפוריו.
זנן הוא בעל שיער שחור קצוץ ופניו מגולחות תמיד. הוא היה כחוש ובהיר בהתאם להיותו מלומד עד שהתחיל בחיי ההרפתקנות שלו ואז קיבל בשר, שרירים וצבע עור כהה מעט יותר. זנן לובש בגדים עשירים בקישוטי זהב, כסף ואבני חן, כובע נוצה וכפפות לשמור על ידי המלומד שלו, גם אם חסרה אצבע. הוא לובש חולצת טבעות ונושא עליו חרב סייף מעשה אומן שניתנה לו על ידי אביו.
הוא שומר את כל האוצרות שמצא באחוזה שלו, תחת הגנה כבדה ובתוך זכוכיות תצוגה לכל אוצר. בנוסף הוא שומר שם את יומניו בהם הוא רושם הכל: תיאור מפורט של האוצרות שמצא, האגדות מאחוריהם, סיפור מציאתם, שירים שנכתבו בהשראתם, סרטוט ותיאור של יצורים אותם פגש ועוד.
זנן מבצע את מסעותיו לבד. זה בגלל שרוב האנשים לא מבינים את הערך ההיסטורי של מה שהוא עושה, אנשים הם בורים וחוץ מזה, אם הוא ימצא את האוצר לבד הוא יכול לספר כל מה שהוא רוצה בשיריו וסיפוריו הרבים, בלי שעדים יחלקו על דבריו. לפעמים הוא לוקח עימו הרפתקנים, אך אינו משלם להם שכן חלוקת תהילתו אמורה להספיק להם. לא שהוא מזכיר אותם בשיריו וסיפוריו, ולפעמים הם זוכים לסוף מצער ששופך עוד אור טוב על זנן עצמו.
האנשים הפשוטים די נוטרליים כלפי זנן, ולפעמים קצת לא חולקי כבוד כמו שהיה מצפה, זה בדרך כלל בגלל ההשוואה להורבן שמחלק להם את כספו. אבל זה גם בגלל בורותם וחוסר הבנתם של מה שזנן עושה. הם אולי נהנים משיריו וסיפוריו, אבל היו מעדיפים שהורבן ימצא את אותם האוצרות יחלוק אותם עימם. אבל לא נורא, בדפי ההיסטוריה זה יראה אחרת.

שילוב במערכה

שילוב במערכה התפתחות אפשרית
הדמויות פוגשות את זנן ושומעות את סיפוריו מציתי הדמיון.
  • הדמויות מחליטות לצאת בחיפוש אחר אוצרות בעצמם ויוצרת יריבות משולשת בינן לבין הורבן וזנן.
  • הדמויות מצטרפות לזנן בחיפוש אחר הרפתקאות. זנן יכול לנסות לחסל אותן או להשתמש בהן על מנת לסכל את מאמציו של הורבן.
הדמויות נוכחות בביקור של הורבן בכפר.
  • הדמויות מצטרפות להורבן. הן יכולות להיות קורבן לניסיונות סיכול של זנן. אולי מזימה של זנן לגרום להורבן לחבוש את כתרו של המלך המטורף על ידי הטמעת הכתר באוצר.
הדמויות פוגשות בהורבן ו/או בזנן במהלך הרפתקאותיהן
  • נוצרת תחרות בין הצדדים השונים על מציאת אוצר. מכשולים יכולים להיטמן על ידי כל אחד מהצדדים.
  • הדמויות משתפות פעולה עם אחד הצדדים.

סוף ליריבות

סוף ליריבות התפתחות אפשרית
זנן מבין שאולי האמצעים בהם הוא משתמש כדי להירשם לטובה בהיסטוריה יכולים לסכל את המטרה.
  • זנן מפסיק את דרכיו הקיצוניות ונהיה אדם "טוב".
  • זנן והורבן משתפים פעולה.
הורבן מבין את מטרותיו של זנן בנוגע לשימור ותיעוד ההיסטוריה.
  • הורבן מנסה להשיג את האוצרות שמכר בחזרה.
  • זנן והורבן משתפים פעולה.
קביעת ההיסטוריה.
  • ההיסטוריה נכתבת לטובת אחד הצדדים. זה יכול להיות הפסד או ניצחון מצידו של זנן.
פרישת אחד הצדדים
  • צייד האוצרות הנותר יכול לעשות כרצונו. אולי הורבן יפרוש גם הוא מחוסר תחרות במקרה וזנן יפרוש.

אגדות קצרות (מהאוסף של זנן)

המלך המטורף
המלך שהורה להכין לו כתר מהזהב והתכשיטים של נתיניו, לפי האגדה הכתר קולל בתאוות הבצע של המלך וגרם לו לאבד את שפיותו, הוא ציווה להרוג את בנו שלו כדי שלא ירש את הונו, את אשתו המלכה ואת כל קרובי משפחתו, הוא אחר כך הבין את מעשיו וציווה להרוג את האדם שיצר עבורו את הכתר, בטענה שקילל אותו, אז טירופו גרם לו לנעול עצמו בתוך חדרו וצעקות רבות וחדות נשמעו משם. כל בני ההרים ברחו משם ומקומם היום לא ידוע.

דאגתה של אם
לפני שבנה יצא לקרב בזמן המלחמה העתיקה, אמו נתנה לו חרב שחישלה בעצמה עבורו, חרב יפה עם פסי כסף ואבני חן, בחרב חושלה דאגתה ואהבתה של אם. הבן יצא לקרב וכל הפלוגה שלו חוסלה פרט לו ששרד בזכות החרב שאימו העניקה לו.

הידרו ומלך הענקים
הידרו היה האדם היחיד אי פעם שעזב את הארצות המוכרות. לפי האגדה הידרו היה הרפתקן שחיפש אחר ריגושים, הוא בנה ספינה ושט בה לכיוון האיזורים הלא ממופים. מסופר שהוא הגיע ליבשה בה כל האנשים הם בגובה של 5 מטרים לפחות, ענקים אלו התייחסו אליו בזלזול בשל גודלו. הוא נפגש עם מלכם והזמין אותו לדו קרב והמלך נענה. בגלל שהיה קטן ממנו, מלך הענקים התקשה לתפוס את הידרו הזריז, שירה בו עם קשתו. המלך הובס כשחץ פגע בסנטרו ונבלע כולו בראשו. הענקים נאלצו להודות שלמרות גודלו הידרו שווה ערך להם.

הידרו ואנשי הציפור
בהמשך מסעותיו הידרו הגיע לאי של אנשים מכונפים ובעלי מקור שעפו בקלות ובחן של ציפור דרור. אנשי הציפור לעגו לו אל שאינו מסוגל לעוף ועל שיש לו צורך בספינה בכדי לראות את העולם. הידרו חיכה ללילה, התגנב לביתם של אנשים הציפורים וחתך את כנפיהם. כשהתעוררו הם לא היו מסוגלים לעוף, רגליהם לא היו רגילים להליכה ולא היה להם מדרגות לנוע מקומה לקומה. אנשי הציפור נאלצו להודות שהם היו תלויים בכנפיהם יותר משהידרו היה תלוי בספינתו.

מסעו האחרון של הידרו
במסעו האחרון פגש הידרו אנשים שהלכו על ארבע כמו חיות, במקום ידיים היו להם רגליים קדמיות. אנשי החיות אמרו לו שישנו אוצר מאחורי ההר שהם לא הצליחו להגיע אליו בגלל המחסור בידיים. הידרו חשש להשאיר את ספינתו ללא הגנה אך הניח שבגלל מבנה גופם של האנשים הם לא יהיו מסוגלים לגנוב אותה. הוא הלך לחפש את האוצר וגילה שהוא אינו קיים, כשחזר התברר לו שהאנשים הם משני צורה ושרימו אותו על מנת להמעיט בערכם כדי שיוכלו לגנוב את ספינתו ולברוח מהאי המקולל. הידרו ביקש מהענקים שיעזרו לו לחזור לביתו אבל הם סירבו משום שהרג את מלכם. הוא ביקש מאנשי הציפור שיעזרו לו והם סרבו משום שחתך את כנפיהם.

הגנב האציל
בארץ רחוקה, קוסם רשע שלט ברודנות על כפרי הסביבה. היה לו מטה קסמים שהיה יכול לקרוע את השמים ולגרום לסופות שלג, להרוג שדות שלמים בדקה ולגרום לחיות הבקר לטרוף אחת את השניה. הוא השתמש במטה כדי לכפות את רצונותיו על תושבי הכפרים, לסחוט מהם סחורה ואת בנותיהם הבתולות. יום אחד גנב מארץ אחרת הגיע לאזור. לא מודע למעשיו הוא גנב את המטה מהקוסם שהזדקן מיד וכוחו נשלל ממנו. הגנב הוכתר מיד למלך על ידי האנשים והוא ובניו שלטו בחוכמה וכבוד באזור שנים רבות.

במבוכים ודרקונים 3.5

הורבן "בר המזל" זנן עט-רושמת
הורבן הוא נוכל עם ההבדל שבמקום התקפות פתע הוא מקבל כשרונות נוספים כמו של לוחם (אבל יכול לקחת איזה כשרון שהוא רוצה). בנוסף הוא יכול לקחת רמות במקצוע היוקרה ה"Dungeon Delver" (מהמדריך השלם להרפתקן)
הורבן כנראה שייך לנטייה הנייטרלית הטהורה.
להורבן חסרה עין ימין. יש לו מחסר 2- הערכה, מלאכה, פענוח כתבים, פירוק מתקנים, זיוף, פתיחת מנעולים, חיפוש, זיהוי מניע, תורת הלחשים, זיהוי, בדיקות קשורות מעקב, גלגולי יוזמה, בדיקות זריזות, התקפות טווח רחוק, הצלות תגובה.
(השה"ם יכול להחליט על עוד תנאים בהם היעדר העין יכול להקשות עליו.)
זנן הוא טרובדור שמתמקד בידע ולא בהופעה. הוריאנט Bardic Sage יכול להתאים לו. הוא יכול לקחת רמות במקצוע היוקרה "אמן הידע הנסתר".
זנן כנראה שייך לנטייה נייטרלי – רע.
לזנן חסרה האצבע המורה ביד שמאל החלשה שלו. הוא מקבל 2- על כל מיומנות שדורשת שימוש באצבע הזאת: טיפוס, מלאה, פירוק מתקנים, אומנות הבריחה, זיוף, מרפא, פתיחת מנעולים, זריזות ידיים, שימוש בחבל.
כמו כן הוא מקבל 2- לגלגולי התקפה. בנוסף יש לו 5% הכשלות בהטלת לחשים.
(השה"ם יכול להחליט על עוד תנאים בהם החוסר באצבע יכול להקשות עליו.)
החפצים השונים שהורבן וזנן מוצאים במהלך מסעותיהם יכולים להיות קסומים או נורא מיוחדים. בהתאם לעולם המערכה שלכם. כך לדוגמה חרבה של האם הדואגת יכולה להיות חרב קצרה מעשה אומן בעולם מערכה חסר קסם, או חרב קצרה קסומה של הגנה בעולם עם קסם רב.

הערות השופטים


דניאל רוזנברג

הייתי שמח אם היתה איזה פסקה בהתחלה, של כמעט כל הדמויות, שמסבירה במלים פשוטות מה הקונספט. מבלי לקרוא 3 עמודים של פלאף. סיפור הרקע חלש. לא ממש ברור למה הם בתחרות. המניעים, לא ממש מספיק טובים בכדי לערב את הדמויות. הייתי מחפש משהו אקטיבי, ולא בסגנון "אם הם פוגשים, אז". גם הערה קצת כללית, כי זה לא המועמד היחידי שעושה את זה.
האגדות מוסיפות הרבה.


ערן אבירם

אני נאלץ להתחיל בתלונה: אינני מעוניין לקרוא עמוד וחצי של טקסט סיפורי צפוף. זה לא מה שביקשנו: ביקשנו הגשה לתחרות בנושא מ"ת, לא סיפור. לא כך מגישים הצעה לתחרות – שלא תבין לא נכון, היה נחמד לקבל איזו פסקה in-game קצרה על כל אחד מהם, אבל סיפור שלם?

צמצום ותמצות הם דברים חשובים מאוד, ואני ממליץ להתמקד בכך בהגשה הבאה שלך, כי בכנות, חבל שתתאמץ אם איש לא יקרא את זה – אישית, דילגתי על כל הטקסט הזה, ואני משוכנע שגם שני השופטים האחרים פלטו אנחה לפני שניגשו לקרוא את המוני הבלוקים של הטקסט הזה. דילגתי על הכל מבלי לקרוא וקפצתי מיד לבשר עצמו, לתוכן שמעניין אותי.

האופן בו הוצגו האפשרויות לשילוב במערכה מוצלח למדי, עם החלוקה לדרכים לשילוב והמקומות אליהם עשוי כל אחד להוביל. אך למעשה, חסר כאן תוכן. "הדמויות פוגשות בהורבן ו/או בזנן במהלך הרפתקאותיהן, ומשתפות פעולה עם אחד מהם" זה לא בדיוק רעיון מפותח במיוחד… כדאי לתת רעיונות להרפתקאות ספציפיות, להלהיב את דמיוני במחשבות על הרפתקאות מופלאות ועל המקומות אליהם היריבות בין השניים גוררת אותם – ואיך הם גוררים את החבורה איתם! הייתי שמח לראות שניים-שלושה רעיונות לאופן בו השניים מתנגשים באופן שמערב את החבורה. המזימה עם הכתר של המלך המטורף נשמעת מעניינת, חבל שלא הורחב עוד לגביה ושלא ניתנו רעיונות דומים.

כנ"ל לגבי האפשרויות לגבי סיום היריבות. רוב ההצעות יבשות וברורות מאליהן, וחלקן נראות כאילו נדחפו לשם בכוח: "ההיסטוריה נכתבת לטובת אחד הצדדים"? מה זה אומר בכלל? אולי אם היית מרחיב בעניין, היית לוקח את זה לכיוונים מעניינים, למשל שהשניים לומדים שהיסטוריון גדול (שאפילו הדרקונים קוראים את ספריו!) עומד לקבוע כי אחד מהם מרשים וחשוב מהשני, ויוצאים לשכנע אותו לבחור בהם, בכל אמצעי שידרש. (ואז, לאחר שבחר, היריבות מגיעה לקיצה.). חבל שלא הרחבת, אני בטוח שהיית מוציא דברים מעניינים.

לא הבנתי את עניין האגדות הקצרות בתחילה, מה שאילץ אותי לחזור לאחור ולקרוא בכל זאת את הסיפורים על השניים (*אנחה*). עכשיו אני גם קצת מרוגז – למה אני צריך לקרוא 50 מילים על איזו אלה בשם לילה, רק בשביל להבין מי זה האיש הזה ולמה הוא בתחרות?… המענה לשאלה הזו הוא הרי הדבר הבסיסי ביותר בהגשה לתחרות, הוא צריך להיות ברור וכתוב לפני באותיות קידוש לבנה.
בכל מקרה, קראתי את הסיפורים ועכשיו סוף סוף אני מבין למה בכלל הם מתחרים אחד בשני. אבל אני עדיין לא מבין מה הקטע עם האגדות הקצרות, ומה הקשר שלהן למה שקורה כאן. הייתי שמח יותר אם היית משלב אותן בהצעות לשילוב בהרפתקאות, לפני כן, והופך אותן בעצם למיני-הרפתקאות, אולי כאגדות אודות אצרות עתיקים שאחריהם רודפים שני היריבים.

אין לי הערות מיוחדות על הנתונים המכאניים לפי 3.5, מלבד שנראה שהמחסרים הרבים ניתנו להם רק כדי לעשות בהם משהו "מעניין" מבחינה מכאנית. אני לא רואה בהם צורך, והייתי מעדיף לראות רשימת ציוד, או פירוט יותר מדוקדק של רמות מיומנות וכשרונות שנלקחו.

דברי סיכום: הקונספט לא רע, אבל הוא יכול לסחוב על עצמו יותר מכפי שהוצע כאן (אפשר לפתח אותו יותר), וההגשה עצמה אינה טובה.


איתמר ויסברג

אז ככה: הדמויות מעניינות ויש להן היסטוריה רבה. אהבתי גם שהעימות ביניהן הוא יותר תחרות מאשר התנגשות. קצת חסר לי "בשר" בעימות שלהם – משהו מעבר לאצבע השבורה, יותר מקרים שהם נתקלו אחד בשני יותר מטען בין הצדדים מן המתואר. אבל אני מניח שהמנחה יכול תמיד להוסיף פרטים.
האגדות המצורפות בשביל זנן מוסיפות מאוד, אבל הייתי רוצה משהו מקביל להורבן.
לא לגמרי ברור לי למה הנטייה של זנן מתוארת כרשע ולדעתי יהיה יותר מעניין לשחקנים אם לא יהיה טוב מול רע בעימות הזה. כמו כן תייאור ספציפי יותר של מפגש החבורה בדמויות נדרש, כי כרגע זה כללי מדי.

פורסם ב2 במרץ 2009 בקטגוריה דמויות,תחרויות על-ידי yoavko | לתגובות - בפורום | Tags: , ,

 

כל הזכויות ובכללן על התכנים המוצגים באתר זה שמורות לכותבים ולעמותה למשחקי תפקידים בישראל (ע"ר 58-033-358-1). כל העתקה, לרבות במדיה מודפסת או דיגיטלית, אסורה ללא אישור מפורש. Design by Tryscer